תלונה: "מערכת הבריאות לא מותאמת לכלל האוכלוסיה"

במכתב, ששוגר אל משרד הבריאות בידי ארגון 'עדאלה' וארגונים נוספים, קובלים הפונים על כך ש"מרבית מוסדות וארגוני הבריאות אינם מקיימים את חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא הנגשה לשונית. נשים וקשישים ערבים, בני העדה האתיופית ודוברי רוסית אשר אינם שולטים בשפה העברית נאלצים כיום להיעזר בתרגום של בני משפחה, חלקם קטינים, על מנת לקבל מידע אודות הטיפול הרפואי לו הם זקוקים".

וזהו לשון פנייתם:

"בפברואר 2013 נכנס לתוקפו חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המחייב את קופות החולים ובתי החולים לספק אמצעים להתאמת שירותי הבריאות לכלל האוכלוסיות במדינת ישראל, תוך צמצום האפליה והפערים באספקת שירותי בריאות בין קבוצות אלה. בפנייה של ארגון עדאלה, הפורום למען משפחות העולים, ארגון אמון הציבור, וטבקה ל-40 מנהלי בתי חולים ומוסדות בריאות, מוחים הארגונים על אי קיום החוזר ומבקשים הארגונים לדעת אילו פעולות נעשות במסגרת יישום הוראות חוזר המנכ"ל, שחלקים נרחבים ממנו מעוגנים גם בחוקים שונים, בינהם חוק זכויות החולה.

"יצויין כי חוזר המנכ"ל מחייב את כל ארגוני הבריאות לנקוט שורה של צעדים, ביניהם: תרגום בעל פה בעת ביקור החולה במרפאה/בית החולים, תרגום מסמכים רפואיים, נהלים, טפסים, שילוט ואתרי אינטרנט וכן תרגום שירותים הניתנים באמצעות הטלפון לשפות שונות. בנוסף מחייב חוזר המנכ"ל להדריך את הסגל הרפואי ואנשי המנהלה בבתי החולים ובמרפאות בנושא כשירות תרבותית".

עוד מציינים הארגונים בפנייתם, כי מערכת הבריאות אינה ערוכה לתת שירות לקבוצות שונות באוכלוסייה בשפתן ולפי הצרכים התרבותיים שלהן כמתחייב. חולים רבים, בעיקר מקבוצות שאינן דוברות עברית, כגון: נשים ערביות בדוויות, מהגרים קשישים מברית המועצות לשעבר ומבוגרים בני הקהילה האתיופית, אינם יכולים לקבל טיפול רפואי הולם או להעביר את תלונותיהם לרופאים באופן המשקף נכונה את מועקתם ומצבם הרפואי. לצורך כך הם נאלצים להיעזר בשירותיהם של בני משפחה, לעיתים קטינים, חברים ואף עוברי אורח שאינם כשירים לספק תרגום מקצועי. עובדה זו גורמת לרבים מהחולים לחוש מבוכה והשפלה לאור חשיפת פרטים רפואיים אישיים, ואף מנוגדת לחוק זכויות החולה. מטופלים אלו גם מוחתמים פעמים רבות על "טפסי הסכמה מדעת" בעברית מבלי להבין את מהות הכתוב בטופס.

על המכתב חתומים עו"ד סאוסן זהר מארגון עדאלה, רונן רגב כביר מארגון אמון הציבור, עו"ד טלי דג'ן מארגון טבקה ומרינה זמסקי מהפורום למען משפחות עולים.

משרד הבריאות: קיים שינוי של ממש

בתגובה פירטה בפנינו דוברת משרד הבריאות מהם הנהלים הקיימים בתחום, וכיצד הם מיושמים בשטח.

"חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא התאמה והנגשה תרבותית, אשר יצא בפברואר 2011, מיושם באופן הדרגתי בארגונים שונים במערכת בריאות במספר רב של תחומים. החוזר קובע כי תאריך יעד לתחילת יישום התוכנית הארגונית במלואה הינה שנתיים ממועד פרסומו.

"מאז פרסום החוזר, מערכת הבריאות נכנסה לתהליך שינוי משמעותי ומתקדמת לקראת מימוש היעד של ההנגשה. ראוי לציין, כי עבור רוב המוסדות מדובר בתהליך מורכב וחדשני, וכי המעבר למתן שירות מונגש דורש השקעה של מאמצים ומשאבים של כל ארגוני הבריאות, כמו גם טווח זמנים ללמידה ולהסתגלות.

"להלן דוגמאות לפעילויות שננקטו בארגוני מערכת הבריאות לצורך יישום החוזר האמור:

"קופות חולים – בקרות שנערכו עד כה בקופות חולים, מעידות על כך, כי הקופות החלו בתהליכים משמעותיים לקידום נושא ההנגשה. בין הפעילויות שנערכו ניתן לציין את ההרחבה המשמעותית בתרגום מסמכי מידע שונים עבור המטופלים, לרבות מידע בריאותי ומידע על הזכויות; הוספת שילוט בשפות; חיזוק שיתופי פועלה עם מנהיגות דתית ומקומית; תגבור כוח אדם דובר שפות; העברת סדנאות וקבוצות טיפול בשפת המטופל; עריכת תוכניות התערבות מותאמות שפה ותרבות; תרגום אתרי אינטרנט וכדומה.

"בתי חולים – בתי חולים רבים החלו בפעילות שונות במסגרת חוזר מנכ"ל, לדוגמא: התקנת שילוט רב-לשוני; מינוי אחראי נגישות תרבותית; הקמת ועדות מלוות לנושא ההנגשה איסוף מידע על מאפיינים לשוניים של המטופלים; זיהוי מוקדי התערבות וצרכים של מטופלים בקבוצות תרבותיות שונות; פרסום מידע בריאותי ומידע על זכויות למטופלים במספר שפות; מתן שירותי תרגום על ידי אנשי צוות; תרגום אתרי אינטרנט של בתי החולים וכדומה.

"לסיכום, פעילות משרד הבריאות בנושא הביאה לשינוי של ממש במערכת הבריאות למען כל אותן אוכלוסיות הנדרשות להנגשה לשונית ותרבותית. אנו ממשיכים במעקב אחרי היערכות של כל מערכת הבריאות למילוי החוזר ומפעילים בקרות לבדיקת יישומו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!