"ביטוחי הבריאות הם מחדל"
הוועדה לביקורת המדינה דנה במעמד הרפואה הפרטית והציבורית בישראל • בדיון הועלו חוליי מערכת הבריאות הסובלת מניגוד אינטרסים, ומס בריאות שאינו מספק
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- כ"ז סיון התשע"ג
הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (רביעי) במעמד הרפואה הפרטית והציבורית בישראל. זאת, בעקבות דו"ח מבקר המדינה בעניין, המתריע על חוסר פיקוח, וניגוד אינטרסים כאשר רופאים נמצאים במקביל בשתי המערכות ואזרחים משלמים פעמיים על אותו השרות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הדגיש כי כשאין פתרון בבריאות הציבורית הציבור מחפש אלטרנטיבות. אנחנו הלוביסטים של הציבור, של משפחת אברמוב משדרות וקליין מכרמיאל, שצריכים לחכות לתור ברפואה הציבורית במשך חודשים ארוכים". אמר.
נציג המבקר בדיון, הביע חשש כי התפתחות הרפואה הפרטית תפגע בשוויון ובעיקר בחלשים שידחקו לסוף התור. גם בבינוי והתשתיות המערכת הציבורית מדרדרת, כיוון שמנהלי בתי החולים טוענים למתן יחס מועדף לעשירים המסייעים בבינוי ותרומות.
סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן (יהדות התורה) טען כי "ביטוחי הבריאות מהווים מחדל כשלעצמם, שהרי האזרחים משלמים מיסי בריאות עבור רפואה ציבורית, מוסיפים ביטוח שב"ן, וחלקם גם ביטוח פרטי ושאר תוספות מיותרות. כפל הביטוחים הוא שוד של אנשים".
מנכ"ל קופ"ח כללית, אלי דפס, השיב כי 80% מהציבור מבוטח גם בביטוח המשלים. לדבריו, "הביטוחים הפרטיים מושכים את הלקוחות במקומות בהם הביטוחים המשלימים לא נותנים מענה".
שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי יש למנוע מצב בו תיווצר רפואה ציבורית זולה לעניים - ופרטית יקרה לעשירים. בנוסף, היא הצרה על מס הבריאות האי-שוויוני, וכראייה תיארה את הקשישים המקבלים הבטחת הכנסה משלמים 101 ₪ על הכנסה ממוצעת של 4500 ₪.
"הרפואה הפרטית לא יכולה לפגוע ולכרסם בזו הציבורית. צריך לאפשר לשרי האוצר והבריאות להטיל הגבלות על הרפואה הפרטית. לא יעלה על הדעת שיש פיקוח על רפואה ציבורית ואילו ברפואה הפרטית עדיין אין לנו מנופי השפעה וביקורת. כשיתאפשר מצב זה והרפורמה בשירותי הרפואה תתרחש, כ80% מהציבור, לא ישלמו כפליים על השירותים ויחסכו בכך לכל משפחה מאות שקלים בחודש".
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הדגיש כי כשאין פתרון בבריאות הציבורית הציבור מחפש אלטרנטיבות. אנחנו הלוביסטים של הציבור, של משפחת אברמוב משדרות וקליין מכרמיאל, שצריכים לחכות לתור ברפואה הציבורית במשך חודשים ארוכים". אמר.
נציג המבקר בדיון, הביע חשש כי התפתחות הרפואה הפרטית תפגע בשוויון ובעיקר בחלשים שידחקו לסוף התור. גם בבינוי והתשתיות המערכת הציבורית מדרדרת, כיוון שמנהלי בתי החולים טוענים למתן יחס מועדף לעשירים המסייעים בבינוי ותרומות.
סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן (יהדות התורה) טען כי "ביטוחי הבריאות מהווים מחדל כשלעצמם, שהרי האזרחים משלמים מיסי בריאות עבור רפואה ציבורית, מוסיפים ביטוח שב"ן, וחלקם גם ביטוח פרטי ושאר תוספות מיותרות. כפל הביטוחים הוא שוד של אנשים".
מנכ"ל קופ"ח כללית, אלי דפס, השיב כי 80% מהציבור מבוטח גם בביטוח המשלים. לדבריו, "הביטוחים הפרטיים מושכים את הלקוחות במקומות בהם הביטוחים המשלימים לא נותנים מענה".
שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי יש למנוע מצב בו תיווצר רפואה ציבורית זולה לעניים - ופרטית יקרה לעשירים. בנוסף, היא הצרה על מס הבריאות האי-שוויוני, וכראייה תיארה את הקשישים המקבלים הבטחת הכנסה משלמים 101 ₪ על הכנסה ממוצעת של 4500 ₪.
"הרפואה הפרטית לא יכולה לפגוע ולכרסם בזו הציבורית. צריך לאפשר לשרי האוצר והבריאות להטיל הגבלות על הרפואה הפרטית. לא יעלה על הדעת שיש פיקוח על רפואה ציבורית ואילו ברפואה הפרטית עדיין אין לנו מנופי השפעה וביקורת. כשיתאפשר מצב זה והרפורמה בשירותי הרפואה תתרחש, כ80% מהציבור, לא ישלמו כפליים על השירותים ויחסכו בכך לכל משפחה מאות שקלים בחודש".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות