כישלון בבריסל • "כנראה ממשלת ישראל לא תתרגש"

לאחר ההפגנות המרשימות בירושלים ובניו-יורק נגד גזירת הגיוס, התקיימה אתמול (ג) אחר הצהריים בבריסל בירת בלגיה עצרת מול משרדי האיחוד האירופי. אלא שבשונה מקודמותיה, היא נחלה כישלון, בעיקר בגין מיעוט המשתתפים.

מי שיזמו את העצרת, היו מספר אברכים שישבו בסעודת 'מלווה מלכה' שנערכה לאחר העצרת הגדולה במנהטן, והחליטו כי יש לקיים הפגנה גם בבלגיה. לאחר מספר שיחות עם עסקנים מקומיים, בעיקר מפלגים המזוהים עם סאטמר ופשעוורסק, הוחלט: יוצאים להפגין.

כדי לעורר את התהודה הנדרשת, נקבע כי העצרת תתקיים בכיכר שומאן בבריסל, מול משרדי האיחוד האירופי. במקום מתקיימות הפגנות ועצרות של קבוצות אתניות ומיעוטים שונים, בעיקר בימים שבהם מתכנס האיחוד לדיונים בנושאים גלובליים - המבקשים למחות על תופעות, אירועים וחוקים שונים, המתרחשים במדינות ביבשת האירופית.

לא כל כך מובן מדוע לא התקיימה ההפגנה מול שגרירות ישראל, ומדוע היא נקבעה ב-1 ביולי, יום בו היו המשרדים סגורים בשל יום החופש הבינלאומי, בו יוצאים תלמידי מוסדות החינוך בעולם לחופשת הקיץ.

העסקנים ביקשו לגייס משתתפים רבים ככל האפשר. תחילה קיבלו את הסכמת וברכת חברי בד"ץ העדה החרדית, שביקשו לפתוח בחזית נוספת לנוכח גזירת הגיוס. אליהם צירפו חתימתם גם הגר"ש אויערבך והגרמ"ד סולובייצ'יק. בהמשך צורפו כמה מרבני אנגליה, ובראשם הגר"א פאדווא, גאב"ד התאחדות קהילות החרדים.

בבלגיה הצטרפו רבים מרבני הקהילות, אך לא כולם. קהילות מקומיות כמו רבני גור ובעלזא ועוד לא הצטרפו לחותמים. מאידך, כמה רבנים, מהם גם כאלו שחתמו על ה'קול קורא', נעדרו בפועל מהמעמד. הגר"א שיף, גאב"ד אנטוורפן, לא חתם. גם הגרא"ד דונר מאנגליה, שצירף חתימתו - לא השתתף, שכן הוא המריא לארץ ישראל להשתתף בעצרת לזכרו של הגרי"ש אלישיב.

בפועל השתתפו בעצרת רק כמה מאות איש. זאת ככל הנראה בשל חילוקי הדעות בין גדולי ישראל על התועלת שבמחאות הללו. חלק גדול מתושבי אנטוורפן הדירו רגלם מהמקום, וגם הניסיון 'לייבא' מפגינים מאנגליה, לא עלה יפה.

משיחה שערך 'בחדרי חרדים' עם עסקנים מקומיים, מסתמן כי לו נערכה העצרת בלונדון, מול שגרירות ישראל, היה מספר המשתתפים גדול בהרבה. "בגלל שהציבור חצוי כאן באשר לתמיכתו בעצרות כאלו, נמנעו רבים מאד מלהשתתף בו", הם אומרים.

הסיכום: כישלון מוחץ

ומי בכל זאת השתתף?

האדמו"ר מפשעוורסק, רבני ודייני הקהילות, הגר"א פאדווא והגר"א שלזינגר שהגיעו מלונדון, ורבים נוספים. הדוברים העלו במשאותיהם חוצבי הלהבות את 'עקירת הדת' המתרחשת בארץ ישראל, והתריעו מפני הניסיון לכפות על עולם הישיבות את הגיוס באמצעים שונים.

בניגוד להד הרחב יחסית שיצרו העצרות בישראל ובארה"ב בתקשורת הכללית, הרי שהתקשורת הבלגית לא התייחסה כמעט לאירוע, בשל המספר הזעום של המשתתפים.

ל'בחדרי חרדים' נודע, כי העסקן הרב פנחס קורנפלד, מזכיר קהילת מחזיקי הדת, התלונן כי מארגני העצרת הפרו את ההבנות עמו. "בעוד שהובטח לנו כי ההפגנה לא תכוון נגד מדינת ישראל באורח קולקטיבי, אלא רק בתחום הספציפי, קרי זעקת החמס נגד הניסיון לגייס את תלמיד הישיבות, הרי שבפועל בהודעות ששוגרו לעיתונות - חרגו המארגנים מההבנות, והפיצו את השקפתם באמצעות השמצת השלטון באופן גורף, וקריאת תיגר על הציונות וגרורותיה באופן כללי".

כדאי לציין, שקהילת מחזיקי הדת התייחסה באורח פושר לעצרת. הקהילה פרסמה נוסח לקוני למדי ובו ביקשה מתושבי אנטוורפן, כי "בעקבות הצרות המרחפות על תושבי ארץ ישראל, כל אחד יפשפש במעשיו ויראה לעשות מה שצריך כדי להביא לביטול הגזרות". כך שמרה הקהילה על נייטראליות ולא הכניסה ראשה בין ההרים הגבוהים החלוקים בעניין.

"מדברים כאן במונחים של כישלון ומבוכה גדולה. לדעת המחמירים לא היו יותר מאלף איש, ולמדייקים היו בערך שבע מאות, כאשר הרוב היו מקהילות סאטמר. חלק מהרבנים שחתמו בכלל לא הגיעו. בקיצור, היו בושות, ולא נראה שממשלת ישראל תיבהל בשלב זה..." מסכמים גורמים מקומיים באנטוורפן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!