מזונות אישה - איך, מתי וכמה? • טור משפטי

כפי שהסברנו בעבר, כאשר מגישים תביעה לגירושין לביה"ד, ניתן לכרוך בה את נושא מזונות האישה. אם הבעל מגיש התביעה - עליו להסביר מדוע אין האישה זכאית, לטענתו, למזונות עבורה. אם האישה מגישה התביעה - עליה להסביר מדוע היא כן זכאית למזונות, ומה גובה הסכום שלדעתה היא אמורה לקבל.

תביעה למזונות אישה יכולה להיות מוגשת לביה"ד הרבני או לביהמ"ש לענייני משפחה. הצד הראשון שהגיש תביעה כדין יקבע היכן הנושא ידון בפועל.

ישנן שתי הנחות נפוצות של בני זוג בהליכי גירושין:
1. הגבר אמור לשלם מזונות לאישה גם לאחר הגירושין.
2. תשלום המזונות לאישה אמור להתבצע בכל מצב שהוא, גם אם האישה מרוויחה סכומים ניכרים.

למעשה, שתי ההנחות האלה הינן שגויות.

ביחס להנחה הראשונה, הרי שלאחר הגט, לא משולמים מזונות לאישה אלא לילדים הקטינים (הכספים מן הסתם מועברים לחשבון האישה כאשר הילדים נמצאים בחזקתה, אולם בפועל לא אמורים לממן אותה אלא את צרכי הילדים). האישה מקבלת מזונות, במקרים מסוימים, רק בתקופה שבין פתיחת הליכי הגירושין, כאשר אינה חיה עם בעלה, ובין מתן הגט. עם השלמת הליך הגירושין, נפסק גם תשלום המזונות לאישה.

במאמר זה, נרחיב ביחס להנחה השנייה.

מתי האישה יכולה לטעון כי הינה זכאית למזונות עבורה?

במקרים מסוימים, כאשר האישה אינה עובדת, או כאשר משכורתה נמוכה ואינה מספיקה לכלכלתה, ומנגד הבעל משתכר סכומים גבוהים - האישה זכאית למזונות, כחלק מחובות הבעל כלפיה במהלך הנישואין. כפי שעל הבעל לכלכל את אשתו במהלך חייהם המשותפים, כך עליו לכלכל אותה גם אם פרץ ביניהם משבר.

מתי אישה לא תהא זכאית למזונות?

כידוע, גם לאישה יש חובות כלפי הבעל - ואם היא לא מקיימת אותן, היא לא תהיה זכאית למזונות גם אם היא עדיין נשואה לו כדת וכדין.

לדוגמה, אם האישה עזבה את הבית בלי סיבה, או כאשר ניתן פסק דין המחייב את הצדדים להתגרש, אולם האישה מסרבת לקיים אותו - יש בכך כדי לשלול את חובת הבעל במזונות אשתו.

בנוסף, אם יוכח כי לאורך כל שנות הנישואין הבעל והאישה הסכימו כי האישה תעבוד, ולבעל למעשה אין כל אפשרות לצאת לעבוד ולהשתכר יותר מאשתו - יהיה קשה לאישה לטעון כי הורגלה לרמת חיים מסוימת שאותה על הבעל לספק לה, או לטעון כי ביכולתו לשלם מזונות בעבורה, בנוסף למזונות הילדים.

היינו, באם במצב הרגיל "מעשי ידיה של האישה לבעלה" - כלומר האישה אמורה להעביר את השתכרותה לבעלה, ובכפוף לכך הוא אמור לזון אותה, הרי לעיתים דווקא האישה מרוויחה את המשכורת העיקרית של משק הבית, בעוד הבעל לומד.

במקרה שכזה, האישה יכולה לבחור בין אחת מ-2 אפשרויות - להשאיר אצלה את מלוא משכורתה, ואז לא תהיה זכאית למזונות, מה שמכונה "מעשי ידיה תחת מזונותיה"; או להעביר את משכורתה לבעלה - "מעשי ידיה לבעלה", והוא אמור לשלם לה מזונות (בהנחה שאין סיבה הלכתית המונעת ממנה את המזונות).

כיצד נקבע גובה המזונות עבור האישה שנמצא כי הינה זכאית למזונות?

גובה החיוב הוא בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה האישה בבית בעלה.

אם האישה עובדת או מקבלת קצבה כלשהי, סכום זה יקוזז מהסכום שחייב הבעל לאשתו.

לדוגמה, נניח ומוגשת תביעה בה אישה טוענת כי היא הורגלה בבית בעלה לכיסוי צרכיה בגובה של 4,000 ₪ בחודש, ואולם היא משתכרת סך של 2,000 ₪ לחודש. במקרה שכזה, עליה לפרט את כלל הצרכים שלה, בצירוף הוכחות, ולהדגיש כי לאור משכורתה, על הבעל לשלם לה 2,000 ₪.

אשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה, באופן אנונימי, במייל שלי:
[email protected]
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד. המאמר מנוסח בלשון זכר אולם מופנה לנשים ולגברים כאחד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!