משמורת ילדים: זכויות, חובות, הסדרים וחינוך

לאחר שבשבועות האחרונים עסקנו בנושא ההכנה לגירושין, נדבר בשבועות הקרובים על מה יש לעשות לגופו של עניין, עם פרוץ הליך הגירושין.

הסברנו בעבר כי ניתן להגיש לבית הדין תביעת גירושין בלבד, אבל ניתן לכרוך בה גם את נושאי המזונות ו/או משמורת ו/או רכוש. בנוסף, ניתן לדון בנושאי מזונות/משמורת/רכוש גם בביהמ"ש לעניני משפחה. הצד שהגיש תביעה כדין מוקדם יותר- הוא שיקבע היכן הנושא ידון.

הפעם, נסביר קצת על נושא המשמורת וחינוך הילדים.

כל עוד ההורים חיים באותו בית, יש להם זכויות שוות, מאחר והם האפוטרופסים של ילדיהם (ללא קשר כמה שעות כל הורה מבלה עם הילד). כאשר אחד מההורים עוזב את הבית, או מתכוון לעזוב, הם נותרים האפוטרופסים של הילדים, אבל צריך להחליט איזה הורה יהיה הורה משמורן, אצלו יגורו הילדים וישהו רוב הזמן, ואיזה הורה יקבל סדרי ראיה, ובאיזה היקף - כלומר באילו ימים ושעות ישהו עימו הילדים.

סדרי הראיה המקובלים הינם פעמיים בשבוע, במהלך שעות אחה"צ, ולעיתים אף ללינה, וכן כל סוף שבוע שני, ובמחצית החגים והחופשות - החל מכמה שעות לפני כניסת החג/השבת, עד כשעה לאחר צאת החג/השבת, ולעיתים עד למחרת (אם קיים הסדר של לינה).

לא ניתן להכריח אב לראות את ילדיו כאשר הוא אינו יכול לעשות כן מבחינת לוח הזמנים שלו (עבודה/לימודים). לכן ביהמ"ש/בי"ד בד"כ מתחשבים בבקשות של האבות לימים ושעות מסוימים בהם יקחו את הילדים, מאחר והדבר החשוב ביותר הינו לקיחת הילדים בימים קבועים, כדי לבנות יציבות.

על האב לקחת בחשבון את סדר יומו וכן את העובדה כי הוא ינשא בשנית, ויוולדו לו ילדים, כאשר הוא מציע סדרי ראיה קבועים.

אציין כי במקרים מיוחדים ומתאימים, ולאחר בחינה של גורמי מקצוע שונים, יתכן ותקבע משמורת משותפת. במצב זה, שני ההורים הינם משמורנים מלאים, והילדים ישהו אצלם פרקי זמן שווים, ולמעשה יהיו להם שני בתים.

מקרה זה מתאים רק כאשר שני ההורים הצהירו כי הם מעוניינים בכך, ומסוגלים לעשות כן. לא ניתן להכריח אב או אם להסכים להסדר זה ללא הסכמה מפורשת שלהם, וללא החלטת ביהמ"ש/בי"ד.

כיצד ביה"ד הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה מחליטים בנושא?

במסגרת תביעת המשמורת, ביהמ"ש/ביה"ד יבחן את טובת הילד- היכן הכי טוב לו לגדול, ואיזה היקף של סדרי ראיה הוא הנכון ביותר עבורו.

לעיתים, כאשר יש ילדים קטנים וגדולים, יתכן ויוחלט, לדוגמה, כי הילדים הגדולים ישארו ללון בבית האב, ואילו הילדים הקטנים יוחזרו לבית האם בשעות הערב.

בנוסף, ניתן לבקש גם מביהמ"ש/ביה"ד שידון בנושא חינוך הילדים - כלומר, איזה חינוך הם יקבלו לאחר הפרידה, ומדובר בנושא חשוב מאוד, במיוחד כאשר בני הזוג נפרדים על רקע מחלוקות כאלו.

בדרך כלל, ביהמ"ש/ביה"ד ימנה פקידת סעד, אשר תיתן תסקיר על מצב הילדים עם המלצות. היא תיפגש עם ההורים והילדים, ותבדוק מה יהיה הפתרון הטוב ביותר לילדים, תוך התחשבות ברצון ההורים. ביהמ"ש/בי"ד בוחנים את התסקיר, ובד"כ מאשרים את ההמלצות שלו.

מהי חזקת הגיל הרך?

חזקת הגיל הרך קובעת כי לרוב, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אמם במקרה של סכסוך גירושין,
בד"כ לא נהוג להפריד בין ילדים גם כאשר חלקם מעל גיל 6 וחלקם מתחת לגיל 6. לכן, בד"כ האם תקבל משמורת מלאה על כל ילדיה, גם אם רק אחד מהם הוא מתחת לגיל 6 והיתר גדולים יותר.

אציין כי על אף חזקה זו, לעיתים ניתן לקבוע משמורת משותפת גם בגילאים אלו, במיוחד כאשר חלק מהקטינים הינם מעל לגיל 6 וכאשר הוכח כי הסדר זה נכון לקטינים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!