מ'שלום עליכם' ועד 'חסל סידור פסח'

תיעוד מסכם: חג הפסח בחצר הקודש בעלזא

חג פסח מרומם עבר על למעלה מרבבת חסידי בעלזא ששהו במחיצת הרבי מבעלזא. מדוע אומרים 'שלום עליכם'? מה היה ב'שפוך חמתך'? את מי הזמין הרבי לקידוש באחרון של פסח? והליווי בלפידים במוצאי החג. תיעוד מסכם של הצלם אנשיל בעק

משה ויסברג
כ"ד ניסן התשפ"ב 25.04.22 | 11:10
1 תגובות

פסח תשפ"ב בחצר בעלזא צילום: אנשיל בעק וא.מ.ש

בתפילת מעריב בליל הראשון של חג הפסח שחל בשבת הורה הרבי מבעלזא שיאמרו בתפילת מעריב גם 'מגן אבות' וברכת 'מעין שבע' לאחר אמירת ויכולו (לפני אמירת הלל), כמובא בכתבים של אביו המהר"ם מבילגורייא זצ"ל שכך נהג אחיו האדמו"ר מהר"א מבעלזא זצ"ל.

ואכן בימי חוה"מ כאשר נערכו ביקורים של האדמו"ר ממכנובקא בעלזא והאדמו"ר מדינוב מביתר שוחח עמם הרבי מבעלזא אודות המקורות והמנהג לאמירת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. גם אמירת 'שלום עליכם' נהגו בבעלזא לומר בליל הסדר כאשר חל בשבת ויש לזה טעמים רבים מאדמו"רי בית בעלזא.

בתחילת עריכת ליל הסדר השנה לאלפי בחורי הישיבות הגדולות של חסידי בעלזא בארץ, התחיל האדמו"ר באמירת דברי תורה מהרבי רבי אהרן מבעלזא זצ"ל הרבי הסביר את הטעם למה נהגו בבעלזא לומר שלום עליכם בליל פסח כשחל בשבת, והיא בגלל הכרת הטוב שיש לנו למלאכים המגיעים בכל ליל שבת, ולהראות החשיבות שבכל השנה אנו זקוקים למלאכי השרת וע"כ גם בליל פסח מראים להם שהם חשובים לנו.

השנה הלביש הרבי את ה'בעקיטשע' הלבן וה'קיטל' מיד אחרי שנכנס לביתו לאחר תפילת מעריב ואמירת הלל בליל התקדש חג, כפי שנהג זקנו הרבי ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל. נקודה מעניינת התרחשה בערב חג הפסח כאשר הרבי היה לבוש ב'קאפטן הלבן' לאחר אפיית מצות מצווה בדרך חזרה למעונו, עצר לפתע הרבי ליד הכסא והסטנדר של דודו הרבי מהר"א מבעלזא זצ"ל הנמצא בתוך זכוכית בהיכל ביהמ"ד הגדול והתפלל תפילה חרישית במקום.

הרבי מבעלזא בריקוד בנעילת החג. צילום: אנשיל בעק

אמירת ההגדה נאמרה בקול, כאשר כל הבחורים שמעו את ההגדה היטב עד לקצה היכל ה'גרויסע שטיב', כאשר פתחו את הדלת לאמירת 'שפוך חמתך' אמר הרבי דבר תורה מהאדמו"ר מהר"ש מנבעלזא זצ"ל על הטעם במנהג פתיחת הדלת בעת אמירת 'שפוך חמתך', "הנה כידוע 'ביהמ"ק של מטה מכוון כנגד ביהמ"ק של מעלה', ואיתא בספרים שביהמ"ק לא נחרב אלא למראית העין בלבד, ובאמת עלה ביהמ"ק של מטה סמוך לביהמ"ק של מעלה ונגנז שם. והנה ביהמ"ק מכונה גם 'בירה', כמאמר הכתוב 'הבירה אשר הכינותי', ובעת חורבן הבית שהתאחדו שני בתי המקדשות יחד נעשה מב' פעמים 'בירה' מנין 'דלת' [שהוא בגימ' ב"פ בירה], ולזה אנו מבקשים כעת מהקב"ה שיפתח ה'דלת' ויחלקנו לשנים, ויחזיר לנו ה'בירה' - ביהמ"ק התחתון, למי יילך ביהמ"ק ? שיילך שמה לערבים ? ולזה מבקשים בני ישראל 'שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך' וכו'".

את האפיקומן אכל הרבי כמחצית השעה לפני חצות הלילה. עריכת הסדר הסתיימה בשעה 2:30 בריקוד סוער של 'חסל סידור פסח'.

השנה, הגיעו לראשונה מעל כ150 אורחים עם בני משפחותיהם מחו"ל לשבות בצלו של הרבי, היה זה לאחר שנתיים שלא יכלו להגיע במסודר לאר"י בגלל הקורונה, הרבי קיבל קהל במשך ימי חוה"מ את כל האורחים ובני משפחותיהם. בשבת אסרו חג (אחרון של פסח בחו"ל) הורה הרבי לקרוא לקידושא רבא ביום לאחר התפלה את כל הבחורים מחו"ל שנשארו לשהות במשך כל ימי החג בצל הרבי. הרבי הורה לחלק להם תפוחים והרחיב מדברות קודשו על הפסוק 'את משפטי תעשו' וברש"י שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמד חכמת האומות: בתחילה מזקנו הרבי המהר"י מבעלזא זצ"ל שבכדי להבין אגדות חז"ל לא יסתייע ע"י חכמת חיצוניות, מזקנו הרבי המהרי"ד מבעלזא זצ"ל בענייני מוסר לא יסייע בחכמה חיצונית, רק ע"י ספרי מוסר המיוסדים על פסוקי התורה אפשר לילך למעלה למעלה, הרבי הוסיף ואמר שרק ע"י חכמת התורה אפשר להגיע לאלוקות בבחינת 'אני ה' אלוקיכם'.

במהלך חול המועד הגיע הרבי מבעלזא להר הצופים שם נשא תפילה כהרגלו מול מקום המקדש והחסידים שרו שירי ציפייה לגאולה.

ריקוד מרומם וסוער היה בניגון 'חסל סידור פסח' לאחר שני ימי החג בחצר הקודש בעלזא, בסיום עריכת סעודה שלישית שנערכה בשבת הצמוד לחג שביעי של פסח שרו הניגון 'חסל סידור פסח' כנהוג בחצר בעלזא, ולאחר שאלפי החסידים עברו לברכת א גוטע וואך ליוו את האדמו"ר בלפידים ואבוקות של אור כפי שנהגו מקדמת דנא.

צפו בתיעוד מסכם