בש"ס תשעה באב עדיין לא הסתיים • מאחורי גלימת הראשון-לציון

זוכרים את קרקס השלישיה של ש"ס, שעלתה על הבמה בראש-חודש חשון? זו הייתה עונה מרתקת (ומבדחת). השבוע נפתחה העונה השניה. אלא שהפעם העונה עצובה.

העונה הראשונה בקרקס נפתחה בחגיגיות ערב הבחירות. עד לרגע האחרון איש לא ידע את תוכנה של ההצגה, כמו גם את זהות השחקנים. המתח נשמר בקפידה במשך שבועות ארוכים, כשמידע סותר נמסר מיד ליד, והדלפות נלחשו לאוזניים הנכונות.

שאלת מיליון הדולר הייתה: האם יוחזר אריה דרעי לתנועת ש"ס? אנשי ישי התעקשו: לא יקום ולא יהיה. הרב אוהב את אלי, וכך ימשיך להיות. אנשי אריה חייכו, תולים יהבם באיום של הקמת מפלגה מתחרה.

התוצאה על הבמה באותו ערב, לא הייתה טובה לאיש מבין הצדדים: שלישיה. במהלך פרקי ההצגה הכי טובה בעיר, שעלתה על הבמות בכל רחבי הארץ, קיבלנו תסריט מתח בהמשכים. הטחות אשמה הדדיות, הדלפות מרושעות, והרבה מאוד ספינים.

מספר חודשים חלפו, עד ליום בו הסתיימה ההצגה בקול ענות חלושה. דרעי הפך ליו"ר ש"ס - התנועה שהפכה לחלשה יותר מתמיד.

אנשיו של אלי ישי המשיכו לעמוד בחזית, נחושים, לא הולכים לשום מקום. האופוזיציות במרכזים וערי השדה ממתינות לשעת כושר. בסיומה של העונה הוטלה ש"ס אי-שם אל ירכתי הבמה, לאופוזיציה משמימה נטולת עניין.

מר"ח חשון ועד תשעה באב.

אלי, תזוז לצד. שלא יראו אותך

לכאורה, עם סיום עונת קרקס השלישיה, היה אמור השקט לשרור בתנועה. אבל, לא. חברי כנסת מוצאים עצמם מול שמועות מרושעות על כוונות פיטורים. אלה מוכחשות באופן רשמי, אך התחושה היא כי יש מי שמנסה ללבות ולהעצים, בבחינת 'אין עשן בלי אש'. מישהו הצית את האש הזו באיזה שהוא מקום. השאלה הגדולה היא מי ואיפה.

בערב תשעה באב שיגר אלי אחד מחברי הכנסת של ש"ס את מגילת איכה הבאה:

"איכה ישבה בדד באופוזיציה – היתה כאלמנה; רבתי במזנון, אין לה רכב שרד. בכו תבכה בלילה, ודמעתה על לחיה אין-לה מנחם, מכל אהביה; כל-רעיה הסרוגים בגדו בה, היו לה לאויבים. גלתה אגודה מעוני, ובלי עבודה היא עוד תשב בלשכה, לא מצאה מנוח; כל-רודפיה השיגוה, בין ההסכמים. דרכי בני ברק אבלות, מבלי באי מועד כל-שערי ביתר עלית שוממין, עסקניה נאנחים; לבלריה נוגים, והיא מר-לה. היו צריה לראש ועדות, אויביה בכס הצבי, כי-באה עת כפרה על רב-פשעיה; עולליה הלכו שבי נטולי ליבה, לראיונות עבודה. ויצא מן בת המגזר, כל-הדרה; היו שריה, כחתולים לא-מצאו אשפה, וילכו בלא-כח, לפני הלפיד".

הוא לא היה הראשון ששלח את הקינה הזו. אבל שיגורה מצד חלק מהמפלגה, היווה עבורי איתות באור אדום: משהו לא בסדר שם.

בשיחות אישיות הם נשמעים מפוחדים, מבוהלים, כאילו אח גדול אימתני מאזין לשיחותינו. איש אינו מאזין, אבל נדמה כי הפחד שורר בתנועה. במסדרונות חולפים על פני הח"כים בניע ראש בלתי מורגש של אמירת שלום. רק אחר-כך, בשיחות טלפון, באין-רואה, הם מעיזים לפרוק את המטען אשר על ליבם.

השבוע, לאחר כינוס התמיכה ברב יצחק יוסף במוצאי-שבת, אמר לי אחד מהם: "תראי מה קרה שם. אלי ישי אפילו לא הגיע. לא הזמינו אותו בכלל. וכשהרב הזכיר את קודקודי ש"ס שסרים למרותו הוא הזכיר את אריה ואת אריאל. אלי אפילו לא הוזכר. אני מבין מזה שאריה מספר לו שאלי לא בסדר, שהוא לא ממלא את רצון הרב. וזה שקר מוחלט, כי אלי בפירוש מנסה לעבוד עם חברים בגוף הבוחר שהוא מכיר למען המועמד של הרב. בהתחלה עבד לאברהם, אחר כך ליצחק. אבל מה שלא יעשה, יסיתו נגדו".

בדיקת הדברים מעלה הכחשה גמורה מצד כל הצדדים. המעניין הוא כי גם אלי עצמו מתכחש לדברים, ומספר כי היה בבית הרב כמנהגו מידי שבת בבוקר. ולגבי מוצ"ש? הוא לא חש בטוב. לא שזו ראיה, אלי תמיד מטייח דברים מהסוג הזה. ממנו לא תשמעו מילה רעה אחת על המצב בש"ס. נראה כי הוא נושך שפתיים ומחכה לזמנים טובים יותר. כרגע, כוכב-מזלו לא משהו.

אבל, איכשהו מופיע אל מול העיניים קטע הוידאו שפורסם בסוף השבוע, בו נראה הגר"ע יוסף דורש בהלכה יומית. בתחילת הסרט נראה ישי כשהוא ישוב לצד הרב, ממש כמו בימים הטובים. ואז נשמעת לחישה של מי שהסריט את הסרט: "אלי, תזוז לצד שלא יראו אותך".

אלי מציית. המשך הווידאו מציג את הרב בלבד.

מה זה אומר? כלום. ממש כלום.

השלב הראשון, בדרך למטרה הגדולה

זמן קצר לאחר סיום העונה ההיא, כאשר השלישיה הפכה לשלטון יחיד, נפתחה העונה השניה: הקרב על הרבנות.

לא נלאה את הקוראים בעלילות הפרק הראשון שעסק במועמדות הגר"ש עמאר לכהונה נוספת (הכל תואר כבר בהרחבה מעל במה זו). תמצית הפרק: לראשון לציון היה ברור כי ש"ס תומכת בו; יו"ר ש"ס אריה דרעי אף נפגש איתו והבטיח. בסופה של מערכה מצא עצמו עומד מול תמיכה של הגר"ע יוסף בלבד. אך גם נשיא מועצת החכמים שוכנע כי 'חוק עמאר' ראוי לו שיפול בשל דיל עמאר-סתיו.

במבט לאחור, קלטו אנשי הגר"ש עמאר כי שיקרו להם כל העת. איש לא תמך בהם באמת, מלבד הרב עצמו. קלטו - ויצאו למסע נקמה שתחילתו בפרק 2 של העונה, וסופו עדיין לא נראה באופק. יש אומרים, שיסתיים רק בהתפרקותה של ש"ס לשתי תנועות - כשאחת מהן היא ש"ס בראשות הגר"ש עמאר. לכל המצקצקים ולא מאמינים, ראוי להם שייזכרו כי איש לא האמין שיבוא יום בו יורה הגר"ע יוסף לרב עמאר לבצע משהו (לדאוג להסרת מועמדותו של הרב ציון בוארון) - וייענה בסירוב. סירוב שכולל פגישות מבית לבית של הרב עמאר, יד ביד עם הרב בוארון. כך בלשכתו של ראש עיריית ירושלים. כך גם אצל הדרגים הנמוכים יותר, למשל אצל משה דדון ראש המועצה האיזורית מטה יהודה.

לכאורה, מדובר בעבירה על הוראת היועץ המשפטי לממשלה, שאסר על רבנים מכהנים לתמוך במועמד כזה או אחר. בטח שלא לעבוד 'מבית לבית'. אבל לא זו הבעיה הגדולה הטמונה בכך. הבעיה היא בעצם הפרת הוראת הגר"ע יוסף.

"הזזתו של הגר"ע יוסף מכהונת רב ראשי בדרך בלתי מכובדת הביאה אותו להקמת תנועת ש"ס, מהלך גרנדיוזי באותה עת, מהלך אמיץ, נגד כל הסיכויים. הזזתו הרב עמאר בדרך די דומה, תביא להקמת מפלגה על ידו, כולל ארגון כשרות אלטרנטיבית לבד"צ בית יוסף. הצבת הרב ציון בוארון מטעמו היא רק שלב ראשון, שלב קטנטן, בדרך להשגת המטרה הגדולה", אמר השבוע מקור בכיר.

מי הפליל את הרב אברהם?

לאחר שירד הגר"ש עמאר מהמגרש, נשמעה בצמרת ש"ס אנחת-רווחה קולנית במיוחד, כזו שהדהדה מקצה הכניסה למתחם הכנסת ועד לאחרון שולחנות המזנון.

רק אז נפתחה בקול רעש גדול שאלת המועמד המתאים לתפקיד מבין בניו של הגר"ע. "נפוטיזם", יש מי שיאמר. כך טענו פחות או יותר גם הרבנים רצון ערוסי ואליהו אברג'ל בראיונות שהעניקו. "המשכת מורשת פסקי הגר"ע", טוענים אנשי ש"ס.

בתחילה ייעדו בבית ההגר"ע את הבן רבי אברהם, הבן המבוגר יותר, לתפקיד הראשון-לציון. אלא שההכרזה בוששה מלהגיע. צוותי ההחתמה שהגיעו אל חברי הגוף הבוחר, נאלצו להשיב שוב ושוב על השאלה מיהו המועמד: "כרגע אברהם. מקסימום אם הדברים ישתנו נחתים אתכם מחדש על יצחק". לא רציני, היו שסברו.

בין לבין מנע מצבו הבריאותי של הגר"ע את ההכרזה ולעכבה מיום ליום. היו רגעים בהם נראה היה כי "או-טו-טו, כבר היום יודיע הרב לבנו יצחק כי אינו המועמד", אך איכשהו עזר אלוקים לרב יצחק - וההודעה נדחתה. היו שאמרו כי סירב להגיע אל בית אביו כדי לשמוע את רוע הבשורה. בבית הרב התעקשו וטענו כי לא הזמינוהו עדיין. בינתיים נאלץ הגר"ע לעבור ניתוח. עוד כמה ימי החלמה חלפו, וכשהגיע הרגע בו החליט להכריז על המועמדות - והנה באה חקירה משטרתית וטרפה את הקלפים.

וכמו בסרט עלילה מרתק, נפתחה גם מסכת הטלת החשדות. בזה אחר זה הושמעו גרסאות בדבר האשם: מי הוא זה ואיזה הוא שמלאו ליבו להגיש תלונה במשטרה על רב בישראל, אשר הגר"ע יוסף רואה בו מועמד לתפקיד הרב הראשי הספרדי הבא.

להלן הגרסאות השונות. כולן מוכחשות בידי כל הצדדים. הוכחות אין. לכן, התייחסו אליהן כקונספירציות בלבד:

• תחילתה של פרשת פיטורי משגיח הכשרות - בגינה נחקר הרב אברהם - לפני מספר שנים. עו"ד משה אוסטדישר ייצג את המשגיח, ומבחינתו ברגע שנכפה על הרב בידי המערכת המשפטית להחזיר את המשגיח לעבודתו - תמה הפרשה. גם כעת, כשהסיפור צף מחדש, סירב להתייחס. המסקנה: ידו של המשגיח אינה בדבר, הוא אינו מעורב. די היה לו לשוב לעבודתו.

• קיימת עדות לשיחה שנערכה בין שניים ממקורבי אחד הקודקודים במערכה לרבנות ראשית. השיחה נערכה בארה"ב, בתקופה בה נחגגה שם שמחתו של הרב פינטו. באותה שיחה נשמע אחד המשוחחים כשהוא אומר: "אני עוד אדאג שהרב אברהם לא יהיה רלוונטי". העדות הועברה לבית הרב והובילה להטלת החשד על צד מסוים.

• עדות אישית הגיעה לאוזני ממקור ראשון על שיחה באחת מפינות הכנסת ביום שני, יומיים לפני פיצוץ החקירה המשטרתית. השיחה נערכה בין שנים הקשורים להרצת רב אחר. גם בשיחה הזו נשמעו אלמנטים היכולים להעיד על כך שהמשוחחים מעורבים בהפללת הרב אברהם.

• האפשרות הפשוטה יותר: לכל אדם המכהן בתפקיד ציבורי לא חסרים שונאים, יתכן שאחד מהם אחראי.

• בשיחה שקיימו בני משפחה של הרב אברהם, לא כאלו המתגוררים בהקבלן 45, הוטל החשד על אחד המתמודדים לתפקיד רב ראשי, תוך דרישה שלא לתמוך בו, שכן "לא יתכן שחוטא ייצא נשכר". כתשובה נענו: "זה לא הוא, אם כבר מדובר באנשיו".

ולא נוסיף רמזים על כך. מי שמבין - הבין.

אריה דרעי רוצה את יהודה דרעי?

ברקע צצה אגדה נוספת. גם לה אין הוכחות נחרצות. האגדה מספרת על רצונו של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לראות בתפקיד הרב ראשי ספרדי את אחיו, הרב יהודה דרעי. כך רוצה גם אמו היקרה, הלוחצת בכיוון.

בקרבת דרעי, אריה דרעי, מגחכים ומתעקשים: הוא עובד 'קשה' למען הרב יצחק יוסף. "מה גם שהאחים אינם ביחסים טובים", יש המוסיפים. דווקא הדגשה נחרצת זו היא המעוררת חשד. למה להם, לשני אחים 'יריבים' (לכאורה), לפרסם בגלוי את דבר סכסוכם האישי? כביסה מלוכלכת, נוהג העולם לומר, שומרים בבית פנימה.

זוכרים את פרסום הדיל לאו-יהודה דרעי שנחשף לראשונה ב'בחדרי חרדים'? הדיל דיבר על הצעה שהוצגה לרבה של העיר תל-אביב יפו אודות תמיכתו בכהונת הרב יהודה דרעי כבא אחריו בתפקיד, תמורת תמיכה בבנו, הרב דוד לאו. הפרסום עורר זעם רב, חסר פורפורציה, בלשכת דרעי. הדיל, כמובן, הוכחש בידי כל הצדדים.

מה שעורר את חשדי הוא לא רק הכעס הבלתי פרופורציונאלי כי אם גם ה'החלקה' על תגובת הרב יהודה דרעי, שתקף בתגובתו בחריפות את אחיו אריה ואת 'הדילים שלו'. פניה לקבלת תגובה בלשכת אריה דרעי נענתה ב'לא מתייחסים', אבל האדישות שבטון עוררה, לרגע, את המחשבה הבלתי מוכחת שמא מתואמת התגובה בקפידה בין האחים.

באופן גלוי מקפידים השנים שלא להחליף ביניהם מילה גלויה. מי יודע מי מאזין. המסרים מועברים ביניהם, כך נראה, באמצעות אחים ומקורבים. עצם ההסתרה חשודה, אבל כפי שכבר נכתב, מדובר בקונספירציה בלתי מוכחת. נכון לעכשיו עושה אריה דרעי הכול למען הרב יצחק יוסף.

ומה באשר לרב יהודה דרעי? לכאורה, לאחר הכרזת הגר"ע יוסף במוצ"ש על מועמדות בנו לתפקיד, היה עליו להסיר את מועמדותו מיד. מה גם שמאז יום שישי הלחצים המופעלים עליו לבצע התנתקות מהמירוץ - חזקים מנשוא. ביום ראשון הוא פנה אל העיתונאי ניסים קינן מרשת ב וניסה להתפתל בין המילים. "אם יגיד הגר"ע, עוד נראה, בינתיים לא מסיר". תמצית אותו ראיון קצר: הרב יהודה דרעי עדיין מועמד מדף, הוא הראשון שהגיש טכנית את הטפסים, הוא לא לקח אותם חזרה. הוא נשאר במרוץ עד לרגע האחרון. גם הוא, ככולם, ממתין להתפתחויות.

"מישהו אומר לו מה לעשות, יש לו יועץ 'מלמעלה'", שבים בכירים בש"ס ולוחשים. ככה לחשו גם בשישי, כשגורם בכיר בבית הרב הבטיח נאמנה: "בראשון הרב יהודה הולך להסיר את המועמדות".

אבל מדובר בקונספירציות. ובינתיים, עד למציאת ההוכחות בשטח, הכול רק דיבורים.

ניסיונות פסילה למתמודדים של מוסד מושמץ

נכון לעכשיו משתדלים אויבי המועמדים להתרכז בניסיון לפסול את מועמדותם, ולא לרדת נמוך יותר - לפלילים והכפשות. לא מן הנמנע, כי זה מה שיקרה בשלב הבא, ל'תפארת' מוסד הרבנות שכבר מזמן הפך, למרבה הכאב, לאחד הגופים היותר מושמצים.

ברקע נשלחים כל העת מיילים, מכיוונים כאלו ואחרים. כל אחד מהם מכיל חומר מפורט אודות שאלת חוקיותו של מועמד (כזה או אחר).

להלן כמה מהם:

• גלגולים שונים עברו שאלותיי אודות תעודת הכושר של הרב יצחק יוסף. ברבנות הראשית טענו כי "הכול בסדר", במשרד הדתות הבהירו כי הם "מנועים מלדבר בנושא", ויעצו לי לפנות אל היועץ המשפטי של הרבנות, שאף הוא היה מנוע מלהשיב וטען כי הנושא בבדיקה. בסופו של דבר הגעתי אל דובר משרד המשפטים, עו"ד שלום כהן, תיניתי בפניו את צרור שאלותי ונעניתי: "הדברים מצויים כעת בבחינה של הגורמים המקצועיים הרלבנטים, ואין בידנו להתבטא בשלב זה מעבר לכך".

בבסיס שאלותיי, מעבר למה שכבר פורסם, הוספתי את הנושאים הבאים:

1. בשנת 2009 התכנסה מועצת הרבנות הראשית, והרב מצגר הודיע: "הרב יצחק יוסף מבקש הארכת תעודת כושר לרב עיר לאור דרישה שהציבו לו במשרד הדתות". למה הועלתה דרישה שכזו במשרד הדתות אם אין צורך בהארכת תוקף התעודה?

2. באותו דיון השיב הרב רפאל מזרחי כי "ע"פ חוק אין צורך להאריך לו". על מה הסתמך, באם אכן התיק ריק מתעודות בחינות?

3. לעומתו, טען עו"ד אולמן, היועץ המשפטי לרבנות דאז: "ע"פ בדיקה שאני עורך כעת מתברר שיש צורך בהארכת הכושר". מהו הטיעון המשפטי עליו התבסס? האם תקף טיעון זה גם כיום ולאחר שהתעודה לא חודשה כעבור 3 שנים, ב-2012?

בסופו של דבר התברר שהשאלות היו במקומן. משרד המשפטים הודיע שחובה לחדש כושר להרב. היום (ד') תתכנס מועצת הרבנות הראשית כדי לאשר מחדש את תעודת הכושר.

ומה עם 'הכושר' של הרב יעקב שפירא?

• מייל נוסף שיגר את השאלה הבאה: אתם בודקים את הכושר של הרב יצחק. ומה באשר לכושר של הרב יעקב שפירא?

בדיקה העלתה:

1. בשנת 1993 קיבל ראש ישיבת מרכז הרב כושר, ביום האחרון לכהונת אביו הרב אברהם שפירא זצ"ל כרב ראשי, ועל סמך בחינות בעל פה. אלא שבתיקו האישי, על פי בדיקה שבוצעה, אין כל אישור לכך.

2. באותם ימים הרבנים הראשיים, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זצ"ל, חילקו בשלהי כהונתם (מאות) תעודות כושר. אלא שהרבנים שבאו לאחר מכן דרשו שכדי שהכושר יהיה בתוקף על כל מקבלי התעודות לעבור בחינות. מי שלא עברו בחינת שכאלו כושרם הוגדר כ"לא תקף". כאמור, לרב שפירא אין כל אישור, לא בידו ולא בתיקו האישית, לקיום בחינות, לא בכתב, ולא על פה.

3. הרב שפירא נשאל על כך בידי נציג משרד המשפטים והשיב: על סמך תעודת הכושר שניתנה לו בשלהי כהונת אביו, נבחר לחבר מועצת הרבנות הראשית, מכך ניתן להסיק שהיא בתוקף.

