כל הערכות המוקדמות של פוטין התפוצצו לו בפנים
אוקראינה מנוהלת על ידי נשיא יוצא דופן באמת שהאמון בו רק גובר מיום ליום. האוקראינים מלאי מוטיבציה והרוסים סופגים אבדות כבדות על הקרקע ובאוויר. מנגד, כוחותיו של פוטין נואשים ו'מכפילים את האכזריות' כדי לנסות לשבור את ההתנגדות ההרואית
- יענקי פרבר
- ו' אדר ב' התשפ"ב
הרוסים ספגו אבדות כבדות כאשר חיילים אוקראינים פוצצו טנקים ומטוסים בעזרת רקטות שניתנו להם על ידי בריטניה ובעלות ברית מערביות. ה'דיילי מייל' בניתוח מרתק כיצד התגלגלה המלחמה עד כה עבור פוטין.
מדי יום מתפרסמים תיעודים של מטוסי קרב ומסוקים רוסיים מיורטים, לייתר דיוק, שמונה תוך -24 שעות. נראה שהפסדים כאלה נוגדים את ההיגיון בהתחשב בהיקף ובתחכום לכאורה של כוחות מוסקבה.
פוטין הניח שהוא יכול להשיג עליונות אווירית ביום הראשון. אך שבועיים לאחר מכן, מערכת טילי הקרקע-אוויר S-300 של אוקראינה נותרה מבצעית ויעילה. כתוצאה מכך, כלי הטיס של רוסיה פגיעים לאש, אש שהרוסים לא חוו בזמן הפצצת ערים בסוריה. מומחים גם טוענים כי ייתכן שחיל האוויר של רוסיה חווה מחסור בתחמושת לאחר המערכה ההיא.
בניתוח על המצב של הכוח הארטילרי נכתב ב'דיילי מייל', כי ההסתמכות של רוסיה על ארטילריה היא בעייתית. שילוב ארטילריה וכלי טיס באותו מרחב קרב דורש לכידות, תקשורת ובעיקר תרגול. עם זאת, רוסיה לא נהגה כך. אז אנחנו רואים מטוסים במספרים קטנים ורק כשאין אש קרקעית. האם פוטין אולי מעכב את המטוסים הטובים ביותר שלו כדי לתקוף את המדינות הבלטיות?
לא סביר. התבוסה באוקראינה תהיה סופית עבור רוסיה כמעצמת על צבאית ועבור פוטין באופן אישי. הוא לא יכול להרשות לעצמו להסיח את דעתו מ"המערכה הבאה" במיוחד כאשר גם הצבא שלו מפגין יכולת חלשה.
השיירה של החיילים, טנקים, סוללות טילים ומשוריינים שנפרסו מבלארוס הייתה אמורה להקיף את קייב ולהכות במהירות את אזרחיה לכניעה, מה שיאלץ את הנשיא וולודמיר זלנסקי להיכנע. אבל היא מעולם לא הגיעה לבירה ובמשך כמה ימים לא התקדמה. הכוח העצום הזה חשוף להתקפה אווירית. עם זאת, מלבד תקיפות אסטרטגיות בחלק מהקטעים, הוא נותר ללא פגע. למה?
מעטים מהנכסים הרוסיים מהווים איום מיידי - ואוקראינה חייבת להיות יעילה בשימוש בטייסים, במטוסים ובאמצעי לחימה. כמו כן, בשל מחסור בחלקי חילוף ובעיות בהספקה השיירה לא הולכת לשום מקום. עדיף להפציץ את הגשרים הסמוכים ולהפחית עוד יותר את ניידות האויב הפולש.
הבריטים אמנם לא הנחיתו חייל אחד על קרקע אוקראינית, המשימה של בריטניה היא לספק סיוע קטלני ליחידות אוקראיניות והדרכה נוספת על מערכות הנשק, מדינות המערב גם מסייעות בזיהוי ותיעדוף יעדים. משרד הביטחון הבריטי השקיע בשנים האחרונות בטכניקות וטכנולוגיות של תקשורת ויירוט צבאיות. אם לשפוט לפי איכות המודיעין שפרסמה בריטניה לקראת הפלישה, זה היה כסף שהושקע היטב.
בנוסף מציין ה'דיילי מייל' היבט מוזר היה המספר חסר התקדים של קצינים רוסים בכירים שנהרגו בפעולה, לא רק קצינים בדרג בינוני וזוטר, אלא גנרלים. גורמים במערב אומרים שהמפקדים הללו נאלצו לנטוש את המפקדה שלהם ולפנות ל"קו הרחוק ביותר של חיילים, כדי לכפות את אישיותם על אנשיהם".
זה מרמז על ייאוש, מוצא אחרון כאשר קרב אבוד, ברגע שקצין בכיר מתמקם בתעלה לצד חייליו, כשכדורים שורקים מעליו, הם כבר לא יכולים לפקד על הקרב - הם בחרו להקריב את מודעות המצב שלהם.
אם פוטין הניח שסבתות אוקראיניות הולכות לקשט את הטנקים שלו בזרי פרחים, אז הוא טעה, אם פוטין האמין שהצבא שלו יתגלגל לקייב ביום הראשון של המערכה הצבאית והאויב יניח את נשקו, זה טעות. פוטין התעלם מהאתגרים הלוגיסטיים של העברת מספר גדול של חיילים למרחקים עצומים. לפני שבועיים נחשב פוטין לאסטרטג.
הצבתם של עשרות אלפי חיילים בגבולות אוקראינה - היו בוודאי משכנע מספיק רבים מחברי נאט"ו שהחברות האוקראינית בברית מסוכנת מדי. אז אחרי שהשגת את זה, למה לפלוש? המשימה שהטיל פוטין על כוחותיו המזוינים, לפירוז אוקראינה, נראית מעבר ליכולתם. זה גם מעבר לכוחם להכריע את העם האוקראיני.
בלי קשר לכמה בלוקים של דירות שהוא ישטח, כמה בתי חולים ובתי ספר הוא יהרוס, הוא לא ינצח את אוקראינה. המדינה גדולה מדי, מאוכלסת מדי, מתקדמת מדי ונתמכת מדי על ידי המערב. אוקראינה מנוהלת גם על ידי נשיא יוצא דופן באמת, שנראה שהוא הולך וגובר באמון שהוא מקבל מיום ליום. לאנשיו יש מוטיבציה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות