המלמד ששכח את הילד ברכב: "רציתי למות"

עוד מעט תמלא שנה לפטירתו הטראגית של הילד חיים חנוך העניך בוימל ז"ל, שנשכח ברכבו של המלמד נחמן שטיצר שהסיע אותו לתמוד תורה.

במכתב שכתב לשר החינוך, הרב שי פירון - המתפרסם ב'מאקו' - מבקש שטיצר לפעול כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד: "בבוקר אותו היום בדרך לעבודתי, הסעתי מספר ילדים ברכבי לבתי התלמוד שבו הם לומדים. אחד הילדים היה חיים בוימל ז"ל, כבן 3 שנים. במהלך נסיעתי עצרתי סמוך לבית התלמוד של כל אחד מהילדים. בשלב מסוים עצרתי בסמוך לבית התלמוד שבו לומד חיים, חשבתי שהוא ירד מהרכב והמשכתי בדרכי לבית התלמוד שבו אני מלמד".

שטיצר ממשיך: "בסיום יום עבודתי חזרתי לרכבי בשעת הצהריים. מצאתי את חיים הקטן ללא רוח חיים. נחרדתי לגלות שבעצם חיים נשאר ברכב כל אותן שעות ונפטר, כנראה בשל החום הכבד ששרר ברכב. רציתי למות בו במקום. בכיתי והקאתי ולא הצלחתי להירגע.

עוד בנושא:
• "הכאב עצום": מפגש בין שטיצר לסבא השכול • צפו

"זמן קצר לאחר מכן נלקחתי לחקירה אודות המקרה. בסופו של דבר הוגש נגדי כתב אישום לבית המשפט השלום ברמלה בגין גרימת מוות ברשלנות. מאז אותו אירוע אני בקושי מתפקד, והאסון הכבד נתן את אותותיו גם על משפחתי. עם זאת, כאבנו מתגמד ביחס לכאבם של הוריו של חיים הקטן ובני משפחתו".

"אני יודע שהאסון הנורא ילווה אותי עד סוף חיי. לקחתי אחריות על התרחשותו מתחילת הדרך ואיני מתנער מכך, אולם, המחשבה שאולי אם הייתה מוטלת חובה על המורים להודיע להורים שילדיהם לא הגיעו למוסד חינוך, ניתן היה להציל את חיים - אינה נותנת לי מנוח. חז"ל אמרו כי: 'כל המאבד נפש אחת מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא'. עולמן של שתי משפחות כבר נחרב, אך אני תקווה שתפעל למען הצלת עולמות אחרים בעתיד ותסדיר את נושא הסדרת הדיווח להורים על אי הגעת ילדים למוסדות חינוך".

עו"ד עפר ברטל, המייצג את שטיצר, קורא גם הוא להסדיר את הנושא. "מוכח במקרים האחרונים שכל אדם, לצערנו הרב, יכול לשכוח את היקר מכול לו - ילדו, במכונית. מכיוון שהוכח שזה אנושי ולא מעשה פלילי, הגיע הזמן שהרשויות ינקטו בכמה צעדים קטנים וזולים שימנעו כמעט לחלוטין טרגדיות כאלה בעתיד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!