4. בפרוטוקול מועצת הרבנות, מאפריל 93, נכתב כי כל הכושרים שניתנו במרץ 93 אינם תקפים אם אין לצידם אישור על קיום בחינות. באותו יום שניתן הכושר לרב שפירא ניתנו עוד 590 תעודות.

תגובת דובר הרבנות:

"על גבי תעודות כושר שניתנו בשנת תשנ"ג צויין הסעיף שמכוחו ניתנה התעודה: סע' 5(ב) אומר שהתעודה ניתנה על סמך בחינות, סע' 5(ג) אומר שהתעודה ניתנה על סמך גדלותו בתורה של מקבל התעודה. על גבי התעודה של הרב שפירא נכתב כי היא ניתנה מכוח סע' 5(ב). זו ראיה קבילה לכך שהתעודה ניתנה על סמך בחינות, ולא על סמך פטור מבחינות.

"כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל דורשת כושר לכהן כרב עיר. כשהגיש הרב שפירא את מועמדותו לכהונה במועצת הרבנות הראשית, היה גורם שהקשה על כושרו וביקש לברר את התוקף. הנושא נבחן כבר אז וישנה חוות דעת משפטית הקובעת כי תעודתו של הרב שפירא ניתנה על סמך בחינות שעבר.

"לא מוכרת לי הפרקטיקה שאת מתארת בסעיף 2.

"אין לי תגובה לגבי סעיף 3.

"לגבי סעיף 4: לא ידוע לי על מסמך נוהלי נפרד המאשר שאדם עבר בחינות בעל פה, מלבד הציון על גבי התעודה. לעתים מצורף בתיק משוב של הבוחנים בעל פה ולעתים לא. על גבי התעודה, שלא הועלמה, מצויין שהרב שפירא עבר בחינות. עמדת הרבנות הראשית היא כי תעודתו של הרב שפירא ניתנה על סמך בחינות והיא אינה טעונה חידוש".

פנייה לדוברו של הרב שפירא, יהושוע מור יוסף, נענתה: "הרב נבחן, יש לו כושר, כל השאר סתם שנאת חינם". כשביקשתי להעביר לידי את תצלום האישור אודות הבחינות נעניתי בסירוב. תגובה ממשרד המשפטים וממשרד הדתות עדיין לא הגיעה. לכשתגיע נפרסמה.

מי יאשר לרב יצחק יוסף תעודת כושר?

נשוב אל הרב יצחק יוסף: חברי מועצת הרבנות קיבלו מכתב ובו זימון מיוחד לכינוס מיוחד שיתקיים היום בשעה 14:00 בצהרים, כדי לאשר את תועדת הכושר של מועמד ש"ס.

"מחטף", יש המכנים זאת ומאיימים לעתור נגד הכינוס. לדבריהם, ממש לא שגרתי לאשר תעודת כושר שלוש שעות לפני תום מועד הגשת המועמדות.

בין הסעיפים לדיון עומדת לא רק שאלת הכושר של הרב יצחק כי אם גם הענקת תעודות ומינויים למשגיחי כשרות. אז נכון שכבר נקבע על ידי היועץ המשפטי לממשחלה כי אין לבצע מחטפים בימים אחרונים אלו לכהונת הרבנים הראשיים, אבל כנראה שמישהו החליט 'לצפצף' על החוק, או שמישהו החליט שלא לאשר את תעודת הכושר, ולכן בחר ב'צפצוף בוטה' שיטיל דופי בכינוס כולו ויביא לביטולו. יחד עם זאת, חשוב לציין, כי משרד המשפטים הוא זה שהמליץ על האפשרות לאשר את תעודת הכושר בכינוס המועצה.

בכינוס עצמו ישתתפו רק בודדים מבין חבר מועצת הרבנות הראשית. שכן רוב חברי המועצה כלל אינם יכולים להשתתף, מסיבות שונות, ביניהם הרבנים הראשיים הגר"ש עמאר ׁ(משפחה), הגר"י מצגר (נבצר), הגרי"מ לאו (בן מתמודד), הרב אברהם יוסף (משפחה), הרב יעקב שפירא (מתמודד) הרב רצון ערוסי (מתמודד), הרב רלב"ג (חתן מתמודד), הרב יהודה דרעי (משפחה). וכך נותרו רק שבעה: הרבנים יצחק דוד גרוסמן, יצחק פרץ, רפי פרץ, יעקב רוזה, שלמה שלוש, יוסף גליקסברג ושמעון אליטוב.

האם כולם יגיעו? למרבה אי-ההפתעה נעשים מאמצים עילאיים כדי לשכנע חלק מהם שלא להשתתף.

"הרבנים בוארון ועמאר הגיעו יחדיו לפגישה"

בין לבין מכתתים המועמדים את רגליהם בין בתיהם או לשכותיהם של 150 חברי הגוף הבוחר.

להלן מספר עדויות מפיהם:

• "עכשיו ביקר אצלי הרב יצחק יוסף, הוא העביר לי מסר בשם אביו הרב עובדיה שאגיד לציבור שלי בישוב שהוא מצטער על הדברים של חכם שלום כהן".

• "היום ביקר אצלי הרב דוד סתיו, הוא סיפר לי שהוא זוכה ב-70 קולות, הרב דוד לאו רק ב-50, והרב יעקב שפירא ב-30".

• "עכשיו היו הרב אריה כהן, מועמד ש"ס ליו"ר המפלגה בראשון לציון, יחד עם הרב יצחק יוסף, אצל ראש העיר כדי לשכנעו לתמוך במועמדו של הרב".

• "הרב בוארון היה אצל ראש העיר שלנו, רון חולדאי, הוא הגיע לפגישה יחד עם הרב מיכה הלוי מפתח תקווה".

• "היה אצלנו בעיר רחובות הרב דוד לאו. הוא הגיע כנראה כדי לשכנע את ראש העיר רחמים מלול והתפלל בכולל האברכים על שם הרב בר שאול. למזלו (או לרוע מזלו?) האברכים לא זיהו אותו כמועמד לרב ראשי".

• "מקודם נפגש הרב בוארון עם סילבן שלום. הוא בטח רוצה ממנו תמיכה בקרב ראשי מועצות שנמנים על אנשיו".

• "היום היה הרב בוארון אצל שני רבנים באזור... אצל שניהם הגיע יחד עם רב ישוב נוסף שהוא, לכאורה, איש ש"ס, אבל תומך ברב בוארון. (מפאת האפשרות שהאיש יינזק, באם יפורסם שמו צנזרתי)".

• "ביום שישי היו הרבנים בוארון ועמאר יחדיו לפגישה אצל משה דדון ממטה יהודה".

• "היה אצלי היום הרב בוארון. שאלתי אותו לגבי הרב סתיו, הוא אמר לי ש'הוא בסדר גמור, נתתי לו הסכמה על הספר בין הזמנים'. הוא לא כמו שעושים ממנו בתקשורת". הוא הבטיח לי: "ניבחר שנינו, אני אשמור עליו, יהיה בסדר".

ומי כתב "ידידי הגאון הרב דוד סתיו שליט"א"?

"ראה ראיתי את הספר החשוב שחיבר וערך ידידי הרב הגאון ר' דוד סתיו שליט"א הרב הראשי לשהם. והוא ספר יקר העוסק במעגלי החיים והזמנים של האיש היהודי שומר התורה והמצווה שאינו מאלה שתורתם אומנותם אלא רוב זמנו עוסק בעניני הפרנסה וגם שעות הפנאי שלו אינן מוקדשות רק ללימוד התורה אלא גם לענינים שבחולין, אם להנאה חומרית ואם להפגת השעמום בעיסוקים שונים.

"בספרו זה... הוא מנסה בהצלחה להדריך איך למסד את עניני הזמן ה'פנוי' וה'בידור' שיהיו גם הם על דרך ההיתר של ההלכה ללא פריצת מצרים חלילה... ויישר כוחו שהוא מזכה את הרבים... והנני מברכו בזה שיפוצו מעינותיו חוצה ויזכה להגדיל תורה ולהרחיב גבול הקדושה בישראל אמן ואמן".

כך בדיוק כתב הרב בוארון בהסכמה על ספרו של הרב דוד סתיו.

זהו בדיוק הספר שנצפה על שולחנו של הגר"ע יוסף בעת שאמר את דבריו הקשים נגד הרב סתיו.

האם הגענו לפרק האחרון בעונה, פרק ההתמודדות בין הרבנים הניצבים על קו הגמר? ממש לא בטוח. יתכן שבתסריט הזה עוד נכונה לנו הסתבכות עלילתית מרובת אירועים.

המתינו לפרק הבא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!