'חוק עמאר' עולה לקריאה ראשונה • היועץ המשפטי לכנסת מתנגד לחוק

'חוק הרב עמאר' צפוי לעבור היום בקריאה שניה ושלישית. זאת לאחר שהבוקר (ד) הושגה הסכמה בין הליכוד לבית היהודי, לפיה שר הכלכלה נפתלי בנט ימנה עשרה אישי ציבור וחמישה רבנים (מיו"ש) לגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו ימנה חמישה רבנים (חרדים - ממושבים וקיבוצים).

בתום דיון סוער בוועדת הפנים אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה ראשונה, ברוב של שישה נגד שלושה. ההצבעה התקיימה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לכנסת. חברי הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה) וניסים זאב (ש"ס) הגישו רוויזיה על החוק והוועדה התכנסה שוב בשעה 12 ודחתה ברוב של שישה מול ארבעה את הרוויזיה.

בשעה 13:00 תערך הצבעה במליאה על החוק בקריאה ראשונה.

החוק מאפשר את כהונתו של רב ראשי לישראל בקדנציה נוספת, דבר שעד כה היה אסור בחוק. מתוקף התיקון לחוק נוצרה עוד סדרה של תיקונים המונעים מהרב הראשי המכהן להיות מעורב בבחירת הגוף הבוחר.

עו"ד תומר רוזנר הביא בדיון את עמדת היועץ המשפטי לכנסת, אייל ינון, שהתנגד לתהליך הבחירה מכיוון שכבר נבחרו על-ידי מועצת הרבנות הראשית שני נציגים לוועדת הבחירות. עו"ד רוזנר טען כי מדובר ב"שינוי כללי המשחק באמצע". לדבריו, "חוק עמאר הנוכחי אינו חוקתי ולא יעבור את מבחן בג"צ". המשמעות היא כי באם תוגש נגד החוק עתירה לבג"צ, ינון לא יגן עליו.

ההסכמה הבוקר בין הליכוד לבית היהודי נולדה לאחר שאתמול אחר הצהרים התכנסה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, לדון בהצעת חוק הרבנות הראשית לישראל, המכונה 'חוק עמאר'. הצעת החוק מחייבת סדרה של תיקונים לחוק הרבנות הראשית לישראל, שעיקרם מניעת מעורבות של הרבנים הראשיים המכהנים בבחירת הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים הבאים.

לאחר דיון סוער, שלווה בוויכוחים בטונים גבוהים, ובהפסקות חוזרות ונשנות לצורך התייעצות, נעלה יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב, את הדיון והודיעה כי הוא יחודש הבוקר.

הוויכוח שפרץ בדיון שהתפוצץ היה בשאלה: מי יהיה זה שיקבע את זהות הרבנים המהווים חלק מהגוף הבוחר אותם בוחרים הרבנים הראשיים, שהרי הרבנים הראשיים יהיו מנועים מלקבוע את זהותם - אם החוק יעבור ויתאפשר להם לרוץ למועמדות מחודשת.

בדיון נדונו מספר הצעות להרכב הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. ההצעה העיקרית שהובאה, ושהייתה מוסכמת מראש, הייתה הצעת יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב. רגב דרשה כי 10 נציגים - אישי ציבור - ימונו בידי ראש הממשלה, ו-10 רבנים בידי שר הדתות.

לעומתה דרשה יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ איילת שקד, כי את אישי הציבור ימנה שר הדתות, בעוד את הרבנים - חמישה ימנה ראש הממשלה וחמישה שר הדתות.

לפי רגב, בהצעה זו נסוגה סיעת הבית היהודי מהסכמות מוקדמות.

וכך, לאחר דיון סוער, שנמשך למעלה משעתיים, הוחלט לבטל את ההצבעה ולדחותה. רגב אמרה לאחר הדיון כי בדרך כזו לא יכולה להתנהל קואליציה. "הופתעתי מכך שדווקא סגן שר הדתות, ח"כ הרב בן דהאן, שאותו אני מעריכה, לא הצליח להוביל להסכמות, ולמעשה הוא זה שגרם לכך שהצעת החוק המכונה "חוק עמאר", לא הגיעה לכלל הצבעה. חבל שבדיונים כאלו, בהם מושגת הסכמה מראש, והתיקונים המוצעים מאושרים מבחינה חוקתית, ה'אגו' הוא זה שמפיל בסופו של דבר את החוק".

מהבית היהודי נמסר: "הוויכוח נסוב על זהות הרב הראשי. הבית היהודי רוצים רב דתי ציוני וראש הממשלה רוצה למנות רב חרדי. על מנת לעשות זאת, ראש הממשלה מעוניין לעשות מעשה לא ראוי, לשנות את כללי המשחק ולמנות עשרה אנשים בגוף הבוחר.

"הבית היהודי התעקש על בחירתו של רב ראשי ציוני אחד לפחות, לפחות על הרב סתיו, ועל זה התפוצץ הדיון".

כאמור, הושגה הסכמה על הצעתה של ח"כ איילת שקד.

כל עשרים המועמדים - אישי הציבור והרבנים - שייבחרו על-ידי נתניהו ובנט יהיו חייבים אישור של הממשלה. כל עשרת הרבנים שיבחרו נתניהו ובנט, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים, יצטרכו גם את אישור של מועצת הרבנות הראשית.

כפי הנראה, יאלץ בנט לבצע את הבחירה של האישים והרבנים בהסכמה עם נתניהו, שכן כל עוד לא תהיה הסכמה, ראש הממשלה לא יביא את הבחירה לאישור.

מועד הבחירות יהיה בתום כהונת הרב הראשי, קרי בתאריך 24.7.13.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!