החרדי נפרד בגבול וחזר לקרבות: "שניהם בוכים, היא צועקת"

"היינו ברכב עם שלושה אנשים – גבר אישה ואביה של האישה. הגבר בן 57 יהודי חרדי, אבל איננו אזרח ישראל, ולכן הוא לא יכול לצאת מאוקראינה. יש הרי תקנה שאומרת שגברים לא יכולים לצאת. עומדים שם שני אנשים חרדים על הגבול, שוטרי הגבול לא מאפשרים לו לצאת למולדובה, והם עומדים שם שניהם ובוכים, היא צועקת. הם נפרדים על הגבול והוא חוזר לקרבות. זה פשוט היה מחזה קורע לב. הזכיר תקופות אפלות אחרות בהיסטוריה", מתאר העיתונאי אוהד חמו, שליח 'חדשות 12' לאוקראינה, את הדרך מקייב המופגזת אל הגבול.

ביומן מסע מטלטל, מתאר חמו את מה שעבר מיום ראשון האחרון, בעת שהחליט לעזוב את קייב, עד שהגיע לגבול מולדובה, כארבעה ימים לאחר מכן. "ארבעה ימים נמשך המסע המשוגע הזה - מהעיר המכותרת לגבול מולדובה", כותב חמו, "מהרגע שיצאנו מהעיר נחשפנו למראות משוגעים, מחסומים מאולתרים ומיליציות חמושות, אזעקות והדי פיצוצים. ראינו את המוני הפליטים שעזבו הכול, ויצאו לדרך בלי מספיק מזון ודלק, עושים את דרכם לגבול עם ילדים בוכים, מבלי שיש להם באמת לאן ללכת. לא היינו בטוחים שנצליח לעשות את זה, היו שאמרו שבטוח לנו יותר להישאר בקייב, אבל בכל זאת יצאנו".

הוא מספר על הרגעים בהם הוחלט על עזיבת קייב. "כשאתה שומע על שיירות וטורי טנקים ושריון רוסי בלתי נגמרות שמתקדמות, אומנם לאט, לכיוון קייב, אתה מבין שזה אחת מהשתיים: או שהם נכנסים פנימה לעיר או שהם צרים על העיר. אז ישבנו ודיברנו בינינו העיתונאים הישראלים, והבנו שאו.קיי מלחמה מלחמה, אבל שאולי הגיע הזמן להתקפל".

חמו מתאר את דרך היציאה מקייב. "ראיתי לא מעט בחיי, אבל דבר כזה לא ראיתי בחיים. זה היה מחזה משוגע. יצאנו ממרכז קייב וכל 300-200 מטר אנחנו רואים מחסומים ובריקדות. לא מדובר במחסומים צבאיים, אלו כל מיני מיליציות, חבר'ה חמושים לעייפה. יש פה חמושים בלי סוף, אזרחים חמושים שבונים בכוחות עצמם כל מיני מחסומים לטנקים. לחסום טנק רוסי זה לא דבר כזה פשוט, אז הם משתמשים בכל מיני שיטות, שמים צמיגים - מאות צמיגים במחסום - מתוך כוונה להצית את זה ולהקשות על הטנקים עם העשן. יש בקבוקי תבערה מוכנים מכל הכיוונים בצידי הדרכים. זאת הולכת להיות מלחמת גרילה ענקית. אנחנו שומעים את כל הדימויים - דוד מול גוליית, חזקים מול חלשים. רואים את הנחישות שלהם".

העיתונאי הישראלי תופס לשיחה שני חבר'ה מהמיליציות. "התיאור שלהם היה כל כך מילולי, איך הם הולכים להילחם. אז נכון שאין להם טנקים ואין להם את היכולת הזאת – אבל יש תחושת מלחמה משוגעת. ואז אתה יוצא מהעיר ופשוט רואה את כל הארסנל, ארסנל באמת פשוט, אבל גרילה קלאסית, שהאוקראינים מכינים לרוסים, כשבעצם הרעיון הוא להמטיר אש, גם אם מדובר בבקבוקי מולוטוב בלבד. הכוונה היא לעכב את הכוחות, למסך אותם, להצית את השיירות, להעלות אותן באש".

חמו והצוות נתקלים גם בצעקות ונאלצים למחוק חומרי צילום. "דבר נוסף שמפחיד את האוקראינים זה החשש מפני הסתננות של רוסים. כשהיינו בדרך, אני והצלם זיו בניונסקי, צילמנו טנקים, ועצרו אותנו בצעקות. מחקנו את החומרים מול העיניים שלהם, כמובן. יש פחד מאוד גדול, חשש גדול מאוד להעביר אינפורמציה לרוסים בדרך זו או אחרת. סיטואציה מאוד לא פשוטה", מספר חמו וממשיך עם מקרה מפחיד נוסף: "ראינו את המשטרה האוקראינית מציבה מחסומים בדרכים ומגיע רכב עם חמישה אנשים, כולם עם חזות צ'צ'נית. ראינו את השוטרים, מול איומי רובה, משכיבים אותם על הרצפה ואז ממשיכים אחד אחד, כדי לוודא שלא מדובר בקבוצת חבלה. ואתה רואה הכול, ואתה מבין שרף העצבים כל כך גבוה והחשש מהרוסים כל כך גבוה, ולמרות זאת יש כאן נחישות אמיתית של עם שנלחם על החיים, על החירות שלו".

ביומן מספר חמו על עצירה לילית במרחק של כ-30 דקות נסיעה מקייב. אנחנו תקועים עם קבוצה של כ-300-200 יהודים, אני מעריך, איפשהו בפאתי קייב. יש כאן מאות יהודים, משפחות, נשים, גברים, ילדים. הנשים והילדים בסוג של מרתף, הגברים למעלה בחוץ. המקום הוא כפר יהודי בפאתי קייב. אנחנו שומעים מדי פעם הדי פיצוצים. יש פה בעיקר סימני שאלה, לא ברור מתי אנחנו עובדים את הגבול ואיך אנחנו עוברים. דיברתי עכשיו עם הרב הראשי של אוקראינה, הרב משה אסמן, הוא אומר שלא בטוח שלצאת לדרך זה בטוח יותר מאשר להישאר כאן".

"יש פה קבוצה של חמושים, גם יהודים וגם אחרים, ששומרים בעצם על הקבוצה הזאת. אני לא בטוח שזה יעזור מול טנקים רוסים, אבל יש ניסיון לטעת ביטחון באנשים, בתקווה שהבוקר יגיע ונעלה על אוטובוס וניסע לכיוון הגבול", מספר העיתונאי הישראלי.

חמו ממשיך לתאר את הדי הפיצוצים ואת החשש והפחד ביום שלישי עד ליום רביעי, בו מוצא את עצמו מחוץ לגבולות אוקראינה. "זהו, יצאנו", כותב חמו ומסיים את היומן עם התיאור על החרדי שנפרד בבכי מהמשפחה, "האמת היא שזאת הייתה חווייה קשה, היו שם כמה דברים ממש קורעי לב. היינו ברכב עם שלושה אנשים – גבר אישה ואביה של האישה. הגבר בן 57 יהודי חרדי, אבל איננו אזרח ישראל, ולכן הוא לא יכול לצאת מאוקראינה. יש הרי תקנה שאומרת שגברים לא יכולים לצאת. אז עברנו את הגבול והכול בסדר, ואני מקווה מאוד שהוא יתאחד עם אשתו בקרוב ושהמלחמה הזאת תיגמר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!