לא תאמינו: החומרות הכי מחמירות בפסח בביתו של הרבי במאה שערים

מובא בקדמונים שעל חומרות בחג הפסח אין למחות, וכל המרבה הרי זה משובח. רבות הן החומרות בחג הפסח, ידועה הבדיחה על בריסקער מחמיר שרכש USB P(יו אס בי) לחג, שאלו אותו 'מדוע אתה קונה?' והוא ענה, "כשאני מכניס אותו למחשב אני רואה שכתוב 'זוהתה חומרה חדשה' וזה עוזר לי", אבל זה בדרך הליצנות.

זכה דורנו אנו שאנחנו חיים בדור שיש כמעט הכל כשר לפסח ובכשרות מהודרות, אך יש עדיין מחמירים גדולים בכל מה שקשור להכנת אוכל בחג שלא משתמשים באף חומר שהוכן בשום מפעל והכל הם מכינים לבד.

באמצעות קמב"ץ מאה שערים, יואליש קרויס, יצא 'בחדרי חרדים' לבדוק את החומרות לפסח דווקא בחצר תולדות אברהם יצחק.

לדברי יואליש קרויס יש כל כך הרבה מנהגי מנהגים בקהילות שונות, ולבסוף החלטתי לקחת דווקא את "תולדות אברהם יצחק" מכמה סיבות.  

יואליש מפרט: א. כי בתולדות אברהם יצחק האדמו"ר לקח את החומרות מאבא שלו, האדמו"ר מתולדות אהרן בעל ה'דברי אמונה' זצ"ל, שאימץ את מנהגי צאנז, סאטמר, וקצת מהיישוב הישן בירושלים, אותם הנהיג חמיו האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל. האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בהיותו תלמיד ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל קיבל את מנהגי ויז'ניץ, וגם רעייתו הרבנית (לבית שנייבלג) הביאה מבית אביה את מנהגי בעלזא.

האגוזים שמוכנים בבית הרבי לטחינה. צילום: ישראל קרויס

ב. בדרך כלל כל המחמירים, מחמירים לעצמם לא לילדיהם, או לא לאנשים אחרים, מדובר בקצת אנשים. ובתולדות אברהם יצחק החומרות זה גם לכלל הסועדים. הרבי שליט"א עורך ליל הסדר בבית מדרשו לכאלף נפשות כשליש הם נכדיו שיחיו בליעה"ר ועוד שני שליש חסידים, כל חסיד שרוצה לראות פעם איך נערך סדר עם כל ההידורים מגיע למקום, לצד סוגי אנשים שונים שמגיעים כדי לקיים בשלימות כל דכפין ייתי וייכול. ולכולם האדמו"ר נוהג בכל החומרות שנוהג לעצמו.

הצצה לחומרות שטרם ראיתם

כלל ראשון, בחצר החסידות לא משתמשים בפסח בשום מוצר שעשוי בבית חרושת או מפעל, הכל עושים בבית האדמו"ר ברחוב חברת ש"ס במאה שערים, שם השקיעו במטבח מיוחד לפסח הון רב, כדי שיוכלו לקיים את החג עם כל החומרות שבהן הוא נוקט.

הרבנית שרה חנה שתחי', אשת הרבי עובדת כל השנה על המטבח של פסח, עד שהאדמו"ר התבטא פעם ואמר שהיא מקיימת את מצוות 'ושמרתם את המצות' במשך כל השנה.

הבישולים בבית הרבי. צילום: ישראל קרויס

כלל שני לא קונים שום דבר בחג, כי בחג אי אפשר לבטל את החמץ, מביאים את הכול לפני החג שיהיה בבית, ואם חס ושלום נשאר משהו חמץ אפשר לבטלו עד ערב פסח בחצות.

הפירות שמוכנים לחג הפסח. צילום: ישראל קרויס

הכנות לפסח לפי מעגל השנה

כבר בחודש אייר קוצרים את החיטה בקצירת יד. בחודש סיון מביאים כוורות דבש ועושים את הדבש עם מכונה מיוחדת, מדובר על כחצי טון דבש שמכינים לפסח כי לא משתמשים כלל וכלל עם סוכר.

הדבש מהכוורות. צילום: ישראל קרויס

בחודש תמוז דשים את החיטה ומנקים אותה. ואת כל המצות של האדמו"ר אופים בבניין של תולדות אברהם יצחק, בערב פסח. עם כל החומרות, כל (מיירע) בצק שלחן חדש, הבאת המצה לרדידה ואח"כ לתוך התנור, מצה אחר מצה אחת כדי שלא יהיה שום שהיות.

בחודש אב מביאים אגוזי מלך מיוחדים, ועם מכונה מיוחדת כובשים את האגוזים ועושים שמן אגוזים כפי שתוכלו לראות בתיעוד וידאו שלפניכם.

בחודש חשוון עושים את היין ומיץ ענבים ע"י כמה אברכים שהאדמו"ר מינה אותם לתפקיד, כשהאדמו"ר מפריש תרומות ומעשרות.

כמנהג חצר ויז'ניץ שלא אוכלים דגים, אז מכינים עבור הרבי בשר טחון מיוחד שמראהו כ'גפילטע פיש' ומאכל זה מכונה בלע"ז "פאלשע פיש" ואוכלים אותו במקום הדג ואח"כ מרק (יאך) ואחר כך בשר.

אצל אביו האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל כן אכלו דגים בפסח, והיו נוסעים במיוחד כבר שבוע לפני חג הפסח להביא דגים חיים מהכנרת בטבריה, אותם השרו במשך שלושה ימים במים כדי שאם הם אכלו חמץ שיתנקו מגוף הדג.

בשבוע שלפני החג מגיעים לחצר החסידות טונות של פירות וירקות, וביצים שנשטפים היטיב לפני החג כדי שלא יישאר משהו חמץ.

דודי מים גדולים עוברים סינון מערב החג לכל החג. המנהג הזה הגיע בעיקר מההונגרים, בירושלים לא הקפידו על זה כלל. כי מים מינרלים כבר מגיעים מהמפעל.

דודי המים המסוננים. צילום: ישראל קרויס

האדמו"ר שליט"א לא משתמש בפסח עם מוצרי חלב (בימות השנה גם מביאים חלב ישר מהחליבה) פעם האדמו"ר אמר שהמנהג לא לשתות חלב בפסח אינו זוכר מאיפה לקח, - כי אביו הרבי ז"ל כן שתה חלב בפסח – כנראה שזהו מנהג שהרבנית הביאה איתה מבית אביה.

לא אוכלים שום דבר שאי אפשר לקלפו, או שהם ללא קליפה, לדוגמה מביאים שקדים מיוחדים שכל השקד סגור לגמרי עם קליפה ללא חריץ פתוח.

לגבי כל תבניות האלומיניום עושים להם הגעלת כלים כמו לכלים רגילים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!