אלפי מתים או שוהים בחו"ל 'הצביעו' בבחירות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדק ופרסם הבוקר (רביעי) דוח הממצה את פערי אבטחת המידע ותחום ביטחון הסייבר של ועדת הבחירות המרכזית, לאחר שבדק את הועדות האזוריות, משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד הדיגיטל הלאומי, רשות התקשוב הממשלתי ובמערך הסייבר הלאומי. מבחינה כספית עלו שלוש מערכות בחירות אלו כמיליארד שקלים, מהם 139 מיליון הופנו אל המערך הממוחשב של ועדת הבחירות. 

מהדוח עולה כי בניתוח הסטטיסטי שביצע משרד מבקר המדינה נמצאו 150 קלפיות שהייתה בהן התנהגות חריגה. מידע זה הועבר לטיפול הוועדה במסגרת מבצע טוהר הבחירות. ועדת הבחירות בחנה את כל הקלפיות שהועברו לבדיקתה על ידי צוות מבקר המדינה, ומהן 26 קלפיות חדשות שלא נבחנו על ידה קודם לכן במסגרת מבצע טוהר הבחירות. כמו כן בעקבות הבדיקה שביצעה הוועדה, בשלוש קלפיות בוצעו שינויים בתוצאות ההצבעה.

כמו כן, מציין המבקר כי מבחינת המצביעים במעטפות כפולות, של אנשים שהצביעו שלא במקום מגוריהם, הייתה עלייה של 37 אחוז במספר מצביעים אלו מהבחירות לכנסת ה-21 עד הבחירות לכנסת ה-23 כאשר הגידול הכולל במספר הבוחרים בין ההצבעות עמד על 6.3 אחוז בלבד. מדובר ב-333,603 מצביעים.

ממצא מטריד מהדו"ח שפורסם ב'ישראל היום' ביחס למעטפות הכפולות הוא בכך שכ-23 אחוז מהמעטפות הכפולות שנפסלו היו שייכות לחברי ועדת הקלפי או של מזכירי ועדת הקלפי. כלומר מתברר שאחוז לא קטן מהאנשים שהיו אמורים לפקח על טוהר הבחירות לא ידעו כיצד להצביע כשזה הגיע אליהם ואל הצורך שלהם להשתמש במעטפה כפולה.

בתחום ההגנה של המערכת מתקיפות סייבר עלה כי למרות שאמורה הייתה להיות מגובשת מדיניות כוללת לזמני שגרה ובחירות היו פערים בגיבוש מדיניות זו. נוסף על כך, ועדת ההיגוי להגנת הסייבר של המערכת שהוקמה בנובמבר 2018 לא התכנסה עד אחרי סיום הביקורת באוגוסט 2020 ולא התכנסה כלל במהלך שלוש מערכות הבחירות.

לפי ממצאי מבקר המדינה, ההיערכות הממשלתית לטיפול בתחום הגנת הסייבר החלה לפני יותר מעשור, ובשנים 2011 ו-2015 קיבלה הממשלה החלטות להסדרת התחום, אך למעשה, עד שנת 2017 לא קידמה ועדת הבחירות את תחום הגנת הסייבר. בביקורת עלה כי בידי ועדת הבחירות לא הייתה תמונה מלאה ועדכנית של מערכות המידע והתשתיות המשמשות אותן ושל יחסי הגומלין בין המערכות.

כמו כן עקב הסמיכות של שלוש מערכות הבחירות מערך הסייבר, שערכו בקרה ובדיקות סייבר כדי לבחון חולשות של המערכת, יכלו לבצע רק בדיקות חלקיות וכן ההמלצות לשינויים או הליקויים שהתגלו טופלו חלקית וגם כאן לא פעם התיקונים נעשו באמצעים חליפיים.

המבקר בדק גם את מאגרי המידע של כ-19 מפלגות ובהם מידע על דעות הבוחרים מבחינה פוליטית ומידע רגיש אחר ונמצא כי לא כל מפלגה יישמה באותה רמה את חוק הגנת הפרטיות מבחינת ההגנה על המערכת.

בבחירות לכנסות ה-22 וה-23 הופעלו מערכות מידע לקבלת פניות בנוגע לקלפיות שעלה בהן חשש לפגיעה בטוהר הבחירות. בכל מערכות המקור לא תועדו נתונים ביניהם סטטוס סגירת הפנייה. בהיעדר התיעוד אי אפשר לבצע בקרה על שלמות התהליך כדי לוודא שכל הפניות שוועדת הבחירות החליטה להעביר לטיפול במערכת 5 אכן טופלו, כך נמסר בדוח המבקר.

בנושא הצבעה בשמם של בוחרים שנפטרו נמצא כי בבחירות לכנסת ה-23 כי נעשתה לכאורה הצבעה בשמם של כ-260 בוחרים שנפטרו. בדיקה מעמיקה ופרטנית שביצעה ועדת הבחירות לגבי 65 מקרים העלתה ש-20 בוחרים הצביעו בשם נפטרים. בדיקת הוועדה עשויה לבסס הערכה ולפיה כ-80 בוחרים הצביעו בשם נפטרים במערכת הבחירות לכנסת ה-23.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ציין בסוף הדוח: "הבחירות לכנסת עומדות בבסיס אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל, ולפיכך קיימת חשיבות רבה שתהליך הבחירות יהיה שקוף ושתוצאות הבחירות ייצגו את רצון הבוחר. פגיעה באמינות, בזמינות ובסודיות של המידע המצוי במערכות המידע המשמשות את תהליך הבחירות עלול לפגוע באמון הציבור בתהליך הבחירות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!