תפסיקו להיות רובוטים, ותזכרו את הילדים שברכב

בימים האחרונים התגלתה 'מכת מדינה' חדשה, כאילו אין די בעיות שעלינו להתמודד איתם. מיום ליום שומעים על עוד מקרים מזעזעים בהם הורים שוכחים את ילדם ברכב, ושם הוא מוצא את מותו רח"ל.

לתקשורת מגיעים רק המקרים הקשים ביותר - בהם הילדים מסיימים את חייהם במיתה קשה ואכזרית, ולא המקרים בהם בנס נמצאים הילדים בזמן. אינני יכול לדמיין כמה מקרים של 'כמעט' טרגדיה קורים בכל יום ואינם מגיעים לתקשורת.

השאלה היא מה השתנה בזמן האחרון משנים עברו, מה פתאום כיום הורים שוכחים את ילדיהם? לדעתי התשובה טמונה בשאלה ההפוכה, למה אותם הורים לא שוכחים את הפלאפון או את המחשב הנייד? ואסביר, העולם כיום הוא עולם טכנולוגי, וכולנו במידה מסוימת 'רובוטים'.

כך לדוגמא, בעבר היה הנהג צריך להסתובב כאשר הוא ביקש לחנות, אך כיום גם פעולה פעוטה זו מתייתרת בשל הצג והמצלמה האחורית המותקנת ברכבים. גם יעד נסיעה רחוק ומסובך ככל שיהיה, אינו מהווה אתגר לנהג, המפעיל את ה-G.P.S ומגיע בבטחה ליעד מבלי להפעיל כל שיקול דעת או מחשבה מינימאלית. לא בכדי אנו שומעים לעתים על נהגים שמצאו עצמם בשטחים, במצב של סכנת נפשות.

הסיבה לכל אלה היא אחת: הפיתוחים הטכנולוגיים מייתרים את הבינה האנושית. כל דבר הופך להיות תלוי באמצעים הטכנולוגיים. כך לדוגמא, כאשר אדם קובע פגישה, הוא רושם את הפגישה ביומן האלקטרוני, ואם תהיה תקלה הפגישה תיעלם כלא הייתה. לא בכדי אנשים אינם שוכחים את מכשיר הפלאפון שלהם ברכב, ולא בכדי כיום חיי האדם 'תלויים' במכשיר הפלאפון ה'קדוש'.

לצערי, דבר זה משליך על התנהלות ההורים ביום יום, כאשר ברור שמדובר בהורים נורמטיביים האוהבים את ילדיהם אהבת נפש, והטרגדיה שעברו מהידיעה שילדם עבר מוות כה קשה, לא תשכח עד לסוף חייהם. ברור כי אף ענישה בחוק לא תועיל, שהרי פטירת ילדם לכשעצמה היא עונש קשה מנשוא. אך ענין זה מהווה תמרור אזהרה להתנהלות היום יומית של כולנו - אשר מאפשרת לאמצעים הטכנולוגיים להשתלט על חיינו. אני חושב שהפתרון לשכחת הקטינים ברכב צריך להיות ברובד האנושי, בו כל הורה יפנים כי בעניין ילדיו אין להסתמך על אמצעים אלקטרוניים כאלה ואחרים, אלא על הפן האנושי בלבד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!