האדמו"ר מצאנז דורש: לא למתים • ומה נהגו בפולין?

שיחה מעניינת נרשמה השבוע בביתו של האדמו"ר מצאנז, במהלך שמחת ווארט לבת הגאון רבי יוסף אשר אנשיל למברגר, רב ור"מ דקהל מאקאווא באלעד, עם בן הגאון רבי בן ציון רבינוביץ, חתן האדמו"ר מראחמסטריווקא זצ"ל, המשמש כמשגיח בישיבת מאור עיניים בירושלים.

האדמו"ר ערך שולחן 'לחיים', ושוחח עם המחותנים בעניינים שונים. לאחר מכן נערך דיון אודות הצדיקים שנפטרו בחו"ל והועלו ארצה.

כאשר עלה שמו של הגאון החיד"א זצ"ל, התעניין האדמו"ר האם עולים כיום בירושלים על קברו של החיד"א בהר המנוחות (שאת גופו העלה מאיטליה הגר"מ אליהו זצ"ל, אבל הציבור החרדי לא היה שותף לכך ורבניו התנגדו למהלך). ואכן, הגרב"צ רבינוביץ השיב, כי הציבור האשכנזי החרדי מדיר רגליו מהמקום.

בתגובה טען האדמו"ר: "הרי אותם צדיקים שהיו ראויים כבר העלו אותם לארץ ישראל מיד לאחר פטירתם, כנודע, ובוודאי שלא בני אדם העלו אותו, והיה זה כדמיון בעלמא..."

הגריא"א למברגר, הזכיר את הסיפור הנודע מהרה"ק מאפטא זי"ע, שמלאכים העלו את גופו לבית העלמין בטבריה.

האדמו"ר: "יהודים יש להם חוש הרגשה מעולה... גם בפולין, בגליציה וברוסיה לא הלכו החסידים כל כך על קברים. היו קברים של גדולי החסידות מתלמידי הבעש"ט שמעט לא נסעו לשם, וגם על ציון הבעש"ט הקדוש בעצמו לא היו נסיעות גדולות. היו רק קברים בודדים שהיו לשם נסיעות, כמו לליז'ענסק וקאליב וכן לצאנז ועוד כמה, שאותם השאירו בשביל להגן על הדור ועל המקום, אבל את כל שאר הצדיקים העלו מיד לארץ ישראל".

האיר על כך הרב רבינוביץ: "שמעתי מיהודי זקן שהיה חסיד רדומסק, שה'תפארת שלמה' זי"ע אמר שבארץ ישראל טמונים האבות הקדושים, הנביאים והתנאים והאמוראים וכו', אבל הנסיעה היא אל רבי שמעון בר יוחאי, ובחוץ לארץ יש גם הרבה צדיקים, אבל הנסיעה היא אל הרבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע".

"שמעתי מדודי האדמו"ר מזוועהיל", התערב הרב למברגר, "ששמע מזקני חסידי גור, שלאחר המלחמה רצו לשחזר את האוהל של אדמו"רי בית גור בעל החידושי הרי"מ ובעל השפת אמת זי"ע. אבל לא היה מי שזכר מי היה טמון בימין ומי בשמאל, כי לפני המלחמה לא היו עולים כל כך על הציונים. ואכן, על האוהל נכתב רק שכאן נטמנו החידושי הרי"מ והשפת אמת, אבל אין יודעים במדויק היכן קברו של כל אחד".

האדמו"ר סיכם את הנושא: "היו מקומות שלא הלכו בכלל לקברים, והיו שהלכו רק ביארצייט, אבל בוודאי שלא היה ריבוי כזה של נסיעות לקברים כמו שיש כיום. אמנם ברור שהיה עניין לילך על קברי צדיקים, ויש לזה מקור בתורה שהרי כלב בן יפונה הלך על קברי אבות בעלותו לארץ ישראל".

כאן עברה השיחה, לעסוק בדמותו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבשבת הנוכחית, יחול יום השנה הראשון להסתלקותו. "ראיתי מובא על הגאון הרב אלישיב זצ"ל", שח האדמו"ר, "שפעם שוחחו עמו אודות ים כנרת בנוגע לעירובין, והגרי"ש שאל כיצד נראה שם הים וכו'. שאלו אותו, אם לא ראה את הכנרת, והשיב שמעולם לא היה בגליל, והוא עלה לארץ ישראל עוד לפני הבר מצוה וחי כאן עשרות שנים..."

הרב רבינוביץ הוסיף לכך אפיזודה מעניינת: "מסופר עליו גם שפעם כבדוהו בסנדקאות בבית הכנסת 'הונגרישע שוהל' בשכונת בתי הונגרים. הגרי"ש התעניין היכן זה. למרות שהמקום נמצא בסמיכות למקום מגוריו, הוא לא ידע כלום מלבד אותן מקומות שהיה צריך ללכת לשם. פעם אמרו לו על מקום כלשהו, שהוא שוכן בשכנות לביתו של הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל, ורק אז ידע... כי את ביתו של הרב בענגיס הכיר, שכן היה הולך אליו הרבה כדי לדבר בלימוד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!