חרד"ק משיב לרב יעקב ב. פרידמן: "אל תחבק אותי!"

שלום לך, הרב פרידמן

בטורך השבועי בעיתון 'בקהילה' תיארת את השינוי שחל ביחסך כלפי חיילי הנח"ל החרדי. בן ישיבה שחש משברים והתגייס לנצח יהודה צלצל אליך, כך סיפרת, ואמר לך כי בעומדו במגדל השמירה עלה בזכרונו נעימת הניגון 'ובאו כולם' ולפתע "שייך לבית הישיבה". תגובתך הייתה מלאה אמפתיה: "דמעתי איתו ואימצתי אותו ואת חיבוטי נפשו ואלפי רסיסיו אל נשמתו".

אך במוצאי שבועות תשע"ג, המשכת את סיפורך, שב אותו חייל מלא רגש וצלצל. אתה בחרת שלא לענות ולהשיב את פניו ריקם. דבר הוא לא עשה לך רע. "לא היום!!", טענת בתוקף, "כשהירוק הזה ניצב עם אדון פרי חכמיו וקלגסיו וחרבו שלופה על עולם התורה".

בתוקף קבעת: "אם לפני שנה אימצתי את החייל החרדי, אין לי שום מוטיבציה לזה היום".

הרב פרידמן,

אל תחבק אותי! אל תתקרב אלי! בגדיך הישיבתיים מדיפים צחנת צביעות ורוע. לא אתגעגע יותר לבית המדרש ממנו יוצאים אנשים כמוך, המסרבים להתרגש כאשר קוראים לנקות את האוויר מהזיהום שאני מפיץ ומציירים את חבריי כחרקים שיש להרגם לפני שיפיצו מחלות.

לא אתגעגע יותר לבית המדרש שמגדל אנשים שמבינים ומזדהים עם קמפיין מעורר חלחלה שכזה.

רק לחשוב שניגון הגמרא בישיבות שבהם למדתי גידל קהל ששותק ומזדהה עם צוררים שרצים אחריי ברחובות ומשליכים עלי אבנים ומתענג על משבתי. קהל שרואה שמשליכים אותי מבית הכנסת ולא יכול להסתיר את חיוכו מתחת לשפם. קהל שגם כאשר הוא רואה את ילדיו הקטנים צוהלים ומצביעים לעברי 'הנה חרד"ק, בואו נרדוף אחריו'... לא מזדעזע ולא מרגיש בכמה רעל חינוכי ספוגים כבר ילדי החיידר הזה.

"לא זכה נעשית לו סם המוות" – את המשפט הזה חז"ל אמרו. לא אני אמרתי זאת. ולא חייל חרדי אחר.

כמה 'סם המוות' בלעו אנשים כמוך בכל דף גמרא?

צבע המדים מעורר בך אסוציאציות של אזיקים, כך אתה אומר. אצל אדם עם מינימום של אנושיות הוא אמור להזכיר אסוציאציות אחרות. הוא אמור לעורר בו רגש חם של הכרת טובה לי ולחבריי החיילים שבחום יוקד ומעיק וקרח בלילה הם שוכבים במארבים, מסכנים את נפשם ונכנסים לכפרים עויינים מידי יום. מטרתם? לעצור רוצחים שרוצים להרוג גם אותך ואת משפחתך. הם מוכנים להיפצע ולהרג גם כדי שתוכל לשלוח בי חיצי מוות ושנאה מחדרך הממוזג.

היה שלום הרב פרידמן,

אני אחפש לי בתי מדרש וישיבות מזרם אחר. בתי מדרש נקיים טהורים: בלי 'מחבלים' ובלי 'שונאים'. בלי שנאה ובלי מחלוקת. ישיבות בהם לומדים בחורי הישיבות בטהרה, בקדושה, מידות טובות והכרת הטוב. זכיתי להכיר בצבא בוגרי בתי מדרש שכאלה ונפשי יוצאת להיות חלק מהם בעתיד.

למרות שהשלכת אותי מהחברה החרדית ותייגת אותי במחנה הלוחמים בך, אני אמשיך למסור את נפשי גם בשבילך. בתכניתי להמשיך ולשרת גם בקבע, אשמור גם עליך ועל משפחתך. למרות שלא אזכה ממך לקמצוץ של אמירת תודה אנושית ופשוטה, לא אברח מחזית המלחמה באויב שבגבולות, גם אם אשלם על כך בחיי.

היה שלום. לא אתגעגע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!