הדיין בויז'ניץ פסק: "רוטשילד פטור מלשלם"

בקהילת ויז'ניץ, קיימת מזו תקופה שירות מענה בענייני ממונות בדואר או בדואר האלקטרוני.

עתה יצא לאור קובץ ובו תשובות מפורטות לשאלות. בקובץ האחרון שמכונה, 'בינת המשפט', אנו מוצאים מגוון שאלות מעניינות, שרבות מתוכן נוגעות לחיי היום יום וגם התייחסות מרתקת, לפרשיה כלכלית שהתרחשה בעבר.

נתחיל בזו האחרונה: ר' חיים גרוס הי"ד, מעשירי גרמניה שלפני המלחמה, הפקיד בבנק רוטשילד כעשרים מיליון דולר. כאשר הבחין שהמצב בגרמניה קשה, הביא לבנו משה את מסמכיו. ר' חיים נהרג אבל בנו ניצל.

ר' משה תבע את יורשי משפחת רוטשילד, להשיב לו את כספי אביו. לטענתו, למרות שהגרמנים החרימו את נכסי הבנק, בעלי הבנק הורישו ליורשיהם, נכסי קרקעות רבים, חל שיעבוד על הנכסים. אך היורשים טענו שהכסף הופקד בבנק שהיא חברה בע"מ, ללא אחריות אישית.

הרה"ג ר' יצחק בירך דסקל, קבע, כי "יש לפטור את בעלי החברה, כי משפחת רוטשילד לא פשעה בנכסים, אלא נרדפו על ידי הנאצים, ור' חיים שהפקיד את כספו בחברה בע"מ, אינו יכול לתבוע את נכסיהם הפרטיים של בעלי הבנק".

מי חייב בקנס?

עוד נשאל: "מצאתי ברחוב זיכוי מחנות, שאין עליו סימן למי הוא שייך. אע"פ שכידוע אבדה שאין בה סימן, בעליה מתייאשים ממנה והיא של מוצאה, מכל מקום הסתפקתי אם יש לחשוש לייאוש שלא מדעת, שמא האובד לא ידע שנאבד לו?"

התשובה הייתה להקל:

"כל דבר חשוב, אדם עשוי למשמש בכיסו, לבדוק אם יש בידו, לפיכך פשוט שלא גרע תלושי קנייה שהם ממש כממון, ואדם עשוי למשמש בהם לפיכך הרי אלו שלך"

ומכאן לשאלה נוספת:

"ראובן הביא את רכבו לרחיצה.בעל העסק הציע לו, לחנות בצד האחר של הרחוב - אע"פ שאסורה החניה שם - ובעוד כמה דקות יעביר את הרכב למקום המותר. ראובן עשה כן, ונתן את המפתחות. משבא לאסוף את רכבו, ראה על חלון הרכב דו"ח ובו קנס בן מאות שקלים, על חניה במקום האסור. האם החברה חייבת לפצותו על הקנס?

התשובה מפתיעה:

"בנידון האמור שנתן לחברה את המפתח, שמנהג הסוחרים, שמעת שקיבל האומן את הרכב לתקנו, כבר קיבלו עליהם את כל האחריות, הרי הם חיבים לשלם לו על נזק דו"ח החניה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!