עקיבא ניחמתנו • כשזקנו של הרצל טבע במרק הסיני

אומרים שתחלואי הגיל פוגעים בראש, ובראשונה ברכיב הזיכרון. קצת יומרני אפעס לחשוב בגילי במונחים של זקנה. למזלי הגדול, ממרומי גילי אני יכול לספר לכם שהזיכרון הטוב שלי (טפו טפו) הולך לפניי ברעננותו הטובה.

ולמה פתחתי במונולוג משמים שכזה? בגלל צמד הביקורים שלי לאחרונה בעיר התורה והחסידות בני-ברק. אני באמת משתדל לכל הפחות פעם בשבוע להיזרק לביצה הבני ברקית הסואנת, וללקט לי מספר רגעים של חסד במאורות האוכל הענוגות שזיהיתי בסיוריי התכופים במהלך השנים. העילה הפעם לא כל כך חשובה, מה שחשוב הוא שבשתי ההזדמנויות, השעה היתה שעת צהריים והרעב קרקר וניקר בתוכי כל חלקה טובה.

לא אשקר, בכל פעם שחלפתי בשנים האחרונות על פני המקום, הווילונות הארגמניים שניבטו אליי דרך השמשה הכהה, עצרו אותי משום מה מלהיכנס פנימה, ולחצות את הקו הפיסי והרעיוני של המקום. כשכבר נעתרתי לתחנוניה של קיבתי המאותגרת, היה זה באחד מימי השיא של החום הקיצי שנחת עלינו באחת.

מאו אומר ומה אדבר, הדז'ה וו היה מושלם. ריח התבשילים שבא בנחיריי היה בדיוק כפי שזכרתי אותו במסיבת יום ההולדת של אחד מחבריי הנשכחים לפני כעשרים שנה. אבל לא בבני ברק, אני מדבר על הגלגול של מסעדת 'עקיבא פקין' תחת השם 'יוסי פקין' באשדוד שלפני המהפכה החרדית, בתוככי הקניון האלמותי 'לב אשדוד'.

גם בעקיבא פקין ישבתי לא מעט פעמים בשנים עברו, עד שלאחרונה החלטתי לרענן את בלוטות הטעם, והעיקר לקוד קידה מלאת כבוד למטבח הסיני-אסייתי שמשלב בתוכו כל כך הרבה עושר ומסורת, והעיקר, מבלי שאדרש ליטול ידיים ולהאביס את כרסי המתפקעת בלחמים, לאפות ופיתות.
נכון, ישנם תחליפים אחרים למגיפת הפחמימות, בצורת אטריות, אורז וכיסוני בשר וירקות מטוגנים בשמן עמוק. אבל הכיף הגדול הוא בבשר החריף שממש מרחיב את ליבי.

"פתחתי בשיפוד מיני סיני ואז שקעתי במרק..."

אם להתעלם מהעובדה שהמקום ראוי וזקוק לשיפוץ ולמראה קצת יותר מעודכן מהקיים כיום, האוכל בעקיבא פקין עדיף עליי מכמה וכמה מסבאות ומזללות בעיר הקדושה. נכון, יש גם את העניין של עודף הרטבים והסויה, וגם לצערי כמעט כל מנה מתוגמלת במנת סוכר נדיבה, אבל הסך הכל ראוי.

בשעות האלה רצוי וצריך ללכת על העסקיות, ביותר מזה תצטרכו עזרה בקומכם. מנת פתיחה בצורת מרק וון טון או אגרול (ברור שמרק), מנה עיקרית, עוף בלימון, עוף או בקר בנוסח סאצ'ואן, כנפיים ברוטב ונודלס או אורז בשלל גוונים ורמות עשייה, יספיקו לכם בשלב ראשון. תמיד תוכלו להוסיף קינוח מתוק ושתיה שיסתמו עליכם את הגולל.

בפעם הראשונה אכן הלכתי על עסקית מאופקת. כבונוס פינקתי את עצמי בשיפוד סיני שהיה רך ועסיסי אם כי קטן להחריד. התנחמתי בכך שהזמנתי מרק וון טון וכיסוני בשר שקופלו בבצק שמנוני שטוגן היטב, כך שתוך כדי ניעור ערני של הפלפל השחור למרק, חדלתי מלהתייסר אודות השיפוד המצומק. בפעם הזאת הזמנתי מנת עוף בלימון שידגדג לי קצת על הלשון, וקינחתי בבננה מטוגנת ללא המייפל המסוכר. בסופו של דבר גם לעסקיות שכאלה צריך לשים גבול לוגי.

בפעם השניה כבר הרשיתי לעצמי להשתחרר קצת יותר, ובן שיחי לגיחה הזאת יישר קו להפתעתי עם גחמת הטעימות שלי. דגמנו שם יחד מרק וון טון (הוא באמת טוב), צלחת אורז עם ירקות ואטריות ביצים, צלחת עמוסה בירקות מוקפצים ובבקר סאצ'ואן שביקשתי אותו קצת יותר חריף מהרגיל והשגרתי. למזלי, בשתי הפעמים המסעדה היתה ריקה יחסית מאדם, המזגן פעל את פעולתו והאוכל השתלב יופי בקרירות ששרתה במקום.

נכון, הפשטות שזועקת מכל פינה ובעיקר מהריהוט העתיק, מעיקה אולי על המחפשים בבני ברק מסעדה סינית אוריינטלית, אבל לכל אלה שלא ממש חשובה להם הדקורציה, אלא ההצגה עצמה, מה גם שבהיעדר אופציות אחרות בכשרות המניחה את הדעת והלסת, 'עקיבא פקין' מהווה אופציה שפויה, לכל אלה שמאסו בשדרת הפלאפליות הארוכה ביותר בארץ.

כתובת וכל השאר...

עקיבא פקין-מסעדה סינית גלאט כשר למהדרין
בהשגחת הרב משה יהודה לייב לנדא
רבי עקיבא 17, בני-ברק
טל': 03-5788916/7
שעות פעילות:
א'-ה': 12:00-24:00
ימי ו': 11:00-14:00
אפשרות לאירועים, שבע ברכות, ימי הולדת וערבי גיבוש במקום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!