כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

חדו"ש עתרה לבג"ץ: לחייב בית דין לבטל 'כתב סירוב'

תושבת אלעד עתרה לבית משפט נגד בניית מרפסת על ידי השכנים • האחרונים פנו לבית דין מקומי שהוציא נגדה כתב סירוב • העתירה לבג"ץ: לחייב את הסרת כתב הסירוב

צילום אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה



עמותת חדו"ש ותושבת העיר אלעד עתרו היום (ג) לבג"ץ, בבקשה לקבוע כי כתב סירוב שהוציא בית דין רבני נגד אישה - יבוטל, כך נודע ל'בחדרי חרדים'. מדובר בעתירה ראשונה מסוגה, לאחר שלאחרונה הורה היועץ המשפטי לממשלה שלא להוציא כתבי סירוב נגד בני אדם.

העותרות טוענות כי כתב הסירוב הוצא בחוסר סמכות וכי הוא מהווה שיבוש הליכי משפט וסחיטה באיומים. כתב הסירוב, שמשמעותו המעשית היא נידוי וחרם, פורסם נגד העותרת משום שפנתה לבית משפט אזרחי. העתירה הוגשה נגד דייני בית דין צדק המרכזי לממונות אלעד, המכונה 'הישר והצדק' והנתון למרותו של רב העיר הספרדי, הרב מרדכי מלכה.

העתירה מבקשת מבית המשפט גם פסיקה עקרונית נגד תופעת כתבי הסירוב שמוציאים בתי דין רבניים כלפי מי שפונה לבתי משפט של המדינה, בטענה כי "כתבי הסירוב פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של 'מדינה בתוך מדינה'".

תחילתו של הסיפור הספציפי הוא בסכסוך בין העותרת לשכנים הגרים בדירה מעליה. הללו, לדברי העותרת, החלו בערב ראש השנה האחרון לבנות ללא רישיון ובניגוד לחוק מרפסת מעל דירתה, המונעת ממנה להשתמש במרפסת שלה כמרפסת סוכה. לאחר שפניותיה לעיריית אלעד ולמשטרה לא הועילו, היא פנתה בהנחיית המשטרה ולאחר שקיבלה אישור מאב בית דין חרדי - לבית משפט השלום בפתח תקוה, שם הוציאה צו להפסקת העבודות.

כדי למנוע את הפסקת העבודות פנו השכנים לבית הדין הרבני המדובר. בית הדין הוציא לעותרת 'צו מניעה', הדורש ממנה לבטל את התביעה בבית המשפט ולהתדיין בפניו. העותרת סיפרה כי אחר כך הוציא בית הדין אזהרה שאליה צורף צילום כתבה על אדם שלא שמע להוראות בית דין רבני ונפטר בטרם עת.

בערב יום כיפור האחרון הוציא בית הדין כתב סירוב נגד העותרת, שנתלה ופורסם ברחבי העיר אלעד. בכתב הסירוב מורה בית הדין להתייחס אליה כאל "מרימה יד בתורת משה", משום שפנתה לבית משפט אזרחי, הנחשב 'ערכאות'. עוד נטען כי היא "עשתה פעולות שיש בזה משום מסירה".

העותרת טוענת כי מאז הפכו חייה וחיי בני משפחתה לסיוט. היא ובנותיה חדלו ללכת לבית הכנסת, ספגו יריקות לעברן ברחוב, ונתקלו בקשיים ברישום הבנות למוסדות לימוד. לדבריה, המצב גרם לה נזקים בריאותיים קשים ומתח נפשי חמור.

לשכת הרב מלכה: "לא ידוע לנו על עתירה כזו"

העתירה מצטטת את שופט בית המשפט העליון לשעבר פרופ' יצחק זמיר, שקבע באמצע שנות ה-90 בפרשת כץ: "בית דין רבני אינו רשאי להוציא כתב סירוב, בשום עניין ובשום צורה. פועל יוצא הוא שכתבי הסירוב שהוצאו על ידי בתי הדין הרבניים בשלושת התיקים שלפנינו הינם חסרי תוקף מכל וכל".

לאחרונה פרסם היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת, הקובעת: "פרסום כתב סירוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט". במקרים חמורים תישקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים".

בנוסף לכך, הנחיית היועץ המשפטי למשרד לשירותי הדת אוסרת על שימוש בסמלי שלטון בהפעלת בתי דין רבניים פרטיים. ההנחיה קובעת כי ל"שימוש בסממנים שלטוניים כאמור, תוך הפרת הנחיה זו, עלולות להיות השלכות במישור הפלילי, במישור המשמעתי ובמישור המינהלי". העותרים מראים כי שורת מסמכים מעידים על קשר ברור ופסול בין בית הדין לבין עיריית אלעד, לשכת הרבנות והרב מלכה.

את העתירה הגישו מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, ועו"ד עדנה מירב.

מלשכת הרב מרדכי מלכה נמסר בתגובה ל'בחדרי חרדים': "למיטב ידיעתנו לא הוגשה עתירה בנושא המוזכר בכתבה. במידה וקיימת עתירה שכזו, נגיב בהתאם לאחר קבלה ועיון בחומר העתירה".
כתבי סירוב עתירה בית דין הרב מלכה יועץ משפטי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}