מתגרשים: ומה עם מזונות הילדים?

לאחר שבשבוע האחרון עסקנו בנושא מזונות אישה, השבוע נעסוק בנושא מזונות הילדים - נושא לא פשוט שפעמים רבות מאריך את ההליך המשפטי וגורם למריבות רבות.

כפי שהסברנו בעבר, גם אם בעל מגיש תביעת גירושן לביה"ד הרבני וכורך את נושא מזונות הילדים, לאישה יש הזכות להחליט כי היא רוצה שנושא זה ידון בביה"ד, או בביהמ"ש לענייני משפחה.

באם היא רוצה כי ביהמ"ש ידון בעניין, עליה להגיש תביעת מזונות לביהמ"ש, וכן להודיע לביה"ד, במסגרת כתב תשובה, כי היא לא מסכימה לדון במזונות הילדים בפניו.

לבעל למעשה אין כל אפשרות למנוע מהאישה לפנות לביהמ"ש, אלא אם כן הם יגיעו להסכמות כי הנושא ידון בביה"ד. ללא הסכמה זו, לאישה האפשרות לבחור האם ברצונה לפנות לביהמ"ש או לביה"ד.

מניסיוני, כאשר מגישה האישה תביעת מזונות, היא בד"כ טוענת כי לאב יכולת השתכרות גבוהה. כלומר, גם אם כעת הוא לא מרוויח הרבה, הרי שאם ישתמש בכישוריו וימקסם אותם. יוכל להרויח הרבה יותר. לכן, היא מבקשת מביהמ"ש שיקבע מזונות בהתאם ליכולת.

מנגד, אבות בד"כ טוענים כי אינם יכולים לשלם מזונות גבוהים כי עליהם להחזיק 2 משקי בית - של האב ושל האם, כי אין באפשרותם להרוויח יותר ממה שהינם מרוויחים כיום, כי רמת החיים נמוכה, כי יש חובות, הלוואות, גמ"חים וכולי.

תפקידו של ביהמ"ש הוא לשמוע את העדויות, לבחון את צרכי הילדים בפועל - כלומר, כמה באמת הם מוציאים, ולא כמה ההורים חושבים שהם מוציאים, לבחון את השתכרות ההורים ואת הנכסים שלהם (אם יש) ולפי קריטריונים אלו, הוא יקבע את המזונות.

מה כלול בדמי המזונות:

חישוב המזונות מחולק לכמה רכיבים.

רכיב ראשון מכונה "מזונות בסיס". סכום זה כולל למעשה הוצאות הכרחיות ובסיסיות של הילד (בעיקר כלכלה וביגוד). ביהמ"ש בד"כ פוסק עבור רכיב זה כ 1300 ₪ לכל ילד.

בנוסף, ביהמ"ש מחייב האב בהשתתפות בהוצאות מדור - שכירות או משכנתא, וכן אחזקת דירה - ארנונה, חשמל, מים, טלפון וכולי. גובה החיוב הוא בהתאם למספר הקטינים, ומקסימום 50%.

כמו כן, ביהמ"ש בד"כ מחייב כל אחד מההורים לשאת במחצית הוצאות חינוך ומחצית מההוצאות רפואיות.

בנוגע ליתר ההוצאות - כגון חוגים, חופשות, נסיעות, דמי כיס, צעצועים וכיוצ"ב, ביהמ"ש יבחן האם באמת הילדים זקוקים לכך, והאם ההורים יכולים להרשות זאת לעצמם.

אם אב יוכיח כי כל השנים רמת החיים הייתה נמוכה, חיו בצניעות, לא יצאו לבילויים, לא נתנו דמי כיס, לא בזבזו כספים על מותרות וכו'- סביר להניח כי ביהמ"ש יפסוק סכום מזונות נמוך.

אציין כי במקרה ומדובר במשפחה גדולה, וכאשר האב אינו מרוויח סכומים גבוהים, הרי שלעיתים ביהמ"ש פוסק סכום גלובלי שנראה לו סביר בנסיבות העניין, ולא מחשב כל רכיב בנפרד. כך, הסכום המתקבל אינו כה גבוה, שכן אין כל טעם לפסוק סכום שברור שהאב לא יעמוד בו.

אולם, מנגד, חשוב לי להבהיר כי גם מצב בו אב אינו עובד, או עובד באופן חלקי, לא יכול לפטור אותו ממזונות. מבחינת ביהמ"ש- על אב לכלכל את ילדיו כנדרש גם אם מעולם לא יצא לשוק העבודה.

פרטים:

אשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה, באופן אנונימי, במייל שלי:
[email protected]

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד. המאמר מנוסח בלשון זכר אולם מופנה לנשים ולגברים כאחד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!