בשם אומרם • "מרוב קיטורים יצרנו בעיה של הדרת חרדים"
ד"ר יועז הנדל מ'ידיעות אחרונות' על הדרה: "חבר רצה לקחת את תלמידיו החסידים לסיור במפעל, שיראו איך נראה מקום עבודה. המפעלים סירבו: חרדים לא עושה להם טוב"
צילום אילוסטרציה: יעקב נחומי
תחת הכותרת 'הדרת חרדים', יצא הבוקר (ג') העיתונאי ד"ר יועז הנדל מ'ידיעות אחרונות' להגנת הציבור החרדי: "מרוב קיטורים יצרנו בעיה של הדרת חרדים. בעיה בלי פה ונציגים רשמיים".
את המאמר הוא פתח בסיפור על אחד מחבריו: "מנהל בכיר באחת מהחברות הגדולות במשק, איש יקר לי, שנים ספורות לפני הפרישה. לפני מספר חודשים החליט לעשות דבר מה נוסף עם חייו. אחרי שנים של עיסוק עסקי כלכלי, החליט שהגיע הזמן לבנות משהו לשנים שאחרי. מאז גיל צעיר, חלם על חינוך, ולפני חודשיים עשה מעשה. בשעותיו הפנויות לימד בפרויקט חדשני לחרדים".
הנדל מספר בטורו בקצרה על הפרויקט שנועד לשלב חרדים בשוק העבודה. "הוא מלמד אותם מה זה ראיון עבודה, איך כותבים קורות חיים. איך מקבלים משכורת ומה הדרישות מעובד במשק. הם בעיניו תינוקות שנשבו באוהלה של תורה. למדו ולמדו עד שלא ראו שיש גם עולם מסביב. הוא מרחם עליהם. הויכוח על תקציבים ועבודה גדול עליהם בכמה מידות. הם לא קבעו. הם לא עשו. הם נולדו לתוך המציאות הזאת".
וכאן מגיעה הנקודה המרכזית: "לפני כחודש ניסה המורה לארגן לתלמידיו החסידים סיור לימודי באחד מהמפעלים הגדולים בישראל, כדי שיראו איך נראה מקום עבודה. בתי העסק סירבו: חרדים לא עושה להם טוב. המורה עבר מחברה לחברה ללא הצלחה. בסופו של דבר, בלית ברירה, לקח את תלמידיו מבני ברק לראות שוב את מקום עבודתו.
"אני", כותב הנדל, "שנים כותב ומוחה נגד האיוולת שיוצרת החברה החרדית. נגד חוסר היצרנות. המונופול המכעיס על היהדות. בעיני מדינת ישראל חייבת לקחת אחראיות על המתרחש שם...
"אנחנו: מרוב קיטורים יצרנו גם בעיה של הדרת חרדים. בעיה בלי פה ונציגים רשמיים. החרדים לא מדברים עליה כי מרבית הרבנים לא רוצים שישתלבו. החילונים לא מדברים עליה כי עדיף לקטר מאשר להודות שלא נוח, עם כל הלבוש הזה, לקבל אותם לעבודה. הפתרון לא מסתכם בהחלטה ממשלתית או בהתמקדות בעוולות החברה החרדית. כדי שהם ישתלבו צריך רצון גם מהצד השני".
את המאמר הוא פתח בסיפור על אחד מחבריו: "מנהל בכיר באחת מהחברות הגדולות במשק, איש יקר לי, שנים ספורות לפני הפרישה. לפני מספר חודשים החליט לעשות דבר מה נוסף עם חייו. אחרי שנים של עיסוק עסקי כלכלי, החליט שהגיע הזמן לבנות משהו לשנים שאחרי. מאז גיל צעיר, חלם על חינוך, ולפני חודשיים עשה מעשה. בשעותיו הפנויות לימד בפרויקט חדשני לחרדים".
הנדל מספר בטורו בקצרה על הפרויקט שנועד לשלב חרדים בשוק העבודה. "הוא מלמד אותם מה זה ראיון עבודה, איך כותבים קורות חיים. איך מקבלים משכורת ומה הדרישות מעובד במשק. הם בעיניו תינוקות שנשבו באוהלה של תורה. למדו ולמדו עד שלא ראו שיש גם עולם מסביב. הוא מרחם עליהם. הויכוח על תקציבים ועבודה גדול עליהם בכמה מידות. הם לא קבעו. הם לא עשו. הם נולדו לתוך המציאות הזאת".
וכאן מגיעה הנקודה המרכזית: "לפני כחודש ניסה המורה לארגן לתלמידיו החסידים סיור לימודי באחד מהמפעלים הגדולים בישראל, כדי שיראו איך נראה מקום עבודה. בתי העסק סירבו: חרדים לא עושה להם טוב. המורה עבר מחברה לחברה ללא הצלחה. בסופו של דבר, בלית ברירה, לקח את תלמידיו מבני ברק לראות שוב את מקום עבודתו.
"אני", כותב הנדל, "שנים כותב ומוחה נגד האיוולת שיוצרת החברה החרדית. נגד חוסר היצרנות. המונופול המכעיס על היהדות. בעיני מדינת ישראל חייבת לקחת אחראיות על המתרחש שם...
"אנחנו: מרוב קיטורים יצרנו גם בעיה של הדרת חרדים. בעיה בלי פה ונציגים רשמיים. החרדים לא מדברים עליה כי מרבית הרבנים לא רוצים שישתלבו. החילונים לא מדברים עליה כי עדיף לקטר מאשר להודות שלא נוח, עם כל הלבוש הזה, לקבל אותם לעבודה. הפתרון לא מסתכם בהחלטה ממשלתית או בהתמקדות בעוולות החברה החרדית. כדי שהם ישתלבו צריך רצון גם מהצד השני".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות