"לא אתן לרצוח את הבת שלי עוד פעם" • צפו
במוצא חגגו את החלטת העירייה שלא להרוס את בית הכנסת הזמני • התורם שהקים את המקום לזכר בתו: "אשתי אמרה שלא תסכים שירצחו שוב את הילדה" • וידאו וגלריה
- יואל קוריץ, בחדרי חרדים
- כ"ב תמוז התשע"ג
- 1 תגובות
צילומים: יהודה דביר
בסוף השבוע האחרון ערכו תושבי שכונת מוצא הסמוכה לירושלים סעודה, בהשתתפות חברי המועצה אלי שמחיוף מש"ס וישראל קלרמן מיהדות התורה, ובה בירכו על החלטת עיריית ירושלים לבטל את צו ההריסה שהוצא נגד בית הכנסת שנבנה במקום לא חוקי, ועל כך שהעניקה להם מרווח זמן נוסף עד לסיום בניית מבנה בית הכנסת החדש.
במהלך הסעודה נשאו המשתתפים את תפילת 'נשמת כל חי'.
שמחיוף סיפר לנוכחים על המאבק שלו מול העירייה לבטל את הריסת בית הכנסת שתוכננה באותם ימים. "לראות את האנשים והדמעות בעיניים, זה שובר את הלב, אין מקום להתלבט, לא ראש העיר ולא שום דבר. זה נהפך להיות דו קרב אמיתי - ואתה רוצה להביא רק את התוצאה".
ניר תמיר, מנהל בית הכנסת שתרם אותו לעילוי נשמת בתו הקטנה, סיפר על כך שאשתו החליטה באחד מן הימים לגשת לעירייה ולטפל בנושא מול הגורמים הרלוונטים. "היא אמרה לי משפט ששבר לי את הלב, 'לא אתן שירצחו את בתי פעם נוספת ויהרסו את בית הכנסת'".
תחילתה של הפרשה לפני מספר שנים, כאשר כמה מתושבי מוצא חפצו להקים בית כנסת. כמו בכל שכונה שבה קם מניין חדש, קיימו התושבים את התפילות בביתו של אחד התושבים באזור. לאחר תקופה עזב בעל הדירה, והתושבים החליטו להקים בית הכנסת בביתו של אחד המתפללים. במקביל, עמותת התושבים הגישה בקשה להקצאת קרקע עבור בית הכנסת. הבקשה נענתה, השטח הוקצה והליך הבקשה למתן היתר בנייה יצא לדרך.
עד לבניית בית הכנסת הקבוע, תרמו תושבים עבור הקמת בית הכנסת זמני בשטחו הפרטי של אחד מהם. עם הקמתו הגיעו למקום פקחי העירייה וכעבור שבוע הוצא צו הריסה. כשהתקרב תוקפו של הצו מחו התושבים נגד העירייה. והוחלט על מתן דיחוי לצו ההריסה למשך חצי שנה. לאחר חצי שנה שוב נדחה תוקף הצו, אך לאחרונה הגיע התאריך הסופי למימושו. לבסוף, בשל לחץ שהפעילו נציגי העירייה החרדים, הוחלט לדחות את הצו עד לקבלת היתר סופי לבנייה של מבנה בית הכנסת הקבוע.
במהלך הסעודה נשאו המשתתפים את תפילת 'נשמת כל חי'.
שמחיוף סיפר לנוכחים על המאבק שלו מול העירייה לבטל את הריסת בית הכנסת שתוכננה באותם ימים. "לראות את האנשים והדמעות בעיניים, זה שובר את הלב, אין מקום להתלבט, לא ראש העיר ולא שום דבר. זה נהפך להיות דו קרב אמיתי - ואתה רוצה להביא רק את התוצאה".
ניר תמיר, מנהל בית הכנסת שתרם אותו לעילוי נשמת בתו הקטנה, סיפר על כך שאשתו החליטה באחד מן הימים לגשת לעירייה ולטפל בנושא מול הגורמים הרלוונטים. "היא אמרה לי משפט ששבר לי את הלב, 'לא אתן שירצחו את בתי פעם נוספת ויהרסו את בית הכנסת'".
תחילתה של הפרשה לפני מספר שנים, כאשר כמה מתושבי מוצא חפצו להקים בית כנסת. כמו בכל שכונה שבה קם מניין חדש, קיימו התושבים את התפילות בביתו של אחד התושבים באזור. לאחר תקופה עזב בעל הדירה, והתושבים החליטו להקים בית הכנסת בביתו של אחד המתפללים. במקביל, עמותת התושבים הגישה בקשה להקצאת קרקע עבור בית הכנסת. הבקשה נענתה, השטח הוקצה והליך הבקשה למתן היתר בנייה יצא לדרך.
עד לבניית בית הכנסת הקבוע, תרמו תושבים עבור הקמת בית הכנסת זמני בשטחו הפרטי של אחד מהם. עם הקמתו הגיעו למקום פקחי העירייה וכעבור שבוע הוצא צו הריסה. כשהתקרב תוקפו של הצו מחו התושבים נגד העירייה. והוחלט על מתן דיחוי לצו ההריסה למשך חצי שנה. לאחר חצי שנה שוב נדחה תוקף הצו, אך לאחרונה הגיע התאריך הסופי למימושו. לבסוף, בשל לחץ שהפעילו נציגי העירייה החרדים, הוחלט לדחות את הצו עד לקבלת היתר סופי לבנייה של מבנה בית הכנסת הקבוע.