בלי קרובים: הרבנים לאו, סתיו ובוארון מחוץ לגוף הבוחר

במכתב תשובה שנשלח במענה לפנייתו של הרב דוד לאו ליועץ המשפטי לממשלה, נאמר כי הרב ואביו לא יוכלו להיות חברים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. פסיקה המשליכה גם על הרב דוד סתיו והרב ציון בוארון, שיאלצו לוותר על מקומם.

במכתבו כותב ארז קמיניץ, ראש תחום (אזרחי), יעוץ וחקיקה, את הדברים הבאים: "בפנייתך הינך מלין על פסילתך (הצפויה) כחבר האסיפה הבוחרת - נוכח כוונתך להגיש מועמדות לכהונת הרב הראשי לישראל. מיותר לציין, ומבלי להתייחס למישור העובדתי הספציפי, כי כל עוד לא הוגשה מועמדות לכהונת הרב הראשי על ידי חבר האסיפה הבוחרת, אין כל עילה שבדין לשלול את חברותו באסיפה או את חברות קרובו.

"נבקש להדגיש כי בסוגיה שבנדון עוסקת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בענין חבר האסיפה הבוחרת אשר הגיש מועמדותו, קובעת ההנחיה כי "...הימנות אדם על גוף בוחר שעתיד להכריע בבחירת מועמדים אשר הוא או קרובו נמנים עליהם, היא ניגוד עניינים מובנה וקיצוני אשר כל עוד החוק לא איפשר אותו במפורש, חזקה כי מנע את אפשרות קיומו...". הדברים שלעיל ברורים ומחייבים ואינם צריכים פרשנות נוספת. עם זאת, נבקש להתייחס להלן ובתמצית לעיקר הטענות המופיעות בחוות הדעת המשפטית שצורפה למכתבך.

"הליך בחירתו של הרב הראשי לישראל הוא הליך ייחודי. מחד גיסא, רב ראשי אינו נבחר ישירות על ידי הציבור כמו בבחירות לכנסת או לשלטון המקומי. מאידך גיסא, אין להתייחס לבחירתו של רב ראשי כאל הליך מינוי רגיל בשירות הציבורי וזאת נוכח המאפיינים הייחודיים של האסיפה הבוחרת לרבות המימד הייצוגי הגלום בה, גודלה, והאינטרסים השונים המיוצגים בה.

"הזכות לבחור ולהיבחר הוכרה כזכות יסוד בעלת מאפיינים חוקתיים בהקשר לבחירות לכנסת, אולם לא בהכרח בהקשר להליכי בחירה אחרים, כגון בחירת הרב הראשי לישראל באמצעות האסיפה הבוחרת. על רקע זה, באיזון שבין זכותו של חבר אסיפה בוחרת להשתתף בהליך הבחירה לבין חשיבות החלת האיסור העקרוני בדבר הימצאות בניגוד עניינים, תוך הרצון לקדם את אמון הציבור בהליך בחירת הרבנים הראשיים, אנו סבורים כי יש להכריע בדבר עדיפות האיסור על הימצאות בניגוד עניינים".


היועץ מוסיף: "אמנם, המחוקק אסר במפורש רק על חבר ועדת בחירות להיות מועמד לרב ראשי או לחבר מועצה נבחר; ואולם, כפי שצוין בהנחיית היועץ, הדברים נלמדים מקל וחומר, שהרי אם לעניין חבר ועדת הבחירות שסמכויותיה מוגבלות לנושאים שהם טכניים באופים, נקבע איסור זה בדבר ניגוד עניינים, קל וחומר, שאיסור זה רלוונטי לחבר אסיפה הבוחרת שהוא בעל שיקול דעת מהותי בבחירת הרב הראשי לישראל.

"ועוד, איננו יכולים לקבל את האבחנה המוצעת שבין עובד ציבור הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, לבין חבר אסיפה בוחרת שהוא בעל זכות בחירה. לשיטתנו, גם חבר אסיפה בוחרת ממלא תפקיד על פי דין בעצם השתתפותו בהליך הבחירה, ומשכך נאסר עליו מכוח הדין להימצא בניגוד עניינים.

"להשלמת התמונה נציין, כי גם לעניין בחירות רבני עיר, מועמד לרב עיר או קרובו אינם רשאים להיות חברים בגוף הבוחר, וזאת מכוח העיקרון הכללי בדבר איסור על הימצאות בניגוד עניינים, הגם שאין הוראה מפורשת בתקנות שירותי הדת היהודיים בהקשר זה".

ומי יחליף את המועמדים בגוף הבוחר? גם לכך מתייחס קמיניץ במכתבו: "נציין, כי בהתאם לחוות דעתנו המשפטית שנמסרה בעבר לוועדת הבחירות, על הוועדה למנות תחת חברי הגוף הבוחר שנאסר עליהם להשתתף בהליך הבחירות נוכח הגשת מועמדות או קרבת משפחה למועמד, חברים אחרים שיעמדו בתנאים הקבועים בחוק, לפי העניין".

העתקים מהמכתב נשלחו גם ליועץ המשפטי לממשלה, לרב דוד מלכא, דיין, יו"ר הבחירות לרבנים הראשיים לישראל ולעו"ד ישראל פת, היועץ המשפטי, המשרד לשירותי דת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!