פסק דין בסטריקוב: הישיבה תתחלק בין האדמו"ר וגיסיו
בית דין הכריע במחלוקת על בית הכנסת והישיבה של חסידות סטריקוב • דוד לוסטיג מגולל את סיפור המלחמה בין הגיסים על הנכסים שהותיר אחריו האדמו"ר זצ"ל
- דוד לוסטיג, בחדרי חרדים
- ז' אייר התשע"ג
- 20 תגובות
האדמו"ר מסטריקוב בני-ברק
לאחר חמש שנות דיונים בבד"ץ של הגר"נ קרליץ, הוכרע גורלו של המבנה בו ממוקמת ישיבת סטריקוב, שהבעלות עליו הייתה שנויה במחלוקת בין חתניו של האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל.
תחילה מעט רקע היסטורי: האדמו"ר זצ"ל נפטר לפני כ-11 שנים, ולא הניח אחריו צוואה אודות גורלם של שלושת המבנים השייכים לחסידות. מדובר בבית הכנסת ברחוב אלשיך בבני-ברק, בניין הישיבה ברחוב חגי בבני-ברק, ובית הכנסת ברחוב אהרן פישל בירושלים.
לאדמו"ר זצ"ל לא היה בנים, כי אם בנות. בת אחת נישאה לגאון רבי דוד ברנדר, שהתמנה כממלא-מקומו באדמו"רות על-ידי מרבית חסידיו; בת הנשואה לגאון רבי משה שטרן, רב בית הכנסת בבני-ברק, בנו של גאב"ד ביליץ זצ"ל, ואביו של האדמו"ר רבי יעקב דן שטרן, המכהן כאדמו"ר מסטריקוב בירושלים, בו בחרו כעשרים אחוזים מקרב חסידי האדמו"ר זצ"ל כממשיך דרכו, ובת שנישאה לגאון רבי ישעיהו פרנקל.
האדמו"ר זצ"ל מינה עוד בחייו את שלושת חתניו כראשי הישיבה.
בהעדר צוואה, התגלעה מחלוקת בתוך המשפחה, כיצד לנהוג בירושה הנוגעת למבנים. הרב שטרן והרב פרנקל טענו כי הנכסים שייכים למשפחה ואי לכך הציעו שהמבנים יתחלקו על פי מפתח של 'מבנה אחד לכל אחד'.
אולם בחסידות סטריקוב התנגדו לכך. ליבת הטענה הייתה, כי המבנים הללו מוגדרים כ'הקדש', שכן הם לא היו רכושו האישי של האדמו"ר זצ"ל, אלא נתרמו על-ידי נדבנים וידידי החצר, כדי שישמשו את החסידות. אי לכך, עליהם להמשיך ולהשאר בבעלות הקהילה, כפי שהיה. החצר מבני-ברק מנצחת בירושלים
בהסדר ביניים, שנעשה בתחילה בין הצדדים, הוחלט כי בית הכנסת ברחוב אלשיך, בו התפלל האדמו"ר זצ"ל, יעבור לרשותו של האדמו"ר רבי דוד ברנדר, ואילו המבנה של הישיבה נותר בהנהלתם של שלושת החתנים, שהמשיכו לנהל את הישיבה בצוותא.
באשר למבנה הירושלמי, שנבנה על גג של מבנה עירוני, הגיע הנושא לפתחו של בית הדין הרבני בירושלים. בית הדין קבע כי יערכו בחירות במקום, איזו קהילה מונה יותר משפחות, ועל פי תוצאות הבחירות, הרוב יקבל את הנכס, ויפצה את המיעוט בתמורה כספית, בהתאם לגודלו היחסי. הבחירות נערכו והקהילה הבני-ברקית צברה את רוב הקולות. לאחר מכן הגיע שמאי להעריך את הנכס, בהמשך להחלטת בית הדין.
בפועל, האדמו"ר מירושלים מתפלל כיום בבית כנסת ברחוב צפניה, ואילו המבנה עצמו משמש כאמור את חסידי האדמו"ר מסטריקוב מבני-ברק. את חלקו בנכס טרם קיבל האדמו"ר מירושלים עד היום, זאת מכיוון שהנהלת הקהילה המחזיקה בו טענה, כי היא עדיין לא סיימה לשלם את ההלוואות הגדולות שהיו כרוכות בבניית בית הכנסת, וכי הבניין עדיין משועבד לבנק שהעמיד לרשותה את ההלוואה. אגב, על פי אומדן השמאי, ערכו של הנכס עומד על כ-800 אלף דולר בלבד.
לפני כשש שנים, פרש האדמו"ר מסטריקוב בני-ברק מניהול הישיבה וחדל למסור בה שיעורים. זה גם היה האות לנטישתם של בחורי החסידות, שהתפזרו בישיבות שונות ברחבי הארץ. כיום, ישנם כ-90 בחורים מהחסידות באותן ישיבות, אולם אף אחד מהן אינו לומד בישיבת 'קול יעקב סטריקוב', שבראשותה עומדים עדיין שני הגיסים - הרב שטרן והרב פרנקל. בישיבה עצמה לומדים בחורים חסידים מכל החצרות, אך זולת 'השם', אין לה דבר וחצי דבר עם החסידות.
בטרם הפרישה, הציע האדמו"ר סכום של 400 אלף דולר לכל גיס, כדי שימכרו לו את חלקם בנכס, אך הללו סרבו והתעקשו להמשיך להחזיק בו במשותף.
צילום: האדמו"ר מסטריקוב-ירושלים
הדיינים פסקו: יחלוקו בין הגיסים
שנה לאחר הפרישה, הגישו הצדדים תביעה לבית הדין של הגר"נ קרליץ, בניסיון לפתור את המשבר. במרוצת התקופה התקיימו דיונים בבית הדין, בהם הרצה כל צד את טיעוניו.
ביום שני השבוע הכריע הרכב בית הדין - בו ישבו הגאון רבי יהודה סילמן, הגאון רבי שריאל רוזנברג והגאון רבי יעקב פרבשטיין - את עתיד מבנה הישיבה, וקבע כי היא מוגדר 'הקדש' ואינו בשום אופן ירושה משפחתית.
על פי פסק הדין שהתקבל, יש לחלק את הבניין לשניים. חצי ממנו יחזור לרשות האדמו"ר מסטריקוב, ובמחציתו השניה ימשיכו להחזיק שני הגיסים - הרב פרנקל והרב שטרן. עוד קבע בית הדין, כי לכל צד שמורה הזכות לרכוש מהשני את חלקו, זאת בכפוף להסתייגות ברורה, כי בכל מקרה, חייבת לשכון במקום ישיבת סטריקוב, יהיו בחוריה אשר יהיו. הסקטור איננו משנה, שם הישיבה אמור להישאר קבוע במקום.
חסידיו של האדמו"ר מסטריקוב בירושלים, ביקשו מבית הדין כי יכפה על הקהילה הגדולה להעביר להם את התמורה לחלקם בנכס הירושלמי. אולם נציגי הנתבעים טענו, כי החובות הרובצים על כתפיהם, אינם מאפשרים להם להשלים את התחייבותם, כל עוד לא סילקו את מלוא הפרעון.
בית הדין, בתגובה, הורה להם להציג בפרוטרוט את סכומי ההלוואות שעדיין נותרו, ודרש כי הנתונים יהיו מגובים במסמכים רשמיים. בעניין זה, אמור להתקיים דיון נוסף בעתיד הקרוב, ואז יכריע בית הדין, ידו של מי תהיה על העליונה. פסק הדין • צפו: