בין המצרים • לקראת הבחירות בליכוד - נתניהו במלכוד

בעוד יומיים (יום שלישי, צום י"ז בתמוז) תתכנס ועידת הליכוד לכינוס ראשון. ביום ראשון בעוד שבוע (ה-30 לחודש) יתקיים כינוס נוסף.

על הפרק: בחירות לראשות לשכה, לראשות המזכירות ולראשות המרכז (יו"ר מרכז הליכוד). יו"ר המרכז הוא למעשה התפקיד היוקרתי ביותר, כי על פי חוקת הליכוד, היו"ר - בתיאום עם יו"ר התנועה (ראש הממשלה בנימין נתניהו) - קובע על מה ידונו במרכז ומתי הוא יתכנס.

כעיקרון אמור המרכז להתכנס מספר פעמים בשנה, אך בשנים האחרונות זה לא קרה בשל סלידתו של ראש הממשלה מהרעיון, מה גם שיו"ר המרכז היה משה כחלון שלא יישר קו עמו.

סגן שר הבטחון דני דנון מתמודד על התפקיד, ולצידו מיכאל פואה מ'מנהיגות יהודית'. דנון כבר זכה ליוקרה בהיותו יו"ר הליכוד העולמי. כן מתמודדים על התפקיד גם שמעון סוסן, האיש שליווה את כחלון בעת שהכריז על עזיבתו את הליכוד, עודד אותו להקים מפלגה משל עצמו ואף ניסה לפתח את מותג ה'קורבן המזרחי' של נתניהו. גם ראש עירית נס ציונה יוסי שבו מתמודד.

אבל הפעילים שבים ומזכירים לעצמם ולחבריהם כי שני האחרונים עשויים ליישר קו עם נתניהו, רק שני המועמדים הראשונים מבטיחים עצמאות למרכז ולחברים.

"מבחינת ביבי", מסביר לי פעיל מרכזי בליכוד, "זו נבילה וזו טריפה, גם דנון וגם פואה לא מועמדים רצויים בעיניו. למרות שהוא תומך בדנון כי הוא עוד המתון מבין השנים"...

למה בעצם שרים בכירים, כגדעון סער וגלעד ארדן, לא מגישים מועמדות? התשובה נעוצה במצב הפנים מפלגתי הרעוע, שהורע אף יותר לאחר הכשלון בבחירות האחרונות. "כיום כל מי שמזוהה עם ביבי מפסיד אוטומטית, כי החברים יודעים שבמקרה כזה לא יהיו שום שינויים מבורכים בגוף, שיישאר מאובן".

ולא שלשכת נתניהו לא חיפשה מועמדים. חיפשה, בנרות. אבל כל מי שקיבל הצעה כזו דחה אותה על הסף, ובצדק - למה להם להפסיד לדנון, שסיכוייו מעולים.

כץ מול רגב, חוטובלי מול אלקין

על ראשות מרכז הליכוד מתמודד שר התחבורה, ישראל כץ, ומולו ח"כ מירי רגב. "ביבי לא סובל את שניהם, הוא ניסה לתמוך בתחילה ברגב, אבל מאז ועד היום היא שבה ומרגיזה אותו בנושאים שונים, כך שאין לו מועמד משלו".

ברור לכל שרגע לאחר הבחירה יציב הנבחר מנכ"ל מטעמו, והוא אף יכול למנות גם דובר מטעמו. "נכון שבגלל שהוא שר בממשלה הוא קצת מוגבל, וביבי יכול להחזיר אותו לתלם. אבל כשמדובר בכץ הוא לא צפוי להיות מאד ממושמע", מסביר לי פעיל ליכוד.

התפקיד המאיים ביותר מבחינת נתניהו הוא מזכירות הלשכה, תפקיד אותו מאייש כיום דני נווה. כיום מדובר בגוף חסר דומיננטיות, אך הוא נחשב גוף אסטרטגי של הליכוד, שאמור לקבוע מה הליכוד צריך לעשות ולפעול בנושאים כלכליים ומדיניים.

"רק זה חסר לביבי, אם הלשכה תחליט, נניח, שאנחנו נגד שתי מדינות לשני עמים, ואז מרכז הליכוד בראשות פואה ידיח את יו"ר הליכוד, שאינו נשמע להחלטות ופועל נגד התנועה... מזכירות התנועה תוציא הודעה על כך שיו"ר הליכוד לא נאמן, ושמח בליכוד".

זוהי הסיבה לכך שנתניהו משקיע אנרגיות רבות בראשות הלשכה, מהמזכירות נראה שהתייאש זה מכבר. עד כה התמודדו על התפקיד ח"כ ציפי חוטובלי וסגן שר החוץ זאב אלקין. נתניהו מעדיף את אלקין שמיישר עמו קו. במקביל, הוא מנסה להפעיל לחצים על חוטובלי, מקסימום יעניק לה יותר סמכויות במשרד התחבורה, שם היא מכהנת כסגנית השר.

