7,332 יהודים בשיא: העיר שפוטין החריב אירחה את ישיבת פוניבז'

לעיר מריופול שמותקפת קשות על ידי רוסיה ונהרסה כליל, יש היסטוריה יהודית עשירה וטראגית, שעוצבה על ידי מלחמות ומאמצי הדורות הקודמים לשמר את חייהם, אמונתם ותרבותם מול האכזריות. הסיפור מתחיל בתחילת המאה ה-20, לא באוקראינה אלא בליטא.

הנרי אברמסון מומחה להיסטוריה והגות יהודית המכהן כיום כדיקן של טורו קולג' בברוקלין, ניו יורק, פרסם בסוכנות הידיעות היהודית מאמר היסטורי על ישיבת פונביז', שהייתה עיירה ליטאית בקצה המערבי של האימפריה הרוסית, העיירה הייתה ביתם של כ-7,000 יהודים, בערך מחצית מכלל האוכלוסייה. העיירה התהדרה בישיבה שהוקמה ב-1909 על ידי ליבה מרים גברונסקי, בתו של איל התה העשיר קלונימוס ויסוצקי. רבי יצחק יעקב רבינוביץ', הידוע כרבי איצל'ה פונביז'ר (1854-1919) היה ראש הישיבה הראשון.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשאיפה לערער את המאמץ המלחמתי הרוסי, הגרמנים פרסמו כרוז בשפת היידיש ליהודים, והבטיחו שוויון זכויות, אך בהמשך הצאר האנטישמי הידוע לשמצה, ניקולאי השני, הורה על גירוש אכזרי של יהודים מאזור הגבול לפנים האימפריה הרוסית.

ישיבת פונביז' נאלצה לעבור דירה, תחילה ללודז' שבלטביה הסמוכה, ולאחר מכן שוב למריופול. ומשם חזרה לליטא העצמאית ב-1919, אך את שארית שנות המלחמה שהתה ישיבת פונביז' במריופול. יהודים הקימו בתים במריופול, העיר הפכה ליעד ליהודים המחפשים הזדמנויות כלכליות ולנמלטים מהאזורים הצפופים של ליטא ובלארוס. עד סוף המאה ה-19 היו בעיר למעלה מ-5,000 יהודים, המהווים 16% מהאוכלוסייה; מפקד האוכלוסין של 1926 מתעד 7,332 יהודים במריופול, או 18% מהעיר. כך מציין ההיסטוריון הנרי אברמסון.

ההיסטוריון הנרי אברמסון

הקהילה היהודית של מריופול הגיעה לסיום פתאומי עם הפלישה הנאצית. יהודי מריופול אספו ונורו על ידי יחידות האיינזצגרופן ב-18 באוקטובר 1941.

באשר לפונביז', הישיבה המשיכה והתבססה כאחד ממוסדות התורה הגדולים בשנים שבין המלחמות. ב-1939, הגיעה המלחמה לפונביז', כאשר גם ברית המועצות וגם גרמניה הנאצית פלשו לליטא. בהנהגתו של ראש הישיבה רבי יוסף שלמה כהנמן, המשיכה הישיבה לתפקד תחת שלטון קומוניסטי, כאשר תלמידים עברו מבית כנסת אחד למשנהו עד להשתלטות הנאצים ביוני 1941. הנאצים רצח את כולם יחד עם רוב משפחתו של הרב כהנמן זצ"ל.

בשנת 1944 הקים הרב כהנמן שוב את ישיבת פוניבז' - הפעם בבני ברק, עם שבעה תלמידים. הישיבה החזירה את המוניטין שלה בין המוסדות התורניים הגדולים בעולם. בראשה עומד בגיל 98, ראש הישיבה הגאון הרב גרשון אדלשטיין.

לאחר השואה, יהודים חזרו אט אט בחזרה אל מריופול, שב-1948 שונה שמו לז'דנוב על ידי הסובייטים לאחר מותו הפתאומי של אנדריי ז'דנוב, שעל פי השמועות היה יורשו המשוער של מנהיג רוסיה האכזרי, יוסף סטלין, בנו גם התחתן עם בתו של הרודן הסובייטי. עד 1959 חיו בעיר למעלה מ-2,000 יהודים, אך היוו רק כ-1% מכלל האוכלוסייה.

עם קריסת ברית המועצות, העיר החזירה לעצמה את שמה המקורי מריופול ב-1989, והפכה לחלק מאוקראינה העצמאית החדשה זמן קצר לאחר מכן. הנוכחות ההרואית של חב"ד במריופול, כמו קהילות נוספות של ברית המועצות לשעבר, תמכו באוכלוסייה היהודית הזעירה שנותרה לאחר שרובם עלו לישראל לפני יותר משלושה עשורים. הקהילות המשיכו להתקיים גם במהלך הפלישות הרוסיות של 2014 ו-2018. כעת, בעיצומה של הפלישה של 2022, פועלים חב"ד ואחרים לפנות את היהודים הנותרים כמה שיותר מהם.

כותב המאמר הוא הנרי אברמסון, מומחה להיסטוריה והגות יהודית המכהן כיום כדיקן של טורו קולג' בברוקלין, ניו יורק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!