פרס: השואה חלק מהביוגרפיה ולא מההיסטוריה

נשיא המדינה שמעון פרס שלח היום (ב) מסר מיוחד שהוקרן במסך וידיאו ענק מול 11,000 בני-נוער וצעירים המשתתפים ב'מצעד החיים' מישראל ומהעולם כולו, במסגרת הטקס המרכזי של המצעד שהתקיים בשעה 17:00 (זמן ישראל) באושוויץ-בירקנאו.

במסר המוקלט, שיועלה לעמוד הפייסבוק של הנשיא, לרשתות החברתיות ולאתרים, אמר פרס: "יש מצעדים שמודדים אותם לפי אורך הדרך, יש מצעדים שמודדים אותם לפי משך הזמן. אתם יוצאים למצעד שאין כדוגמתו - זה מצעד מן השפל התהומי ביותר לבין הפסגה הנשגבת ביותר. השפל התהומי זה מעשי הנאצים, לא הייתה כתועבה הזו בהיסטוריה. לנו הוכחדו 6 מיליון אחים, אחיות, ילדות וילדים.

"עד היום הזה, כשאני רואה אתכם, עולות בעיני התמונות של הטליתות, של השערות, של הנעליים, של הילדים והמבוגרים - שהמטורפים הנאצים הפשיטו מהקורבנות. זה לא עניין של זיכרון או שכחה - דמם בדמינו זורם, רותח עד היום הזה. לא נירגע. המרחק הוא לא כל כך גדול, זה קרה לפני 74 שנים, זה חלק מהביוגרפיה שלנו, לא חלק מההיסטוריה שלנו. עד היום הזה לא מילאנו את מה שנגדע מאיתנו - גודלו של העם היהודי היום הוא קטן ממה שהיה ערב המלחמה.

"הכאב, הפצע, המחסור עדיין קיימים. הם חיים בתוכנו. אנחנו חיים ממה שקרה להם. התמונה הזו התבהרה לנו ב-1945 ביום שנגמרה המלחמה. ותוך זמן קצר- 3 שנים, קרה לנו הנס הגדול ביותר, השיא. התקומה החדשה של העם היהודי - מדינת ישראל. היא קמה בניגוד לכל המימדים ולכל הנורמות. במדבר, בעוינות, במחסור, בהתנגדות, במלחמות. שוב העם היהודי טיפס למרומים חסרי תקדים. בין התהום ובין הפסגה אין מרחק. אחד הוא תוצאה של השני. גבורתה של ישראל נובעת מגבורת בניה, אבל בבניה זורם הכעס והיגון הבל-יאומן על שקרה לנו".

הנשיא הדגיש את חשיבות המצעד המסמל את זיכרון השואה ותקומתה של מדינת ישראל ואמר: "תצעדו. עם רגליכם ילך אתכם כל העם. הרכינו ראש לזכרם, הרימו ראש למראה מדינת ישראל. זה מצעד שאין דומה לו בשום עם. צאתכם בשלום ושובכם בשלום - אנו נוסיף לזכור את הכאב ונוסיף לבנות מדינה שלא איבדה את תקוותה לתקן את העולם כולו".

מוקדם יותר השתתף הנשיא באירועים ממלכתיים לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה: הנשיא הניח זר ביד-ושם יחד עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, וכן הקריא את שמות בני משפחתו שנספו בשואה במהלך טקס 'לכל איש יש שם' בכנסת: "לזכר בני משפחתי שנטבחו עם 2,060 בני קהילתם בעיירה וישנייבה באוגוסט 1942, על ידי הנאצים ועוזריהם בני המקום, אשר ריכזו את תושבי העיירה בבית-כנסת שהיה עשוי מעץ, ורצחו אותם באכזריות בירי ובשריפה: סבי – הלך בראש הקהילה עטוף בטליתו, ישר אל בית הכנסת שהוצת על ידי הנאצים. סבתי – רבקה מלצר. סבי צבי (הירש'ל) מלצר – מורי ורבי, אשר בעת פרידתנו בתחנת הרכבת, בעלותי לארץ ישראל, אמר לי שתי מלים: תהיה יהודי. דודי - מיכאל מלצר. בן דודי - משה קוטלר. בן דודי – אליעזר קוטלר. בת דודי – לאה קוטלר. בת דודי – מרים קוטלר. דודתי – ליובה קפלן. דודי – משה-אהרון קוטלר. דודתי – פייגל קוטלר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!