"ישתבח שמו, רק הרבי היה זה שהציל את החבר שלי"

דמותו ההירואית של האדמו"ר רבי דוד משה מקרעטשניף זצ"ל, שיום ההילולא שלו חל השבוע ביום ראשון ט"ו תמוז, הילכה פלאים במהלך חייו, על כל שדרות הציבור.

אבל, לא רק בחייו חולל הצדיק פלאות, כי אם גם בימינו אלו. הנס הגדול שאירע ביום ראשון השבוע בסמוך לציון קודשו, כבר הספיק להפוך לשיחת היום ברחובות, שבבית העלמין שלה נטמן הצדיק.

מחלקת התרבות של עיריית רחובות שגרה, כדרכה בריטואל קבוע בכל שנה לקראת ההילולא, צוות שיקים בסמוך לאוהל סככה גדולה לרשות המתפללים. מחמת השבת, הגיעו אנשי הצוות עם שחר של יום ראשון, במהלכו נהרו המונים להתפלל על הציון.

על מה שאירע במקום, מספר ל'בחדרי חרדים' מנהל הצוות, אקי אריה:

"חבר שלי, גולן חברא, עלה על הסולם שגובהו כשלושה מטרים, כדי לקשור את רשת ההצללה, אל גג האוהל שעל הציון. אני ניצבתי מהצד והבטתי במעשיו. לפתע איבד גולן את שיווי משקלו והחל לצנוח אחורנית. נבהלתי מאוד וצעקתי מפחד. לא היה לו במה להיתפס. החבל שהיה בידיו נשמט ממנו, ולא היה לו במה לאחוז. משענת מאחוריו בוודאי שאין בסולם, ואך כפסע היה לקראת נפילתו. רגליו היו תפוסות בסולם ועוד שניה והוא נופל ומוטח אל האבנים הזרועות בקרקע. עצמתי עיני, באינסטינקט טבעי, שלא אראה מה קורה לו.

"ואז, לאחר שבריר שניה, אני שב ופוקח את עיני ורואה לתדהמתי, את גולן, כמו שמישהו מסייע לו לחזור ולהתייצב על עומדו. הייתי המום. לא הבנתי, איך הצליח ללא כל תמיכה, לשוב לתנוחה הקודמת. גולן ירד למטה, כשהוא מתנשף וחיוור כולו.

"הוא שח לי בהתרגשות: ראיתי כמעט את המוות. הייתי בטוח שאני מועד וצונח אל הקרקע. אלא שפתאום חשתי כי שתי ידיים לפתו אותי, התרוממתי והורמתי אל על וחזרתי אל השליבה בסולם, בה היו כפות רגלי תפוסות. הבטתי אנה ואנה ולא ראיתי אף אדם שסייע לי. הבנתי שזה כח עליון. זה היה מן הסתם הצדיק שסוכך עלי ושמר אותי שלא יאונה לי כל פגע. אין לי כל הסבר אחר".

אריה עודנו נרגש כשהוא מספר את הדרמה לה היה עד, ובטוח: "ישתבח שמו, רק הרבי היה זה שהציל את החבר שלי. עכשיו אני מתכוון לפרסם את הנס הזה בכל מקום, כדי שידעו כולם מה כוחו של הצדיק".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!