לאחר שנתיים של קורונה: חגיגות יהודי תוניסיה חוזרות

לראשונה מזה יותר משנתיים מאז החלה מגיפת הקורונה, יגיעו מספר רב של עולי רגל יהודים למדינה הצפון אפריקאית תוניסיה, שם הם ישתתפו בחגיגות במהלך שמונה ימים.

בשנים 2020 ו-2021 בוטלו עליות הרגל לרגל עקב משבר הבריאות והגישה הייתה מוגבלת מאוד. אבל השנה, אומר מנהיג הקהילה היהודית פרץ טרבלסי לתאגיד השידור הגרמני DW, צפויים להגיע בין 4,000 ל-5,000 מבקרים. טרבלסי הוא גם יושב ראש הוועדה המארגנת את עלייה לרגל.

בית הכנסת בג'רבה הוא אחד העתיקים באפריקה ואתר עלייה לרגל של יהודים. על פי המסורת, המקום הוא בן 2,500 שנים ונבנה באמצעות שרידי בית המקדש הראשון. על פי המסורת הפליטים מירושלים הביאו איתם לג'רבה חלקים משברי בית במקדש איתם בנו את בית הכנסת.

כיום חיים בג'רבה כ-1,000 תוניסאים יהודים. מה שהופך אותה לקהילה היהודית הגדולה ביותר בתוניסיה והשנייה בגודלה בעולם הערבי. רק קהילת יהודי מרוקו בקזבלנקה, המונה בין 1,500 ל-2,000 חברים, גדולה מזו של ג'רבה.

לאחר שתוניסיה הפכה לעצמאית מצרפת ב-1956, רבים מיהודי תוניסיה עזבו את המדינה. המצב הכלכלי בתוניסיה היה אז קשה, וגם בין הקהילה היהודית לבין הרוב המוסלמי של תוניסיה היו מתחים לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948.

יהודי תוניסיה מצאו עצמם נדחקים לשוליים וחשו בלחץ להגר. גל הגירה גדול שני של יהודי תוניס התרחש ב-1967 לאחר מלחמת ששת הימים. לאורך ההיסטוריה, הסכסוך במזרח התיכון השפיע על חייהם של יהודי תוניסיה, והמתחים הביאו לאלימות, מוות והרס של רכוש יהודי. מנהיגי תוניסיה גינו את האלימות נגד המיעוט הדתי אך לא מנעו אותו. היו לכך בעיקר השלכות דמוגרפיות. בשנות ה-50 היו במדינה כ-100,000 יהודים. כיום ישנם כמה אלפים בודדים.

בשנת 2002, בית הכנסת בג'רבה היה יעד לפיגוע טרור כאשר מחבל דהר לתוך הבניין עם משאית עמוסה חומר נפץ. בפיצוץ נהרגו 19 בני אדם, בהם 14 תיירים מגרמניה. ארגון אל-קאעידה לקח אחריות.

בינואר 2018 הושלכו בקבוקי תבערה לעבר בית ספר יהודי בג'רבה. לא היו נפגעים, אך נגרם נזק לבית הספר. מערכת היחסים היהודית-מוסלמית בתוניסיה משיכה להיות מתוחה עד עצם היום הזה.

לפני שנבחר לתפקיד ב-2019, נשיא המדינה הנוכחי, קאיס סעיד, אמר שהוא לא יאפשר לאף אחד שמחזיק בדרכון ישראלי להיכנס לתוניסיה - אפילו לא לבקר בבית הכנסת בג'רבה. הצהרתו הייתה תגובה לכאורה לנורמליזציה המתמשכת של הקשרים בין ישראל לכמה מדינות ערביות, כולל שכנתה של תוניסיה, מרוקו. כשנשאל על הסכמי אברהם במהלך דיון נשיאותי ב-2019, השיב סעיד, "נורמליזציה היא המילה הלא נכונה להשתמש בה. אנחנו צריכים לדבר על בגידה גבוהה".

בכל הקשור ליחסיו עם ישראל, משרד החוץ של תוניסיה שלל קשרים דיפלומטיים בקיץ שעבר. למרות זאת, כניסת ישראלים לתוניסיה מתקיימת מדי פעם, לרוב בנסיבות מיוחדות.

הרב הראשי של תוניסיה, הרב חיים ביטן, אמר ל-DW כי היחסים בין המיעוט היהודי לרוב המוסלמי במדינה במצב טוב. "תמיד היה דו קיום בין מוסלמים, נוצרים ויהודים שגרים באותה שכונה, ללא כל בעיה". גם ראש הקהילה היהודית של ג'רבה, פרץ טרבלסי, דיבר על המצב במונחים חיוביים, ואמר כי ההכנות לעלייה לרגל הן דוגמה טובה לכך.

מוסלמים תוניסאים רבים תורמים להצלחת העלייה לרגל, ציין טרבלסי. "אני בעצמי חי יותר בקרב מוסלמים תוניסאים מאשר בקרב תוניסאים יהודים", הסביר. "רוב האנשים שאני עובד איתם בבית הכנסת הם גם מוסלמים".

מוסלמים מקומיים רבים נהנים לקחת חלק בחגיגות היהודיות, הוסיף טרבלסי. למעשה, הם מהווים כשליש מכלל המבקרים באירועים. "הם באים לצפות ולהשתתף בחגיגות", אמר מנהיג הקהילה. "לכן זה אירוע כל כך ייחודי".

נכון לעכשיו, לא ברור אם לדברים שאמר הנשיא הסמכותי סעיד, תהיה השפעה כלשהי על מספר התיירים מישראל השנה. למעשה, לא ברור אם יהודים מישראל יגיעו לתוניסיה, אמר טרבלסי ל-DW, "היו כמה סיבוכים עם אשרות", הוא ציין. "אין לנו עדיין מידע מהממשלה", הוסיף טרבלסי ל-DW. "היו הרבה בקשות, אבל בגלל הרגישות של הנושא, אנחנו כמובן לא רוצים לגרום לבלבול בעצמנו".

"ללא קשר לרקע הפוליטי, לכולם יש את הזכות לבקר בג'רבה ובבית הכנסת", טען טרבלסי. "אם מבקר מגיע מישראל, או ממדינה אחרת, זה לא ענייננו. זה תמיד קשור לאדם הפרטי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!