העדויות והתחושות בבני ברק: "ניסיתי לעצור דימומים והתחננתי"

‏עקיבא קאופמן, חובש בכיר באיחוד הצלה, הגיע ראשון לזירת הפיגוע בבני ברק ואומר ב-103: "מלחיץ, לא חשבתי שבעיר בני ברק, בשכונה שבה אני גר, פתאום יהיה אירוע פח"ע. שמעתי על הסיפורים האלה רק במקומות כמו ירושלים. פתאום כשאתה שומע על חדרה ובני ברק, לא בטוח להסתובב ברחובות".

"הגעתי למקום עם 3 נפגעים בדרגות פציעות שונות, עם פציעות ירי בחזה ובראש, ניסיתי לעצור דימומים. בשלב הזה התחננתי במכשיר הקשר לציוד וסיוע נוסף, הייתי לבד. המחבל היה במרחק של 200 מטרים". ‎

‏ישראל סנדו, תושב בני ברק שהיה עד לפיגוע לכאן 11: "הבת שלי ראתה הכול מהחלון, ילדה בת 10. אנחנו בפחד איום, לא מאמינים שבמרכז הארץ יגיעו עד אלינו, לבתים שלנו - המחבל עלה במדרגות של אחד הבניינים".

"שמעתי יריות, ראיתי אנשים רצים", סיפר מתן, עד ראיה מזירת הפיגוע. הוא הוסיף כי המחבל הגיע רכוב על אופנוע, כשלפתע שמע יריות. "שמעתי אישה צועקת מפה ראיתי שביל של דם, שני אנשים והרבה דם", סיפר.

יונתן, גיסו של יעקב שלום הי"ד, תושב בני ברק, סיפר הבוקר לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ב'כאן רשת ב' על יעקב: "הוא היה נתן את כל כולו. לא זכור לי שאמר אי פעם 'לא' לבקשה או מחשבה. כשאחד מהמשפחה צריך עזרה - הוא הראשון. הילדה שאלה אתמול 'מי יקח אותנו עכשיו באוטו?' הוא היה הכול, היה עושה להם הכול, הילדים היו מחוברים אליו מאוד. הבן הקטן היה איתו באוטו ממש כמה דקות לפני וגם הילדות היו אמורות לבוא. הוא אמר שייקח אותם, אבל אשתו אמרה שיש לימודים ושיילכו כבר לישון - זה הציל אותן".

מנחם אנגלנדר, חובש מד"א בתפקידו שמצא עצמו אתמול פנים מול פנים עם המחבל ובנס ניצל, שוחח ב־'103fm' עם גולן יוכפז, טל לב רם וענת דוידוב ושחזר את רגעי האימה. בפתח השיחה, תיאר אנגלנדר כיצד היה נוכח בבית עם רעייתו וילדיו כאשר שמע את הירי מתחת לביתו, ואת הרגעים הקריטיים בו ראה את המחבל מכוון לעברו נשק מתחת לביתו: "שמעתי רעשים שנשמעים כמו מספר יריות ואחרי הגיע הדיווח ממד"א על ירי שיש ברחוב מתחת לבית שלי. הודעתי למוקד שאני שומע את היריות ואני יורד לבדוק מה זה. שמעתי את היריות קרוב מאוד, זה היה ממש מתחת לבניין שלי כל הסיפור".

"ירדתי למטה, אני עומד בכניסה לבניין, התחלתי לצאת מהשביל ואז שכן מהבניין ממול צועק לי 'מנחם תיזהר'", שיחזר אנגלנדר, "אני רואה את המחבל מולי במרחק של 5 מטרים, מרים את הנשק, מכוון לעברי ומנסה לירות. הוא לוחץ 3 פעמים על ההדק ופשוט זה לא יורה לו, אין לי מושג אם זה מעצור אני קורא לזה נס. הקדוש ברוך הוא שמר עליי. הוא לא דיבר ולא עשה כלום, התחלתי לצרוח כמו מטורף 'מחבל'. זה היה עניין של שבריר שנייה, הסתובבתי אחורה, רצתי הבייתה עליתי למעלה ונעלתי אחרי את הדלת".

עוד שיתף כי "אני עדיין לא מעכל את זה עד הסוף את מה שהלך פה, אבל זה פשוט נס. הייתי בטוח שהוא רודף אחריי, רצתי בדרגות ואפילו לא חיכיתי למעלית. רצתי במדרגות ונעלתי את הדלת. בבית האישה והילדים, ישר נעלתי את הדלת ורצתי לחלון כדי לראות מה קורה. שמעתי אחרי זה עדיין כמה יריות, ברגע שראיתי שמתחילים לזרום לפה כוחות ובטוח לי לרדת, ירדתי כדי להעניק עזרה לנפגעים שלצערנו כבר לא היה מה לעשות".

מנחם, אשר מתפקד כחובש מד"א בחייו, חיכה להגעת הכוחות האחרים על מנת להעניק טיפול רפואי לפצועים בזירה. "צרחתי כמו משוגע לאשתי 'ראיתי את המחבל, הוא ניסה לירות עליי'. צרחתי כמו משוגע, אני לא זוכר את עצמי בכזה מצב. אשתי מהר הביאה לי מים, אמרתי לה שאני לא יכול כי יש פה פיגוע. רצתי לחלון וברגע שראיתי שבטוח לרדת, אמרתי 'אני חובש מד"א אני חייב להעניק עזרה לנפגעים' וירדתי למטה, לצערי כבר לא היה מה לעשות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!