חג פסח - חג החיבורים/סא"ל הרב נריה רוזנטל

בליל שבת הקרובה - ליל הסדר - יסב עם ישראל בכל אתר ואתר, ובהם חיילי צה"ל הנמצאים בבסיסים הפזורים ברחבי הארץ ויספרו ביציאת מצרים, ויקראו בהגדה.

בתחילת ההגדה אנו פותחים במילים המובאות בארמית: "הא לחמא עניא, די אכלו אבהתנא במצרים, כל דיכפין ייתי ויאכול, כל דצריך ייתי ויפסח, השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין (בתרגום מארמית: זהו לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים, כל הרעב יבוא ויאכל, כל הנצרך יבוא ויחוג הפסח, השנה כאן בגלות, לשנה הבאה בארץ ישראל, השנה עבדים לשנה הבאה בני חורין).

כמובן שהסיומת של החלק הזה מעוררת תמיהה - והרי אנו בארץ ישראל ואנו מרגישים בני חורין? את השאלה הזו נשאל הרב ישראל מאיר לאו כאשר ערך ליל הסדר בבסיס תל-נוף של חיל האוויר לפני שנים רבות.

תשובתו של הרב לאו לשואל הייתה כי ליל הסדר זה הזמן המתאים לחשוב בצורה רחבה על כל עם ישראל ועל אלה שעדיין לא הגיעו ארצה (זה היה לפני נפילת מסך הברזל של ברית המועצות), על השבויים והנעדרים שעדיין לא זכו להיות בני חורין, ובמילים אחרות, זה הזמן בו אנו מתחברים לכל אחד ואחד בעם ישראל, ולא משנה היכן הוא נמצא.

בתוך הטקסט האמור, אנו מעלים לזיכרון את המצות שאכלו אבותינו במצרים, הזיכרון הינו מוטיב חוזר בתורה "זכר ליציאת מצרים" שמוזכר מידי יום בתפילה ומידי שבוע בקידוש, הזיכרון הזה של התקופה החשוכה שהיינו שרויים בגלות מצרים והיציאה ביד חזקה ובזרוע נטויה נסכה תקווה ואונה גדולה ואופטימיות לאורך הדורות, שהקב"ה יוציאנו לגאולה ויביא ימים טובים יותר.

כל זה מתרכז בצורה מסודרת בטקסט ההגדה שבו אנו יושבים בליל הסדר, בלילה המיוחד הזה, עם בנינו ובנותינו ומספרים להם שהעתיד יהיה טוב, ושגם אם יהיו אתגרים "הקב"ה מצילנו מידם".

אנו חיילי צה"ל האחראים לביטחון המדינה בחזרת עם ישראל לארצו בשבעים השנים וקצת האחרונות רואים עין בעין בשוב ה' ציון ומתפללים לשיבת כל העם לארצו ושיוציא את כל השבויים והנעדרים להיות בני חורין.

"בשנה הבאה בירושלים הבנויה"

פסח כשר ושמח!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!