המונים יחתמו על שטר "היתר עיסקא" שימנע מהם להיכשל באיסורי ריבית החמורים

במהלך החודשים האחרונים חלה התעוררות עצומה בקרב ציבור החרדים לדבר השם בנוגע לאיסור ריבית והמסתעף. חומרת האיסור אשר עד עתה לא הייתה ידועה לרבים קיבלה משנה תוקף בעקבות פעילותו חסרת התקדים של בית ההוראה לענייני ריבית, אשר כללה מסירת שיעורים ועריכת כינוסים בנושא הסבוך.

במהלך כינוסים רבים שנערכו בתקופה האחרונה הוצגה חומרת האיסור, בעיקר בקרב בעלי עסקים וחברות אשר פועלים ללא "היתר עיסקא", כשהם כלל אינם מודעים לחומרת הדבר. כעת, שבועיים ויותר לקראת חג הפסח, ובבית ההוראה מפרסמים את קריאתם של גדולי התורה מהעבר בו הם קוראים לציבור לחתום על שטר "היתר עיסקא" בעת ביצוע מכירת החמץ אצל רבותיהם כנהוג בערב חג הפסח.

בקריאת קודש שפורסמה כבר בשנים עברו על ידי עשרות מגדולי התורה ופוסקי ההלכה הם מתריעים אודות חומרת איסור הריבית, "שאמרו עליה שהנכשל בה כאילו עשה ועבר כל עבירות שבעולם, ונכסיו מתמוטטין, ולעומת זאת הנזהר בה מעלה עליו הכתוב כאילו עשה כל המצוות, ומתברך בכל הברכות ונכסיו עולים ומתברכים". בהמשך מכתבם כותבים גדולי התורה כי דווקא בזמנינו יש להקפיד על כך ביותר כאשר לכל אחד ואחד ישנו חשבונות גז, חשמל, מים וטלפון.

במכתבם החריג שהכה גלים בקרב ציבור החרדים לדבר השם הוסיפו גדולי ישראל כי, "בהרבה מקרים אין עצה להינצל מן האיסור, אלא על ידי עשיית "היתר עיסקא" כהלכתו כראוי וכנכון". בשולי מכתבם קובעים פוסקי ההלכה כי מידי שנה בשנה בעת מכירת החמץ אצל הרבנים חובה על כל אחד ואחד לחתום על שטר "היתר עיסקא" בכדי שחלילה לא ייכשל באיסור החמור הזה במהלך שגרת חייו, כמו לדוגמא, מכירת או קניית דירה, לקיחת הלוואה או משכנתא מהבנק, פתיחת תכנית חיסכון לכל ילד וכיוצא בזה.

בעקבות מכתבם של גדולי התורה רבים התעניינו בימים האחרונים על שטר ה"היתר עיסקא" וכיצד יש לבצע אותו זאת לקראת מועד החתימה שהונהג בכל שנה ושנה בערב חג הפסח אז יוצאים למכור את החמץ אצל הרבנים בבתי הדין השונים. בבית הוראה לענייני ריבית בראשות הגאון רבי פנחס וינד מביעים סיפוק רב בעקבות ההתעוררות העצומה והם מקווים שהציבור כולו יתגייס לשמירה על ההלכות החמורות הללו שרבים לא מודעים אליהן.

יצוין כי, 'היתר עיסקא' משמעותו - שהלווה לוקח את המלווה לשותף בנכסיו, וכך, כשהוא מחזיר למלווה תוספת על הקרן שקיבל ממנו, אין זו נתינת ריבית על ההלוואה אלא נתינת רווחים לשותף על חלקו שבנכס. על כן, בעשיית 'היתר עיסקא' צריך שיהיה ללווה נכס משלו, כגון: דירה, עסק, וכיוצא בזה, או לחילופין שיקנה נכס עם מעות אלו וזאת בכדי שהתוספת שנותן תיחשב כנתינת רווחים מהנכס ההוא. כך או כך, בכל מקרה אין צורך שיהיה גם למלווה נכס.

בבית ההוראה לענייני ריבית העומדת בראשות הגאון רבי פנחס וינד שליט"א הוסיפו כי, במקרה שהאדם לוקח כספים מהבנק, כגון: הלוואה, מסגרת אשראי, משכנתא וכיוצא בזה, הרי הוא לווה מהבנק ומחזיר להם תשלומים בריביות, ובכזה מקרה מועיל 'היתר עיסקא' רק כאשר ישנו נכס, שבמקרה כזה הבנק נעשה לשותף בנכסים, ואז נחשבות הריביות לרווחים שהוא נותן לבנק מהנכס המשותף, ולא כנתינת ריבית על עצם ההלוואה.

בנוסף, במקרה שהאדם חייב כסף לחברת החשמל או לחברות האשראי החתומות על היתר עיסקא, ובתשלום יש תוספת של ריבית, מועיל ה'היתר עיסקא' שהחברה נעשית שותפה בנכסים, והאדם נותן להם רווחים מהנכסים ולא ריבית. כמו כן, להיפך אם האדם מפקיד כסף 'בבנק' בתכנית חיסכון שמניבה רווחים, הרי הוא מלווה לבנק כספים והוא יקבל אותם בחזרה עם תוספת, ומועיל 'היתר עיסקא' שבו הוא נעשה לשותף בנכסי הבנק, והתוספת שיקבל מהבנק תיחשב כקבלת רווחים מחלקו בנכסיהם ולא כריבית על ההלוואה. אם כי, באופן כזה אין צורך שיהיה נכס - כי למלווה אין צורך להחזיק בנכס.

לחתימה ישירה על הטופס לחצו כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!