המנון 'התקווה' בלי שגיאות
"לא להתבלבל בשירה": הטעויות הנפוצות ביום הזיכרון
המנון "התקווה" - לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, האקדמיה ללשון העברית מעירה על כמה שגיאות נפוצות של ישראלים בשירת ההמנון הלאומי ומעניקה שיעור בדקדוק
- חיים שמואלי
- ב' אייר התשפ"ב
- 5 תגובות
הופעה, אילוסטרציה צילום: pixabay
"התקווה" היא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל. השיר, שהתקבל כהמנון לאומי ביישוב ובתנועה הציונית משלהי המאה ה־19, נחשב להמנון מדינת ישראל מיום הקמתה, אך עוגן בחוק הישראלי רק כעבור 56 שנה, ב־10 בנובמבר 2004.
לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, האקדמיה ללשון העברית פרסמה פוסט בחשבון האינסטגרם שלה, בו העירה על כמה שגיאות נפוצות של ישראלים בשירת ההמנון.
"הקהל מתבקש לא להתבלבל בשירת התקווה", כתבו באקדמיה והסבירו: "ארץ ציון וִירוּשָׁלַיִם" – כך מסתיים ההמנון 'התקווה', ולא "ארץ ציון ירושלים" (בהשמטת ו' החיבור).
באקדמיה גם העניקו שיעור בדקדוק: "גם את ו' החיבור צריך להגות בצורה נכונה – וִירוּשָׁלַיִם – לא בשורוק ולא בשווא, אלא בחיריק".
לפי כללי הניקוד, הסבירו בפוסט, כאשר ו' החיבור באה לפני מילה הפותחת בי' שוואית, הי' הופכת לאם קריאה והו' מנוקדת בחיריק מלא, למשל וִיהוּדָה, וִילָדִים, וִירוּשָׁלַיִם.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות