דו"ח המבקר מותח ביקורת על אי שימוש במטוס רה"מ
דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום מותח ביקורת על כך שמטוס ראש הממשלה והנשיא, "כנף ציון", איננו בשימוש אף שנרכש כבר בשנת 2016. למרות שוועדת גולדברג תמכה ברכש המטוס תוך המלצה לצמצום העלויות שהוצגו לה, העלויות שאישר הקבינט המדיני-ביטחוני בסופו של דבר, כ-729 מיליון שקלים, היו גבוהות בכ-137 מיליון שקלים
- חזקי ניימן
- ו' אדר ב' התשפ"ב
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (רביעי) דו"ח ביקורת על כך שמטוס "כנף ציון" המשמש את ראש הממשלה והנשיא אינו בשימוש. הדו"ח מצביע בין היתר על פערים בעלויות וחוסר סדר כללי. במטוס לא נעשה שימוש גם היום, זאת על אף שהתהליכים שקדמו לפרויקט החלו לפני יותר מעשור.
לדברי אנגלמן, אף על פי שוועדת גולדברג המליצה על רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה, העלויות שאישר הקבינט היו גבוהות בכ-137 מיליון ש"ח מהעלויות שמשרד הביטחון הציג לוועדה. בסופו של דבר הקבינט אישר עלויות בסך של כ-729 מיליון ש"ח, והמועצה לביטחון לאומי לא הדגישה את קיומו של הפער בפני חברי הקבינט.
מבקר המדינה העביר ביקורת על כך שבמשרד ראש הממשלה לא נמצא תיעוד לעבודת המטה שנעשתה בשנת 2010 לצורך קביעת הדרישות המרכזיות בפרויקט כגון טווח הטיסה הישירה, דגם המטוס וגילו וכן דרישה שהמטוס יכיל כ-120-100 נוסעים, כמות גבוהה בהרבה ממספר הנוסעים שהצטרפו בפועל לטיסות ראש הממשלה. בהמשך המטה לביטחון לאומי אף הציב דרישה למספר גבוה יותר של נוסעים - 200-150, אך לא הסביר לוועדת גולדברג, שהמליצה לרכוש את המטוס, את הסיבות לפער.
בנוסף, קובע המבקר, כי משרד ראש הממשלה לא ביצע בחינה של החלופות האפשריות בנוגע לבעלות על המטוס ולגורם שיטיס אותו לפני קביעתו משנת 2012 כי המטוס יהיה בבעלות המדינה ויוטס על ידי טייסי חה"א.
עוד קובע המבקר, כי עלות טיסה ממוצעת במטוס ראשי המדינה (ובכלל זה עלות ההקמה, ההסבה, ההפעלה ועלות ההון) צפויה להיות גבוהה בכ-108% מהעלות של טיסה ממוצעת במצב הקיים של חכירת מטוס אזרחי (כ-5.2 מיליון ש"ח לעומת כ-2.5 מיליון ש״ח). עם זאת, עלות ההפעלה בלבד גבוהה ב-10% מעלות טיסה ממוצעת בשנים 2015 עד 2019.
הכיסוי הביטוחי המתכונן עבור המטוס נמוך מעלות הקמתו. הכיסוי הביטוחי הינו על סך של עד 60 מיליון דולר, דהיינו כ-204 מיליון ש"ח, בעוד שעלות המטוס הכוללת את עלות ההקמה ע"י תע"א ואת עלות המערכות השונות מוערכת בכ-382 מיליון ש"ח.
נכון ליולי 2020, עוד לפני סיום שלב ההסבה, נותר בפרויקט, בהתחשב בהערכות של מנה"ר להוצאות צפויות נוספות, תקציב של כ-2.4 מיליון ש"ח בלבד עבור הוצאות בלתי צפויות להפעלת המטוס במשך חמש שנים. נוסף על כך, בהתחשב בהערכות ובאומדנים של הוצאות נוספות מתקציב חיצוני לפרויקט, מסתמן כי עלות הפרויקט תהיה גבוהה בכ-7.7 מיליון ש"ח מהתקציב שאישרה הממשלה - 590 מיליון ש"ח, וכן קיים פוטנציאל לעלות נוספת עקב תביעה כספית של תע"א בעקבות הקפאת הפרויקט בשל מגפת הקורונה מאמצע מרץ 2020 ועד סוף אוגוסט 2020.
לצד זאת, צוין כי במטוס ראשי המדינה קיים שיפור ניכר לעומת המצב הקיים (חכירה של מטוסים אזרחיים) ברמת הביטחון, לרבות בהיבטים של ההגנה על המטוס ואבטחת המידע בו, התקשורת, השליטה, התנאים במטוס, השירות שניתן בו וכן הזמינות שלו.
וכן כי בפרויקט זה באו לידי ביטוי יתרונותיו של ההליך המכרזי כהליך תחרותי שמטרתו להביא להוזלת עלויות ולשימוש יעיל במשאבי ציבור - הוא ביטא הפחתה של כ-268 מיליון ש"ח בחלקו של הספק (תע"א) בפרויקט בהשוואה להערכת התקציב שאושרה לכך בקבינט (379 מיליון ש"ח לעומת 657 מיליון ש"ח). התקציב הכולל שנקבע לפרויקט ביולי 2016 (550 מיליון ש"ח), ביטא הפחתה של כ-180 מיליון ש"ח בהשוואה להערכת התקציב שאישר הקבינט (729 מיליון ש"ח), בין היתר בעקבות תוצאות ההליך המכרזי.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "בפרויקט 'מטוס ראשי המדינה' משרד הביטחון פעל ופועל כקבלן ביצוע של משרד ראש הממשלה, בהתאם לדרישותיו, לאיפיון שקבע ולתקציב שהעמיד לביצוע המשימה. חלקו של צה"ל בפרויקט נקבע גם הוא בהתאם לדרישות משרד רה"מ".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות