פוניבז': ביהמ"ש המחוזי הותיר את הבוררים על כנם
השופטת גוללה את הרקע לסכסוך וקבעה כי אין הוכחה חד משמעית לפסול את הגר"ח צימבליסט • מי סירב לתת סמכות הכרעה לגראי"ל שטיינמן? • ומה יעלה בגורל הישיבה?
- יואל קוריץ, בחדרי חרדים
- א' אב התשע"ג
- 7 תגובות
הגר"א כהנמן והגר"ש מרקוביץ'
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע אתמול (א) כי דינה של התביעה שהגיש הגאון רבי אליעזר כהנמן, נשיא ישיבת פוניבז', נגד גיסו הגאון רבי שמואל מרקוביץ, ובה דרש את העברת הרבנים הגר"ח ציבמליסט והגר"מ הייזלר מתפקידם כבוררים - להידחות.
בהחלטתה, מגוללת השופטת את הרקע לדיון המשפטי: "תחילתו של מאבק בשטר בוררין שאין חולק כי נחתם על ידי שני בעלי הדין, ולפיו קיבלו על עצמם לברר את הסכסוכים בניהם במסגרת בוררות בפני הרכב של הרבנים הגאונים הרב חיים צימבליסט, הרב פנחס שרייבר, הרב מאיר הייזלר. הרכב הדיינים נקבע באופן כזה שהרב כהנמן ברר את הדיין הרב שרייבר [שנפטר לפני תקופה י.ק.], הרב מרקוביץ ברר את הדיין הרב הייזלר וכאב בית הדין נבחר הרב צימבליסט.
"ואכן, הצדדים התדיינו בפני הרכב הבוררים. שני הצדדים הגישו, בנפרד, בקשות לאישור פסק הבוררות ועד עצם היום הזה לא אושר פסק הבוררות, אף לא בוטל, ועולה הרושם כי הצדדים אינם מעוניינים כלל בהכרעה",מביעה השופטת יהודית שבח את הרגשתה.
"הסכסוך חזר לבית המשפט במלוא עוצמתו כשהרב כהנמן, באמצעות גופים מטעמו הגיש שתי תביעות שונות. האחת, הוגשה לבית המשפט השלום וזו דרשה לסלק את העמותה של הרב מרקוביץ מד' אמות בישיבה. השנייה, הוגשה לבית המשפט המחוזי ובה עתירה לסעד כספי נגד העמותה של הרב מרקוביץ בגין הוצאות על הזנת תלמידיה. הרב מרקוביץ, באמצעות נציגיו, הגיש בקשות לעיכוב הליכים הנסמכות על שטר הבוררין, וטען כי שתי התביעות דינן להתברר בפני הרכב הדיינים".
את טענות חוסר האמון בדיינים סמך הרב כהנמן בתביעתו להעבירם מתפקידם על שני אדנים מרכזיים: האחד - מקבץ ההחלטות שניתנו לאחר פסק הבוררות, חלקן בהרכב חסר של שני בוררים. השני - פגישה שנערכה בין הרב צימבליסט לבין הרב מרקוביץ ביחידות ותועדה, "המעידה כאלף עדים כי הרב צימבליסט נמצא בקשר טוב עם הרב מרקוביץ". לכן ביקש הרב כהנמן כי את מקומו של פסק הבוררין יתפוס פסק חדש, המתבסס על שטר בוררות מאוחר שהציג, לפיו הגראי"ל שטיינמן יפסוק בכל הסכסוכים בין הצדדים.
הפגישה בין הרב מרקוביץ לבין הרב צימבליסט התקיימה בחול המועד פסח בחצר ביתו של הגרי"ש אלישיב, "אין ספק כי הפגישה עסקה בסכסוך ובאפשרות למנות את כבוד השופט יעקב טירקל לבורר בין הצדדים", נכתב בטענת עורכי הדין של הרב כהנמן. "אין צורך להכביר מילים על הקשר האישי בין הרב צימבליסט לרב מרקוביץ ועל כך שהם נוהגים להיפגש ולדבר ביניהם על הסכסוך". הרב מרקוביץ לא הכחיש את הפגישה אך טען כי זו פגישה אקראית. השופטת שבח יהודית כתבה על כך: "אכן, רצוי היה כי הרב מרקוביץ והרב צימבליסט ימנעו משיחות מיותרות, ולו גם כדי להתרחק מחשש מראית עין, אולם אין לדרוש מהם כי יתעלמו זה מזה עת הם נפגשים באקראי".
לאחר שדנה ארוכות בעניין קבעה השופטת כי אין מקום להעביר את הבוררים מתפקידם. ותוך שבועיים יהיה על הרב כהנמן להודיע אם ברצונו לברר במסגרת הבוררות את התביעות שההליכים בהן עוכבו. תהא התשובה חיובית, יעמיד הרב כהנמן בורר חלופי לרב שרייבר זצ"ל. תהא התשובה שלילית, יועמד הבורר החלופי תוך 30 יום מיום שבו יבקש הרב מרקוביץ לברר תביעה מטעמו במסגרת הבוררות.
בעקיפין התייחסה השופטת גם להכחשתו הנחרצת של הגר"ש מרקוביץ' כי הסכים לבוררות אצל הגראי"ל שטיינמן, והתפלאה שהרי בפסק הבוררות עצמו נאמר "בית הדין רושם לפניו את הסכמת הצדדים שהסכסוכים היומיומיים המתעוררים מדי פעם יימסרו להכרעתו של הגראי"ל שטיינמן שליט"א".
השופטת ציינה בהחלטתה: "מצער הדבר שהמאבק על השררה ועל השליטה בישיבה גרם לקרע בישיבה שבעבר נחשבה לשם דבר, ל'ספינת הדגל' של העולם התורני, ופילג אותה לשתי מחנות יריבים. בעלי הדין הינם גדולים בתורה איך אינם נוהגים זה לזה בכבוד, ולא נתברכו במידותיו של אהרון הכהן שאהב שלום ורדף שלם".
בהחלטתה, מגוללת השופטת את הרקע לדיון המשפטי: "תחילתו של מאבק בשטר בוררין שאין חולק כי נחתם על ידי שני בעלי הדין, ולפיו קיבלו על עצמם לברר את הסכסוכים בניהם במסגרת בוררות בפני הרכב של הרבנים הגאונים הרב חיים צימבליסט, הרב פנחס שרייבר, הרב מאיר הייזלר. הרכב הדיינים נקבע באופן כזה שהרב כהנמן ברר את הדיין הרב שרייבר [שנפטר לפני תקופה י.ק.], הרב מרקוביץ ברר את הדיין הרב הייזלר וכאב בית הדין נבחר הרב צימבליסט.
"ואכן, הצדדים התדיינו בפני הרכב הבוררים. שני הצדדים הגישו, בנפרד, בקשות לאישור פסק הבוררות ועד עצם היום הזה לא אושר פסק הבוררות, אף לא בוטל, ועולה הרושם כי הצדדים אינם מעוניינים כלל בהכרעה",מביעה השופטת יהודית שבח את הרגשתה.
"הסכסוך חזר לבית המשפט במלוא עוצמתו כשהרב כהנמן, באמצעות גופים מטעמו הגיש שתי תביעות שונות. האחת, הוגשה לבית המשפט השלום וזו דרשה לסלק את העמותה של הרב מרקוביץ מד' אמות בישיבה. השנייה, הוגשה לבית המשפט המחוזי ובה עתירה לסעד כספי נגד העמותה של הרב מרקוביץ בגין הוצאות על הזנת תלמידיה. הרב מרקוביץ, באמצעות נציגיו, הגיש בקשות לעיכוב הליכים הנסמכות על שטר הבוררין, וטען כי שתי התביעות דינן להתברר בפני הרכב הדיינים".
את טענות חוסר האמון בדיינים סמך הרב כהנמן בתביעתו להעבירם מתפקידם על שני אדנים מרכזיים: האחד - מקבץ ההחלטות שניתנו לאחר פסק הבוררות, חלקן בהרכב חסר של שני בוררים. השני - פגישה שנערכה בין הרב צימבליסט לבין הרב מרקוביץ ביחידות ותועדה, "המעידה כאלף עדים כי הרב צימבליסט נמצא בקשר טוב עם הרב מרקוביץ". לכן ביקש הרב כהנמן כי את מקומו של פסק הבוררין יתפוס פסק חדש, המתבסס על שטר בוררות מאוחר שהציג, לפיו הגראי"ל שטיינמן יפסוק בכל הסכסוכים בין הצדדים.
הפגישה בין הרב מרקוביץ לבין הרב צימבליסט התקיימה בחול המועד פסח בחצר ביתו של הגרי"ש אלישיב, "אין ספק כי הפגישה עסקה בסכסוך ובאפשרות למנות את כבוד השופט יעקב טירקל לבורר בין הצדדים", נכתב בטענת עורכי הדין של הרב כהנמן. "אין צורך להכביר מילים על הקשר האישי בין הרב צימבליסט לרב מרקוביץ ועל כך שהם נוהגים להיפגש ולדבר ביניהם על הסכסוך". הרב מרקוביץ לא הכחיש את הפגישה אך טען כי זו פגישה אקראית. השופטת שבח יהודית כתבה על כך: "אכן, רצוי היה כי הרב מרקוביץ והרב צימבליסט ימנעו משיחות מיותרות, ולו גם כדי להתרחק מחשש מראית עין, אולם אין לדרוש מהם כי יתעלמו זה מזה עת הם נפגשים באקראי".
לאחר שדנה ארוכות בעניין קבעה השופטת כי אין מקום להעביר את הבוררים מתפקידם. ותוך שבועיים יהיה על הרב כהנמן להודיע אם ברצונו לברר במסגרת הבוררות את התביעות שההליכים בהן עוכבו. תהא התשובה חיובית, יעמיד הרב כהנמן בורר חלופי לרב שרייבר זצ"ל. תהא התשובה שלילית, יועמד הבורר החלופי תוך 30 יום מיום שבו יבקש הרב מרקוביץ לברר תביעה מטעמו במסגרת הבוררות.
בעקיפין התייחסה השופטת גם להכחשתו הנחרצת של הגר"ש מרקוביץ' כי הסכים לבוררות אצל הגראי"ל שטיינמן, והתפלאה שהרי בפסק הבוררות עצמו נאמר "בית הדין רושם לפניו את הסכמת הצדדים שהסכסוכים היומיומיים המתעוררים מדי פעם יימסרו להכרעתו של הגראי"ל שטיינמן שליט"א".
השופטת ציינה בהחלטתה: "מצער הדבר שהמאבק על השררה ועל השליטה בישיבה גרם לקרע בישיבה שבעבר נחשבה לשם דבר, ל'ספינת הדגל' של העולם התורני, ופילג אותה לשתי מחנות יריבים. בעלי הדין הינם גדולים בתורה איך אינם נוהגים זה לזה בכבוד, ולא נתברכו במידותיו של אהרון הכהן שאהב שלום ורדף שלם".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות