זיהיתי אותו מזעקותיו - "הושע נא למען קדושים מושלכים באש"

ב"רמת תמיר" בירושלים מתגוררים ניצולי שואה רבים. לפני כמה שנים הגעתי לשם להופעה, ראיתי אדם זקן שזכרתי שפגשתי אותו בעבר הרחוק, אבל לא הצלחתי להיזכר היכן.

ואז שאלתי אותו אם יתכן שעבר לפני התיבה באחד מבתי הכנסת בגבעת שאול בהושענא רבה לפני כ-40 שנה. הייתי אז ילד. הוא אמר שקשה לו לזכור, אבל הוא אכן התגורר בגבעת שאול, ולחמיו יש יארצייט בהושענא רבה. חמיו לא השאיר בנים ולכן הוא משתדל לעבור לפני התיבה ביום זה ולהגיד קדיש לעילוי נשמתו. הוא שאל אותי איך אני זוכר.

אמרתי לו שאני זוכר מההקפה השביעית את הצעקה של "הושע נא למען קדושים מושלכים באש" בוקעת מפי החזן, מעומק לבו, ונדמה לי שזה היה הוא. הוא אמר לי: 'אספר לך משהו. בילדותי גרתי בעיירה בנדין בפולין. זוהי עיירה סמוכה לגור, והרב שם היה גיסו של האדמו"ר מגור. בעיירה היה חזן בשם קרלסברג, וליוותה אותו מקהלת ילדים. אני הייתי "משורר" במקהלה הזאת.

שרנו בתפילה ניגונים שמאז לא שמעתי יותר. בימי השואה הנאצים ריכזו את כל היהודים בבית הכנסת, נעלו את דלתותיו והעלו את בית הכנסת על יושביו באש. אני הצלחתי לברוח לפני השריפה הגדולה. החזן, מקהלת הילדים, משפחתי, יהודי העיירה – כולם עלו באש. ה' יקום דמם. גם אחרי מה שעברתי בבוכנוולד, את התפילות והניגונים ששרנו אני זוכר היטב, הן היו מופלאות. אולי אלמד אותך קטע אחד?' - 'בשמחה', השבתי. ואז הוא שר לי את "פתחו לי שערי צדק" מתוך ההלל, והסביר שהחזן היה שר פסוק, ומקהלת הילדים עונה לו. בפעם הבאה שהגעתי לשם הופעתי עם ילדי, אשוריה וישוב.

הוא ניגש אליהם ושר גם להם את הקטע, רצה שילמדו, שיישאר בעולם משהו מכל הניגונים הללו. מעט אחר כך הוא נפטר, בגיל 93, בערב פסח תשע"ט. בחנוכה האחרון הופעתי שם שוב עם הילדים, שרנו וניגנו את הקטע היפה הזה, המצורף כאן, שהוא ממש פירוש למילות התפילה. ניסינו להיות נאמנים לסגנון ולקצב שבהם הוא שר לנו את זה כמה פעמים, לזכרוננו.

שמו היה שמעון יהודה הלוי אורצל. הושע נא למען קדושים מושלכים באש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!