מרתק: הקשר האקטואלי בין חג פורים למלחמה באוקראינה

מרגיש כאילו העולם לא נח לרגע מזעפו: טרם שככה המגפה העולמית, וכבר פורצת מלחמת ענק באירופה. איך מתמודדים עם כל הכאוס וחוסר הוודאות האלה?

התשובה נמצאת בפורים. שמו של החג מתייחס, ברובד המילולי, לאקראיות שעל פיה בחר המן את יום הטבח של היהודים – "וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים ... הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל ... וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה ... לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת" (אסתר ג, ו-ז; ט, כט) -  וברובד העמוק הוא משקף את הכאוס ואת חוסר הוודאות של התקופה ההיא.

רגע אחד חיו היהודים באימפריה הפרסית בשלום ובנוחות יחסיים, ובמשנהו היו מושא להשמדה על ידי המלך ובכיר שריו, המן. ואז, ברצף אירועים ניסי, ניצלו מהגורל הזה.

שלוש תשובות יסודיות לשאלה איך לשרוד אי־וודאות, מיתמרות מן המשא ומתן הבא, שבו 'רכש' המן מאת אחשוורוש את הזכויות לחיסול העם היהודי:

וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ ... וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם. אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ". וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן. (אסתר ג, ח-י)

הגמרא (מגילה יג, ב) אומרת שהיעד של עסקת הדמים הזו נכבש על ידי זכות מצוות מחצית השקל – המצווה לתרום בכל שנה למקדש מחצית השקל לצורך קניית קרבנות ציבור.

תרומת מחצית השקל הזו משמשת אפוא סמל להישרדות היהודית, ומלמדת אותנו שלוש דרכים להתגבר על רוחות של כאוס השוטפות אותנו. 

ראשית, היא מייצגת את מערכת־היחסים שלנו עם אלוקים ואת מחויבותנו לו. הקרבנות שהובאו בבית המקדש דבר יום ביומו, ואשר מימונם בא כאמור ממחצית השקל, באים היום לידי ביטוי בתפילותינו בבית הכנסת – ואלו וגם אלו מייצגים את הקשר הנצחי שלנו עם אלוקים, את היותנו שייכים לו, ואת מחויבותנו לקיום מצוותיו ולחיים על פי תורתו. המן לא יכול היה לקנות אותנו מאת אחשוורוש – אומר המהר"ל מפראג (1526-1609) – פשוט משום שכבר שייכים היינו לאלוקים. היסוד הזה מהווה נדבך בלתי מעורער של ההיסטוריה היהודית, והוא נושא אותנו בתקופות הסוערות ביותר, הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית.

השיעור השני שמלמדת אותנו מחצית השקל הוא החיבור שלנו זה לזה. כל אדם נותן מחצית שקל בדיוק – "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל" (שמות ל, טו) – כי רק באמצעות שילוב כלל התרומות שלנו נעשים אנו לשָׁלֵם. הלקח כאן הוא שעלינו לראות אחד את השני כשותפים, לא כמתחרים. הכלל הזה נוגע ביסודות ההוויה היהודית.

במובן מסוים, כולנו חברי אותה קבוצה, המבקשים להשיג את אותן מטרות. בין אם משבר לפנינו ובין אם הזדמנות – עלינו לעבוד יחד, ולפנות זה לזה לתמיכה. הסולידריות, הרעיון ש"כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" (ספרא בחקותי ז, ה), הוא עמוד התווך השני של ההישרדות היהודית.

הדרך לזה היא בטיפוח תחושה של קהילה. משמעות הדבר היא תמיכה ושותפות של אחד עם השני, הן עם שכנינו, במדינה בה אנו חיים, והן עם קהילות יהודיות ברחבי העולם, בפרט בעתות משבר. קהילה פירושה להרגיש שותפות־גורל עם אחינו בעולם, להכיר בחיבור העמוק שלנו זה לזה.

כמובן, כל בני האדם הם ילדיו של אלוקים. מה שאומר שהסולידריות שלנו, המתחילה עם אחינו היהודים, לא מסתיימת איתם – עלינו להציע את אהבתנו ואת תמיכתנו לכל בני האדם, לכל הנבראים ב"צלם אלוקים".

ההיבט השלישי של ההישרדות היהודית המיוצגת במחצית השקל הוא האמונה בעתיד. הרב יונתן אייבשיץ (קראקוב, 1690-1764) מציין שהיהודים הוסיפו לתת מחצית השקל גם בשעה שהיו תחת שלטון אחשוורוש, אשר הפסיק את בניין בית המקדש בירושלים. מה שאומר שהם תרמו לאוצר בית המקדש, למרות שבית המקדש לא תפקד. ההתנהגות הזו שלהם העידה על כך שהם ידעו עמוק בפנים, שהקב"ה יגאל אותם יום אחד והם יוכלו לחדש את עבודת בית המקדש. ולמעשה, זה מה שקרה בסופו של דבר כאשר בנה של אסתר המלכה, דָרְיָוֶשׁ, עלה למלוכה. מתוך מסירות לעם שממנו יצא, הוא פתח את השערים לישראל ולירושלים, והיה השליח שדרכו גאל ה' את ישראל מגלותם.

האמונה בעתיד והאופטימיות הבסיסית הן אפוא מרכיב מרכזי של ההישרדות היהודית. הסיפור המתמשך של עמנו הוא ערובה אלוקית, התחייבות של בורא העולם בכבודו ובעצמו, לאבותינו ודרך נביאינו. להיות יהודי פירושו לדעת שלא משנה מול אילו קשיים נעמוד – נחזיק מעמד, ושבסופו של דבר תבוא גאולה אלוקית לעולם.

הקשר שלנו עם הקב"ה ועם מצוותיו, הזדהות עמוקה אחד עם השני ואמונה בעתיד הם שלושת הסודות של ההישרדות היהודית. וכשאירופה במלחמה, האירנים חותרים לחימוש גרעיני והקורונה עדיין מערערת את העולם – אנו צריכים אותם יותר מתמיד.

העולם שלנו שרוי כרגע בתוהו ובוהו. אבל שלושת העקרונות האלה מספקים לנו מסגרת מוצקה ויציבה, המצעידה אותנו בבטחה דרך סערות התקופה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!