הגרי"ג אדלשטיין בביתר: "חיים לפי ההלכה - מאושרים"

במעמד אלפי בני תורה, רבני העיר ביתר עילית, ראשי ישיבות ומרביצי תורה, התקיימה עצרת חיזוק והתעוררות מרכזית בהיכל ישיבת הר"ן בביתר עילית, לקראת זמן הקיץ הבעל"ט ולרגל המצב הקשה והאיומים הנשמעים על עולם התורה. את משא החיזוק המרכזי בעצרת נשא ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי גרשון אדלשטיין, שנעתר לבקשת רבני העיר והגיע במיוחד לשאת דברים במעמד לכבודה של תורה.

עצרת החיזוק המיוחדת שאורגנה על ידי ארגון 'להבות אש' בסיוע מחלקת התרבות של עיריית ביתר עילית, התקיימה בערבו של יום ראשון השבוע בשעה שמונה וחצי בערב בהיכל ישיבת הר"ן. רמקולים העבירו את דבר העצרת למבואות בית הכנסת ולרחבה הסמוכה, בכדי לאפשר להמונים לשמוע את דבר ה' ברמה.

בראשית המעמד נשא דברי פתיחה הגאון רבי בנימין פינקל, שעורר בכמה מהדברים הצריכים חיזוק, ועל ימי ספירת העומר שהם ההכנה ליום מתן תורה, ברציפות ובהמשך מימי הפסח שעברו עלינו.

בשלב זה נכנס הגאון רבי גרשון אדלשטיין להיכל ישיבת הר"ן כשהוא מלווה בגאון רבי יעקב תופיק אבי עזרי, רבה של ביתר עילית. את פניו קידם הגאון רבי מאיר שמחה אויערבאך, שנשא דברים נרגשים ועמד בדבריו על קדושת ספר תורה, והזכיר גם את דברי הגמרא במכות, כמה טיפשים האנשים שמכבדים ספר תורה ואינם יודעים לכבד אדם גדול, והאריך במעלת אדם גדול שיש בו קדושה יותר מספר תורה. בסיום דבריו כיבד את ראש הישיבה לשאת את המשא המרכזי.

בפני קהל הענק שהשתתף בעצרת, פתח הגרי"ג את דבריו: "ברשות מרא דאתרא, מרנן ורבנן ורבותי. ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, נמצאים כאן יחד שבטי ישראל, ציבור מכל החוגים, מכל העדות, כל שבטי ישראל, יחד שבטי ישראל, אם יש אחדות בין שבטי ישראל אז ויהי בישורון מלך, ויש בזה קידוש השם, שמכריזים וממליכים את מלך מלכי המלכים הקב"ה".

"ומצד שני צריכים לדעת שיש ענין של חילול השם, וכמו שמובא בגמרא על רב שאמר כי אם הוא הולך ארבע אמות בלא תורה זהו חילול השם, בני תורה, שניכר עליהם שהם בני תורה, אם יש אצלם ביטול תורה בימי בין הזמנים, וכפי שיש שטועים וחושבים כי בבין הזמנים יש פטור מתלמוד תורה, אם יש ביטול תורה זהו חילול השם, וכאן שנתאספו לכבוד התורה ומבקשים לשמוע דבר השם, זהו קידוש שם שמים".

הגרי"ג האריך בדבריו על מעלת ימי הספירה שהם ימי ההכנה לקבלת התורה, ובכל שנה ושנה חוזרת בהם ההשפעה מן השמים, שאפשר לזכות להצלחה בתורה יותר מכל השנה. בדבריו ציין כי "מן הראוי לכל אחד ואחד לקבוע זמן יומי ללימוד הלכות ומוסר, שעל ידי זה משתנה כל מהות האדם, וכפי שהכרתי כמה אנשים שלא היו מתמידים בתורה כל כך, וכשהתחילו ללמוד הלכות בקביעות נשתנה מצבם ונעשו מתמידים בתורה, וקיבלו יותר יראת שמים, וידוע בשם החזון איש כי דקדוק ההלכה מביא ליראת שמים".

"כשאדם חי על פי התורה וכל יומו מסודר לפי ההלכה, הוא חי חיים מאושרים ושמחים, ולמשל בערב שבת בזמן שעסוקים להכין צרכי שבת, לפעמים הזמן קצר ויש כעס ולחץ בבית, אבל אם אדם חי על פי ההלכה הרי הוא מתחיל לעסוק בצרכי השבת כבר משעה מוקדמת, ובפרט שידוע בשם החפץ חיים כי אם ח"ו מגיע לאדם גיהינום מוציאים אותו מן הגיהינום באותו הזמן שעסק בצרכי שבת, וממילא עוסקים בזה בשמחה, וחיים חיים מאושרים".

בסיום דבריו אמר ראש הישיבה כי עומדים אנו בחודש ניסן, עליו אמרו חז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל", והכוונה בזה כי ימי חודש ניסן הם ימים שמסוגלים להתעלות ולהוסיף זכויות שיביאו את הגאולה, יהי רצון שנזכה לסייעתא דשמיא להינצל מכל הקמים על עולם התורה, ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.

לאחר המעמד נועד ראש הישיבה בחדר סמוך עם רבני העיר ביתר שהגיעו להשתתף במעמד, כאשר הם מעלים בפניו את הדברים העומדים על הפרק בענייני הנהגת העיר.

במעמד השתתפו רבני העיר ביתר עילית, ראשי ישיבות וכוללים, רבנים ומורי הוראה, ובהם הגאון רבי יעקב תופיק אבי עזרי, רבה של ביתר עילית, הגאון רבי מאיר שמחה אויערבאך, רב ביהמ"ד קרית הר"ן ורב שכונת הדקל, האדמו"ר מנדבורנה ביתר, הגאון רבי משה שיינברגר, רבה של קהילת המתמידים בעיר, הגאון רבי אברהם שטיגליץ, רב קהילת צאנז בעיר והגאון רבי מנחם קוריץ, רב קהילת פינסק קרלין.

הגר"ג עשה דרכו מבני ברק לביתר דרך ירושלים. במחסום המנהרות שליד שכונת גילה, המתין לו רכב בטחון מטעם עיריית ביתר שליווה אותו עד העיר ואף בחזור, בתום המעמד. אלא שכאשר הגיעה מכוניתו של הגר"ג בשעת ערב מאוחרת אל המחסום, כדי לשוב דרך ירושלים לבני ברק, התברר כי במקום נוצר פקק ארוך שהשתרך לאורך עשרות מטרים. הסיבה לכך, תאונה שהתרחשה בכביש המנהרות שמנעה את המשך התנועה בו.

הרב יצחק רביץ מעסקני הציבור בביתר, התבקש לסייע בעניין. הוא הפעיל את קשריו והזעיק למקום ניידת משטרה שפלסה לרכבו של הגר"ג את הדרך הפקוקה, וליוותה אותו עד לכביש ירושלים תל אביב.

כאשר הגיע הגר"ג לבני ברק, היה זה כבר כמעט חצות הלילה. הגר"ג שהיה מותש מהנסיעה טרם הספיק להתפלל ערבית ומקורביו בקשו לארגן עבורו מנין לתפילה במעונו. אך הגר"ג סרב וקבע כי "ישנו עניין להתפלל דווקא במקום תפילה קבוע", והוא מבקש להתפלל בבית כנסת. מתפללי בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא, שלא הורגלו לראות מתפללים מעין אלו ועוד בשעות מעין אלו...שפשו עיניהם מתימהון, כאשר אישיות בלתי שגרתית, הלא הוא הגר"ג, הופיע לפתע במקום והצטרף לתפילת ערבית

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!