כך סיקרו בארץ את לכתו של מרן שר התורה זצוק"ל

בכל רחבי הארץ התבשרו בעצב על לכתו של גדול הדור מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל, בעיצומו של יום פורים דמוקפים.

ב'כאן 11'-  תאגיד השידור הציבורי, פתחו במשדר מיוחד בכדי לסקר את לכתו. באתר 'כאן' נכתב: "מי שכונה 'שר התורה' היה למדן ליטאי, שחיבר ספרי הלכה ופירושים מגוונים, אך מעולם לא נשא במשרה רשמית – ראש ישיבה, רב קהילה או דיין. רבים היו מגיעים לקבל ברכה מהרב, מה שמקובל יותר בקרב הזרם החסידי. הברכות משכו לביתו תורי ענק שהשתרכו יום-יום לאורך שנים רבות. חרדים מכל הזרמים וגם דתיים וחילונים הגיעו לבקש את ברכתו, ובהם ראשי ממשלה, שרים, ראשי ערים וקצינים בכירים.

באתר 'חדשות 12' נכתב על כינויו "שר התורה": "הנהגתו של הרב קנייבסקי מתאפיינת בשילוב של מאפיינים מיסטיים מעט כמו סגולות וברכות, יחד עם הנהגה ליטאית אופיינית של פסיקה הלכתית ועיסוק בלימוד גמרא בעיון. בציבור החרדי ידועים סיפורים רבים אודות בקיאותו המופלגת, יכולתו ללמוד שעות ארוכות ברצף, וחריפותו השכלית - תכונות אשר זיכו אותו בתואר "שר התורה והיראה".

באתר 'מעריב' אף סיקרו את פסקיו ההלכתיים, באתר נכתב: כ'פוסק' היה מקפיד להתבסס על דברי קודמיו ואינו מכריע בשאלות חדשות. הוא ענה על שאלות רבות, בעיקר בתחומי אורח חיים, קונטרסים ובהם תשובות שלו בהלכה, היו קצרות מאוד בדרך כלל, הודפסו בספרי הלכה ואף לוקטו בספרים ייעודיים.

באתר 'הארץ' נכתב: במהלך השנים סירב ליטול על עצמו את הנהגת הציבור, אך תמיד התייצב לימין המנהיגים כדמות "על-רבנית" שאינה נמצאת במחלוקת. עם זאת, עם פרישת "הפלג הירושלמי" הקיצוני מהציבור הליטאי יצא קניבסקי בתמיכה מובהקת ברב שטיינמן ונקט קו תקיף נגד אנשי הפלג, שכינה "ריקים ופוחזים". הוא תמך בהוצאתם ממוסדות הלימוד ובהפרדה מוחלטת מהם.

באתר 'וואלה!' העלו כתבת סיקור על הגר"ח זצוק"ל, שם נכתב: הרב קניבסקי, שהיה בשנים האחרונות המנהיג הבולט ביותר בזרם הליטאי-חרדי, כונה בשנים האחרונות "שר התורה" ואלפים בארץ ובעולם היו מגיעים אליו לעצה וברכה. בעשור האחרון רבים מהזרם החסידי והספרדי היו סרים למרותו. הוא היה המנהיג והדמות הרוחנית העליונה של 'דגל התורה', אחת מהסיעות המרכיבות את יהדות התורה, אך השפעתו הפוליטית הייתה רחבה באופן משמעותי.

בכתבת הסיקור ב'וואלה' נכתב עוד: "הרב, המכונה הגר"ח (הגאון רבי חיים), נמנע במשך שנים מעיסוק בחיים הציבוריים והקדיש את עצמו ללימוד תורה. הוא נחשב בקיא בספרות התורנית ובעל ידע רחב ומעמיק ונחשב מהמומחים הגדולים לתלמוד הירושלמי. לאחר מות אביו בשנת 1985 החל לאט לאט להפוך למעורב יותר בחיים הציבוריים. כמו אביו, רבים החלו לבקש את ברכתו ואת עצתו והחלו להגיע לביתו. עם השנים החל קהל רב לצבוא על בית הדירות הפשוט למראה ברחוב הרשב"ם שבאחת מדירותיו גר הרב בצניעות מופלגת.

מרגע זה הפך הרב קניבסקי לדמות המרכזית בזרם הליטאי והוא שהכריע בשאלות הבוערות. מדובר בסוגיות מהותיות לחיי היום-יום של אנשיו, כמו חוק הגיוס, ועד הבעת תמיכה במועמדות משה ליאון לראשות עיריית ירושלים, למרות שמולו התמודד מועמד חרדי, או תמיכתו בעינת קליש-רותם לראשות עיריית חיפה, למרות היותה אישה וחילונית". 

ב'ישראל היום' נכתב: "חרף העובדה שהרב קנייבסקי היה מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, בפועל הוא הוביל במובנים רבים את כלל הציבור החרדי. דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר בתחילת מגפת הקורונה, ולאורך הסגרים הראשונים והמאמץ לחסן את הציבור החרדי, שסבל מגלי תחלואה קשים בשל הצפיפות שבה מתגוררים בני המגזר. 

בשנים האחרונות נהגו אישי ציבור מכלל המגזרים להגיע לביתו, להתייעץ עמו ולקבל ברכה. תשובותיו של הרב היו לרוב קצרות מאוד, וכללו מילים בודדות בלבד. מאז פרוץ מגפת הקורונה נהגו להגיע אליו גם ממונה הקורונה ורופאים נוספים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!