הכישלון הדרסטי של סער

על פי ההערכות, השר כץ יקבל את הנצחון על מגש של כסף. "גם אם לא יתמודד", כפי שהגדיר זאת באוזני אחד מהפעילים. בהתמודדות של דנון מול פואה יש רבים מבין החברים שחוששים שדנון יהיה חייב להיענות לבקשותיו של נתניהו בהיותו סגן שר. "וכשביבי שולט, אנחנו כחברי מרכז באפס כוח".

בחירתו של כץ תגיע לאחר ניסיונות למנוע ממנו את ההתמודדות. אפילו ניסיון להעביר הצעה בחוקה לפיה לא יורשה מצב של כפל תפקידים, אבל המאמצים הללו נכשלו. אחר כך עלתה הצעה לנהל את הבחירות באופן ממוחשב או באמצעות הצבעה דרך הדואר. אבל ההצעות הללו כשלו, גם בשל הזיכרון הצורב מכישלון הפריימריז הממוחשב.

מה באמת יקרה אם פואה ישלוט במרכז, וכץ במזכירות? יש אומרים שנתניהו מסוגל לעזוב את המפלגה ולהקים לו מפלגה אלטרנטיבית. "הוא אפילו רמז על זה באחת מישיבות הסיעה". אחרי הכול, ימצא את עצמו ראש ממשלה בישראל מקדיש כמחצית מזמנו לפגישות עם חברי מרכז, שישגעו אותו בנושאים שלא זוכים כרגע לתשומת ליבו. בעד ונגד הר הבית, כן או לא לכיבוש שכם מחדש ועל זו הדרך. "כל המועמדים הם הרי ימניים מאד, הרבה יותר ממנו".

מצד שני, ההערכות הן כי לנתניהו יהיה מאד קשה לגייס חברים שיצטרפו אליו למפלגה שכזו. מול עיניהם יעמוד תקדים יואל חסון, שהגיע לעמדה בכירה מאד בליכוד כשערק לקדימה, היום הוא מבלה את זמנו בבית. גם את מעמדו של ח"כ צחי הנגבי אין להשוות לזה שהיה לפני שערק לקדימה.

מי שעומד מן הצד וחוכך ידיו בהנאה הוא ח"כ משה פייגלין, האיש שלא סר למרות הליכוד בהצבעות השונות והכריז כי אינו חש מחויב לעמדת הקואליציה. הוא מצפה לצעד שיוביל השר כץ, להקמת ועדת חקירה על התנהלות הליכוד במהלך החודשים שקדמו לבחירות האחרונות. לאן בדיוק נעלמו מיליוני השקלים ולמה הסתיימה המערכת כפי שהסתיימה.

כדי להבין את גודל השינוי שחל בליכוד, די לבחון את תוצאות הסקר האחרון שנערך באתר 'ליכודניק' בהנהלתו של אריק זיו. לפני כארבעה שנים נערך שם סקר, בו זכה גדעון סער כמועמד המוביל להחלפת בנימין נתניהו בתפקיד ראש ממשלה, אם וכאשר יחליט האחרון לפרוש מהחיים הפוליטיים, עם 37%.

לפני מספר ימים פורסם בערוץ 10 סקר דומה, ובו זכה סער רק במקום השני, כאשר את המקום הראשון מאייש שר הביטחון משה בוגי יעלון.

"הנתון הזה באופן כללי אמנם לא היסטרי, אך מבחינה ריאלית, בהחלט שניתן לראות את התערערות מעמדו ומיתוגו של גדעון סער, שלמרות שהיה המוביל העיקרי להחלפת נתניהו, ולמרות שסיים בפריימריז האחרונים במקום הראשון, הוא מצליח לסיים רק במקום השני בשאלת החלפת נתניהו. מבחינת סער, מדובר בנתון מדאיג ביותר שעליו יש לעבוד באופן סיזיפי ולנסות ולשנות את התמונה העגומה", מנתח זיו ב'ליכודניק'.

זיו מצביע על הסיבות שהביאו לירידה בכוחו של סער: "הכישלון המוחלט והברור בבחירות הכלליות האחרונות של הליכוד, בהן עמד בראש הצוות של הליכוד, לצד גלעד ארדן. הליכוד - שנהנה מתקציב עצום ומגב רחב ביותר - כמו גם עם מעמד שמשאיר הרחק את כל השאר מאחור (נתניהו), התרסק לחלוטין בבחירות האחרונות, וגרם לראש הממשלה להיות תלוי בברית של בנט-לפיד. אין ספק כי כישלון הבחירות דבק בשר הפנים, סער, שכן אחרת לא ניתן להסביר את צניחתו".

כך או כך, הקולות העולים מן השטח קוראים להחזרת השליטה בידי החברים, טוענים כי הגופים הפנים ליכודיים משותקים זה מכבר, ולא בכדי, ומקווים מאד לשינוי מרענן. לעומתם, נראה כי יו"ר הליכוד מקווה בדיוק להיפך מכך: להמשך שלטונו הבלתי מעורער בחברים.

בעוד כשבוע, נדע מי מבין הצדדים ניצח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!