השלכות חוק הגיוס: מי ילבש מדים ומי יישאר בישיבה?

הממשלה אישרה הבוקר (א) את חוק הגיוס החדש.

'בחדרי חרדים' עושה סדר: מי יגוייס ומתי, מי יכול להיות רגוע, ומתי יחלו בהפעלת מנגנוני החובה?

ואלו שלבי הרפורמה - בהתאם לקבוצות גיל מקרב תלמידי הישיבות במועד כניסתו לתוקף של התיקון המוצע לחוק:

• תלמידי ישיבות שהינם בני 22 ומעלה ביום כניסת החוק לתוקף – יוזמנו למרכזי קליטה של צה"ל ויוצעו להם מסלולי שירות שונים המותאמים לאורח חייהם. במידה ויבחרו שלא לשרת, יקבלו פטור משירות ביטחון ומחובת הלימודים בישיבה, ויוכלו לצאת ולהשתלב בשוק העבודה.

• תלמידי ישיבות שהינם בני 22-18 ביום כניסת החוק לתוקף – יוכלו להמשיך ולדחות את שירותם לטובת המשך לימודיהם בישיבה עד להגיעם לגיל 24. במהלך שנים אלו, יופעל מערך של תמריצים, מכוחה של החלטת הממשלה המתגבשת, לעידוד שילובם של תלמידים אלו בשירות הצבאי והאזרחי. זאת, בהתאם ליעדים שתקבע הממשלה, שמספרם יעלה משנה לשנה. בגיל 24, במידה ויבחרו בני קבוצה זו שלא לשרת, יפטור אותם שר הביטחון משירות.

• תלמידי ישיבות שהינם בני 18 ומטה ביום כניסת החוק לתוקף – על אוכלוסיה זו יחול ההסדר המרכזי המוצע בחוק, שעיקריו הם:

1. התייצבות למיון ובדיקה בגיל 17 במרכזי קליטה אשר יוקמו על ידי צה"ל במיוחד עבור אוכלוסיה זו, ומתוך התחשבות במאפייניה הייחודיים.

2. אפשרות לדחיית שירות לטובת לימודי תורה בישיבות בין הגילאים 21-18 – בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק.

3. בגיל 21 תחול חובת הגיוס לשירות סדיר – למעט 1800 תלמידי ישיבות אשר יוכרו כ'מתמידים' ואשר יוכלו להמשיך וללמוד עד גיל 26 ולאחר מכן יקבלו פטור משירות.

4. אפשרות לשירות אזרחי כחלופה לשירות צבאי – בגיל 21 ובהתאם לצרכי הצבא ושיקול דעתו. תלמיד ישיבה אשר ישלים את שירותו האזרחי בהתאם לתנאי החוק – יפטור אותו שר הביטחון משירות צבאי. מי שלא ישלים את השירות האזרחי, או שלא יעמוד בתנאיו, יהיה חייב בשירות צבאי. הצעת החוק מסמיכה את הממשלה לקבוע יעדים מספריים לגיוסם של תלמידי ישיבות אשר יעלו משנה לשנה. על פי הצעת החוק, כל עוד יתמלאו יעדים אלו, לא ייכנסו לתוקפם מנגנוני החובה הקבועים בחוק שירות ביטחון. עם זאת, החל מחודש יולי 2017 - אם וכאשר לא יתמלאו היעדים מקרב האוכלוסייה החייבת בגיוס, תחול חובת גיוס על תלמידי הישיבות.

• בהמשך לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, נקבע בהצעת החוק כי שניים מן ההסדרים הייחודיים החלים על תלמידי הישיבות – האפשרות לדחות את שירותם עד לגיל 21 והאפשרות לשרת בשירות אזרחי כחלופה לשירות צבאי - יוגבלו בתוקפם עד שנת 2020 ולאחריה תידרשנה הממשלה והכנסת לדון מחדש בהסדרים אותם ראוי לקבוע.

ומה יש בחוק השירות האזרחי?

חוק השירות האזרחי למי שנדחה שירותו הצבאי:

הצעת החוק כוללת את המנגנונים החיוניים הנדרשים להפעלת השירות באופן מיידי, על מנת לתת את המענה החוקי הנדרש עד להסדרת כלל הסוגיות הרלוונטיות באופן כולל ונרחב.

1. בהתאם להצעת החוק, יגדל היקפו של השירות האזרחי הנדרש מתלמידי הישיבות באופן משמעותי, יוגדרו תחומי השירות ויוקם, לראשונה, מסלול שירות אזרחי-בטחוני שהיקפו נרחב יותר ממסלול השירות האזרחי הרגיל והמיועד לתפקידים משמעותיים בגופים בעלי אופי ביטחוני (כדוגמת המשטרה ושירות בתי הסוהר).

2.הצעת החוק מבקשת להסדיר גם את סמכויות הפיקוח על השירות האזרחי, וזאת במטרה לוודא כי מסלול זה יבוצע באופן מלא וראוי וכי כלל תנאי השירות יקוימו במלואם.

3. הצעת החוק מתייחסת, בנוסף, להכשרות אשר יעברו המשרתים במסלול זה לטובת ביצוע שירותם. הכשרות אלו תצטרפנה להכשרות חיצוניות ואשר תיפתחנה לאוכלוסיית המשרתים בשירות האזרחי במטרה לשלבם בשוק העבודה, אותן צפויה לעגן החלטת הממשלה המתגבשת.

בנוסף להסדרת שירותה ונשיאתה בנטל של האוכלוסייה החרדית, הצעת החוק מבקשת להחיל צעד משמעותי נוסף אשר יש בו כדי להגביר את השוויון בין האוכלוסיות השונות, והוא קיצור שירותם הסדיר של הגברים בצה"ל ב-4 חודשים, החל משנת 2015.

במקביל, מציע החוק הארכה בת 4 חודשים במשך שירותן הסדיר של נשים בצה"ל החל מאותו המועד, וזאת במטרה לצמצם את הפערים בין המגדרים, להסיר חסמים ולהרחיב את ההזדמנויות והאפשרויות השירות הניצבות בפני הנשים המשרתות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!