עוד שבועיים: הדרך לכס הראשל"צ רצופה 'הבנות'

מאז נפתח מושב הקיץ של הכנסת התרגלנו, כאילו היה זה מובן מאליו, ללוק חדש: לא רק פוליטיקאים מתהלכים במסדרונות, אלא גם לוביסטים ומועמדים בקרב על משרת רב ראשי בישראל.

תחילה היו אלו הלוביסטים של 'חוק הרב עמאר', כשבשוליים, פה ושם, מועמד שניסה להרעיש את אמות הסיפים, תוך שהוא לוחש לאוזננו: "אני רץ!". חלקם קצת התפלאו כשלא נפלנו על הריצפה מרוב תימהון, התרגשות וצמרמורת של אושר. אחרים אמרו תודה על שהקשבנו למה שיש להם לומר.

אבל רבותי, הדבר הזה לא נגמר. הוא רק הולך ונעשה גרוע מיום ליום.

אז "של מי אתה"? - שאלתי בחור מזוקן שאחז בידו רשימות להחתמת חברי גוף בוחר.

"אני של הרב..." – לחש בקול נרגש. "הייתי עם רב אחר, ערקתי" - בישר. אחר-כך סיפר סיפור מרתק. "אנחנו לא מכירים בחור כזה" – העלתה שיחת בירור עם הרב אליו כביכול ערק.

אז מה היה לנו בקרב על הרבנות? דילים, שטיקים, עלייה לרגל של רבנים, נקישות בדלתות בתי חברי הגוף הבוחר, שקיעה אל תוך כורסאות רק כדי לשכנע שהוא-הוא המועמד הטוב ביותר.

אמש, בתיבת המייל שלי, מצאתי אפילו קורות-חיים של אחד המועמדים. לרגע חשבתי שהוא מחפש אצלנו עבודה.

איכה הגענו למצב הזה? טובי ההיסטוריונים יישבו מן הסתם על המדוכה, כדי לבדוק איפה ואיך התחיל הכל. בשורה התחתונה: עצוב.

"הרב בוארון לא מאמין שיקבל הוראה לפרוש"

בפאתי מזנון הח"כים בכנסת, ישב הרב ד"ר רצון ערוסי, רבה הראשי של קרית אונו - וכמובן, מועמד לתפקיד ה'ראשון לציון', כשלצידו מספר חברי כנסת. אחר-כך, בראיון, הוא ידבר על השפל אליו הגיעה הרבנות. אבל ביום שני, סביב השולחן, יכולתי לראות בשידור-חי את השפל אליו נאלץ גם הוא להתדרדר. שלא באשמתו ובלית ברירה אחרת, כמובן.

גם את הרב אליהו אברג'ל. מתמודד שעודנו מנסה להתגבר על משוכת 20 החתימות הנדרשות כדי להציג מועמדות, פגשתי כשהוא נחפז במסדרונות הכנסת.

"זה לא פשוט", הסביר הרב ערוסי. "יש כאלו שחותמים אבל לא מציינים שכבר חתמו לקודמך. יש אחרים שאתה מבחין על פניהם שהם אמיתיים ויתמכו בך בכל לב". לדעתו, הדרישה של 20 חתימות מחברי הגוף הבוחר אינה הגיונית, שכן יש רבנים שכבר חרשו את הגוף הבוחר חודשים ארוכים והחתימו. מאחורי הפרגוד הוא משוכנע שיזכה בתמיכה מאסיבית מעבר למשתקף במספר החתימות.

בהמשך מטיילים המועמדים מבית לבית בין חברי הגוף הבוחר ומציגים את מרכולתם. כל אחד מלווה בעוזריו המסורים, רובם בשכר, מיעוטם מתנדבים. הרבה תרומות הוקצו לצורך המערכה, נדיבי עם פתחו את הארנקים. הכול למען שמו באהבה.

סיפור מרתק שמעתי מיהודי אחד ששפך את ליבו. "שוחחתי עם אחד מחשובי הדיינים, דיין שקשור מאוד לרב ציון בוארון. הוא סיפר לי שהרב בוארון אמר לו במילים מפורשות שאם הרב עובדיה יאמר לו לפרוש מהמרוץ - הוא יעשה זאת. אבל, הוסיף מיד, הוא אינו מאמין שזה מה שיקרה ושהוא יורה לו לפרוש".

איש ש"ס שמכיר את הרב מזה שנים, סיפר בכאב: "יצא לי לדבר איתו. הוא אומר שהוא רץ. וכשאתה מדבר איתו על הרב עובדיה - הוא מתעלם. הוא עובר לדבר על בני הבית. תנסי ותראי. הוא פשוט מתחמק ומסיט את השיחה לכיוון בניו".

הרבנים בוארון-סתיו: אין דיל, יש הבנות

"היתכן?" – תהיתי באוזני אנשיו של הרב בוארון, שמבטיחים ריצה עד הסוף ויהי-מה. גם הרב עצמו מצהיר על כך בהקלטה לא משכנעת בעליל של שתי דקות, פגישה עם הרב לא ניתן להשיג, משום-מה. ככה זה כשהרב עסוק בריצה הלוך ושוב מתלמודו לערי ויישובי הארץ.

תגובת 'מטה בוארון' במלואה – בהמשך.

בן-שיחי המשיך לגולל את סיפורו. "השיחה בין הדיין לרב בוארון", הוא אומר, "התגלגלה גם לדיון על הרב דוד סתיו. 'הוא ירא שמים, הוא תלמיד חכם, הוא לא מה שעושים ממנו', אמר. ואחד ממלויו הוסיף: 'הוא לא יותר גרוע מהרב יונה מצגר'".

תגובת 'מטה בוארון' במלואה, כאמור - בהמשך.

"יש דיל בוארון-סתיו" - ניסה בן-שיחי לומר.

בדקתי במטה הרב סתיו ונעניתי: יש הבנות, אך דיל רשמי אין. לא חתמו על נייר כלשהו, גם אין דיל גורף. כלומר, יש חברים בגוף הבוחר שמצביעים בוארון-סתיו, אבל יש גם מי שבוחר בוארון-לאו. יש אומרים שכך מצביע למשל צבי בר, ראש עיריית רמת גן. לעומתו, הרב צפניה דרורי (נכנס לגוף הבוחר בהמלצת הרב עמאר) יבחר בוארון-סתיו, ומן הסתם יש עוד רבים שיצביעו כך.

"מצער מאוד שאריה דרעי ואריאל אטיאס טרם הפנימו"

ומהי תגובת מטה הרב בוארון?

ובכן, זו התגובה ששוגרה אלי. אני עדיין מחפשת את הקשר הישיר בינה לבין השאלות (אתם מוזמנים לשלוח את הפתרון לתיבת המייל של המערכת).

"מצער מאוד שאריה דרעי ואריאל אטיאס טרם הפנימו כי עידן הדילים של שנות ה-80 עבר מן העולם. כעת רק חסר להחזיר את הקמעות, ההקפדות והלחצים הפסולים למשוואה.

"ראשי ערים, רבנים ודיינים רבים מקרב חברי הגוף הבוחר הודיעו לרב כי יצביעו בעדו ביום הבחירות. לשמחתנו הציבור וחברי הגוף הבוחר מבין שהגאון רבי ציון בוארון הוא המועמד הראוי ביותר לכהן כראשון לציון והרב הראשי לישראל, בין היתר משום שעבורו התפקיד אינו אמצעי לסידור עבודה לבני משפחה ומקורבים, אלא רצון כן ואמיתי לאחד את כל חלקי העם ולהאהיב שם שמיים על כלל הציבור בישראל - נשים וגברים, חילונים ודתיים".

מילא דרעי, הורגל כבר בשרבוב שמו לכל תגובה/האשמה. אבל מה חטאו של אריאל אטיאס? ואיזה דילים יכולה ש"ס לרקוח, כשעדיין אינה מודעת לזהות מועמדה הרשמי?

מה שבטוח הוא שעבור הרב ציון בוארון "התפקיד אינו אמצעי לסידור עבודה למקורבים". מה שנכון - נכון.

מסע הכחשות - הגלגול הקודם

וכך חוזרת ההיסטוריה על עצמה.

זמן קצר לפני הבחירות לכנסת, פניתי אל אחד מאנשיו של הגר"ש עמאר בשאלה: האם נכון שהצעת לאריה דרעי תמיכת הגר"ש בהחזרתו לש"ס, אם ידאג לו לכהונה נוספת, כולל דיל עם הרב סתיו למשבצת האשכנזית - במידה ויהיה צורך בכך. בן שיחי הכחיש נמרצות: "לא היה ולא נברא". גם דרעי השיב בשלילה מוחלטת.

לאחר שדיל עמאר-סתיו פורסם ברשת ב', פניתי שוב אל אותו מקורב, בשאלה מחודשת: האם אכן יש דיל? לטענתו, הוא ביקש להגיב ברשת ב', אך "הם לא נתנו לי". לדבריו, "אין שום דיל או הבנה, אמרתי זאת גם לרבני הציונות הדתית".

שבועות אחדים חלפו. 'חוק הרב עמאר' צבר תאוצה. באחד הימים קיבלתי גלריית תמונות ועדות ראייה אישית מבר המצווה לבנו של הרב יאשיהו פינטו במנהטן. בתמונות נראה הרב עמאר כשהוא לוחץ את ידי הרב סתיו. לאחר שעה קלה נזכר גם המקורב לספר על שאירע, בגירסתו הוא: "אני מבקש שתכתבי אפילו בשמי שהרב עמאר כלל לא ישב עם הרב סתיו ופינטו, הוא אמר דבר תורה, אמר מזל טוב ויצא. זו האמת ומבקש שתהיי הוגנת".

כפי הנראה ממקום מושבו על אדמת ארה"ב הוא לא לא צפה בתמונות, שדיברו בעד עצמן. הפניתי אותו אליהן, אך הוא המשיך לעמוד על שלו. "הרב עמאר לא יילך עם הרב סתיו בשום אופן!"

רשמתי לעצמי.

"תפרסמו ידיעה שלא היה ולא נברא" – דרש. עד היום לא הצלחתי להבין למה התכוון. מה לא היה ולא נברא: בר מצווה? ריקוד משותף? לחיצת יד? דיבור? דיל? או חתונה קתולית?

עם הזמן הפסיקו במחנה הרב עמאר להכחיש את הדיל. ימים אחדים חלפו ו'חוק הרב עמאר' עבר בוועדת השרים לחקיקה. הודעת הבית היהודי, הייתה ברורה וחד-משמעית: "הבית היהודי העביר בוועדת שרים לחקיקה את החוק המאפשר לרב עמאר להיבחר שנית ולהמשיך בחקיקתו, מכיוון שהושגה שותפות בין הרב עמאר והציונות הדתית. במסגרת שותפות זו הוסכם עם הרב עמאר לתמוך בכל מועמד ציוני דתי לרב האשכנזי אשר בו תתמוך סיעת הבית היהודי".

פניתי למקורב שוב. "בכל מועמד", הדגישו בהודעה. כולל את הרב סתיו?

"למה בשביל 'דגל התורה' הרב שמואל אליהו לא ציוני?" הוא השיב בשאלה.

אבל לא זו הייתה הנקודה. לא אני זו שבאתי אליו בטענות על דיל עמאר-סתיו. היה זה הגר"ע יוסף שבא בטענות. אני רק ביקשתי להבין מדוע אמר לי: "הרב עמאר לא יילך עם הרב סתיו בשום אופן".

גם מקורבי הרב סתיו חגגו אז. "זהו יום בשורה. יום בו מצד אחד כל פלגי הציונות הדתית התאחדו סביב מועמדותו של הרב, ומצד שני ההגעה להבנות עם הראשל"צ הרב עמאר. רק מהלך שכזה ימנע קרע בעם ויביא לאחדות והתלכדות בעם".

הבנות. בשום אופן.

כל רב הפך לאיש שיווק, הנזקק למכור סחורתו

חשוב להבהיר: הרב ציון בוארון הוא מועמד ראוי בכל קנה מידה. הוא הוסמך לדיינות על-ידי גדולי הרבנים, ובראשם הגר"ע יוסף. הוא כיהן כדיין בטבריה, בצפת, בנתניה, בבאר שבע, בפתח תקווה – וכיום מכהן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

אם בנעוריו התגורר יחד עם בני משפחתו במעברה שבבנימינה, הרי שגם בחלוף השנים הוא עדיין שומר על צניעות והסתפקות במועט, וחי בדירה צנועה בשכונת בית ישראל בירושלים.

צר לי מאוד על כך שעצם הגשת מועמדותו למשרת רב ראשי לישראל עירבה אותו בפלפולים פוליטיים.

אבל למרבה הצער זהו המצב - הבחירות לרבנות הראשית הפכו כל רב לאיש שיווק, הנזקק למכור את סחורתו לראשי ערים ומועצות חילוניים למהדרין ולכלי התקשורת, המודדים את האינצ'ים בעיתון והכריזמה בשידור ומתעלמים מדפי הגמרא ויכולת הפסיקה.

ובסלון ביתה של משפחת דרעי בבאר שבע

והנה תרגיל מחשבתי: סעודת שבת בביתה של משפחת דרעי בבאר שבע.

האב, הרב יהודה דרעי, רבה האהוב של העיר, יושב בראש השולחן, ולצידו המשפחה כולה: בן אחד, דוד, נשוי לבתו של הרב אברהם יוסף, רבה של העיר חולון, הבן השני, ברוך, נשוי לבתו של הרב יצחק יוסף, ראש ישיבת "חזון עובדיה", הבן השלישי, יצחק, נשוי לביתו של יו"ר סיעת ש"ס ח"כ אריאל אטיאס.

איש מבני המשפחה לא יספר על מה מדברים שם בחדרי חדרים, לכן, נסו פשוט להפעיל את הדמיון. ביום הבחירות, יתכן שאחד מהם יחגוג את חגיגת חמיו, אולי שלושתם יחד את חגיגת ראש המשפחה. מסובך? ככה זה בש"ס.

"אתה לא מרגיש בדילמה אמיתית?" – שאלתי את אחד מהבנים. "לוקחים בפרופורציה, משאירים לעוזרים לעשות את העבודה" – הוא משיב בחיוך.

בפעם שעברה, כשהתמודד על משרת הרב הראשי בעיר, סייע לו אריה אחיו בכל ליבו ולהט נשמתו. הפעם, כיו"ר ש"ס, הדברים מורכבים, וגם אם בליבו פנימה היה רוצה לסייע - נבצר ממנו, והוא כבול לביצוע ההוראות אותן הוא מקבל מלמעלה.

איש ראוי לתפקיד הוא הרב יהודה. כבר בגיל 24 הוסמך לרבנות על ידי הגר"ע יוסף והרב שלום משאש זצ"ל. אחר כך התקדם לכושר לרב שכונה, לרב עיר, לדיין. לא פחות מ-15 ספרים חיבר הגר"י, בוגר ישיבות פורת יוסף ועטרת ישראל. כשהלך לכהן בעיר הדרומית, הבטיח לו הגר"ע שמדובר במשהו זמני. והזמני הפך לקבוע.

לא חסרות שמועות לפיהן אריה מושך מאחורי החוטים ומסייע לבחירתו של אחיו. בשני הצדדים מכחישים בתוקף. השבוע, דודי אפל השתחרר לחופשה קצרה ועשה סעודה. ביום ראשון הזמין את אריה, ביום שני את יהודה. אם היו היחסים בין השניים כה פוריים, סביר להניח שאפל היה מסתפק בסעודה אחת, חגיגית ומשותפת.

ובכלל, הרב יהודה בטוח שהמועמדות שלו היא לא קונטרה לש"ס, היא טובה לש"ס. יומיים שלושה לפני הבחירות יבדקו לאן הרוח נושבת, אם למועמד של בית הרב עובדיה יוסף יהיו סיכויים טובים לתפקיד, אין סיכוי שהוא מתחרה במחותנו - יהיה מי שיהיה - והוא יפרוש. אבל במצב הסבוך אליו נקלעה מערכת הבחירות הנוכחית לעולם אין לדעת איך ייראו הדברים.

על זה, פחות או יותר, בונה גם הרב רצון ערוסי. להיות מועמד של פשרה. היה יום השבוע בו תהיתי האם יש מצב לפיו יפציע גם הרב בנימין אטיאס (אח של, מחותן של, מזל טוב) ויציג מועמדות של פשרה. זה לא קרה, גם לא יקרה, כנראה.

אבל אם יומיים לפני הבחירות מבינה ש"ס ש"זה או הרב יהודה, או הרב בוארון", נחשו לבד את התוצאה..

הזאב והמלך, הצחוק של כץ, לפיד נרדם ופרי מתעקש

ויש חיים גם אחר הגנון הרבני:

• השבוע, בשיחה עם אחד מפעילי ש"ס ברכסים, לאחר שנאם בלהט מדוע חייבים להתעקש על ראש עיר ספרדי, ואם זה לא יקרה – צריך להתמרד וללכת בתנועה עצמאית, הוא זרק את המשפט הבא: "האשכנזים כבר לא ישלטו עלינו".

נזכרתי בח"כ ניסים זאב שישב בוועדת הפנים, רגע לפני שאישרו את 'חוק הרב עמאר.

מקלב לחץ, וניסים פלט את המשפט הבא: "40 שנה מלכתם עלינו, מספיק!"

האם ש"ס חוזרת לגל שפקד אותה בימי הבראשית שלה? האם משהו בהתנהלותה בשנים האחרונות היה 'אשכנזי' מדי? - למכוני המחקר פתרונים.

• ציטוט: "באו אחי והלבישו אותי בכותונות פסים כמו יוסף, אך אני לא נתתי להם להשליך אותי לבור". השר ישראל כץ, רגע לאחר שנסגרו הקלפיות בליכוד, והנצחון המדהים שלו בקרב על המזכירות.

מה לא עשו מתנגדיו מבית כדי לדחות את הרגע. הרבה טורים הקדיש לתיאור הצבעוני הזה מייסד ומנהל 'פוליטי קורקט' אריק זיו.

"היה רק חסר שיציעו לעשות הצבעה באמצעות יונות דואר", כתב בציניות.

אבל כץ צחק אחרון.

ונתניהו יאלץ ללקט את השברים בלשכתו המרוסקת, ולאחות קרעים בתנועת הליכוד. כל זאת, תוך צילומים לתוכנית תיירות עולמית פופולארית.

והחרדים עוד משוכנעים שיש לו פנאי לעסוק בצרותיהם...

• מישהו יודע מה עלה בגורלו של חוק הגיוס? ובכן, לאחר שפמפמו את נאומי ההצלחה המסחררת בכל כלי התקשורת, קברניטי 'יש עתיד' לא ממהרים לסגור פינות. מושב הקיץ מתקרב לסיומו, והחוק עבר רק בקריאה ראשונה.

ומה הלאה? לאחר החגים והבחירות לרשויות המקומיות, ייפתח מושב חורפי סוער. ח"כ איילת שקד תקים את הוועדה שבראשותה שתדון בכל סעיפי החוק, הימים יחלפו, ולבסוף - מי יודע..?

במערכת הביטחון ששים על העיכוב: "אין כסף, ממש אין כסף", שמע מישהו את שר הבטחון בוגי יעלון מסביר את הבעיה שלו עם החוק החדש. לך תבצע קניות כשהארנק תקוע במשרד האוצר.

נראה כי מי שהצילנו מפרעה ובקע לנו את הים – הולך להשכיב את לפיד לשנת לילה ארוכה, רוויית נאומי ניצחון - כמובן.

• השבוע, במזנון הח"כים, ישבנו דוד (רוטנברג) ואנוכי מול העיתונאי ומזכיר סיעת ש"ס בכנסת, צביקה יעקובזון. לצידנו, באחד מהשולחנות הסמוכים, ישב השר יעקב פרי.

יעקובזון הוא בעל טור ב'בקהילה', הנוהג להמליץ זכות על כל אחד. תגיד, שאלנו אותו, איזו זכות יש לך להמליץ על יהודי שתרם רבות משנותיו למען בטחון המדינה בתפקידו כראש שב"כ, וכעת הכתים עצמו עם חוק הגיוס?

"אולי הוא פשוט אינו יודע מהי תורה, מהו לימוד תורה", הציע צביקה. ומיד ניגש לפרי. סיפר לו מה נשאל ומה השיב.

"אני דווקא יודע מהי תורה ומהו לימוד תורה", התעקש פרי.

אם ככה, אז אין איך לדון אותך לכף זכות, השיב לו יעקובזון.

רחמנא, ליבא בעי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!