הגבאי של קבר הצדיק הלך לעולמו

ברוך דיין האמת: היום ערב שבת קודש הלך לעולמו הרה"ח הישיש רבי אברהם גרוס זצ"ל והוא בן 90 בפטירתו.

בהלוויה שיצאה מבית המדרש 'אהל נחמיה' בהשתתפות רבים מתושבי קריית צאנז בראשות האדמו"ר מצאנז ומשם לבית העלמין ותיקים בנתניה בסמוך לאהל ציונו של האדמו"ר בעל השפע חיים מצאנז זצ"ל.

בשל ראש חודש לא נישאו הספדים, רק דברי פרידה קצרים ומרגשים נישאו מפי הגאון רבי משה מרדכי טוביאס רב אב"ד קדימה צורן אשר תיאר לנוכחים את מסירות נפשו של המנוח לכל קוצו של יוד בתורה ובחסידות ובעת שהיה מלמד דרדקי בעירו פיאטרא ניאמץ ברומניה, הרב טוביאס סיפר מזכרונו כי ר' אברהם גרוס סיפר לו פעם שכאשר היה מלמד דרדקי היה שופך דמעות בתפילה שהתלמידים שלו יזכו להבין את מה שהוא מלמדם תורת ה', ושיזכו לגדול בתורה ובמעשים טובים,

התלמידים זוכרים בעיקר במה שהיה מיוחד בו, לימוד והנחלת חומש עם רש"י לצעירי הצאן. כמו כן נשא מילות פרידה הרה"ג אברהם יעקב סלמון רב קהל שטפנשט שהזכיר את היותו קרוב לחמש עשרה שנה בחצרות ה' משמש בקודש בציונו של הצדיק משטפנשט, כמו גם התבטלותו לשאר צדיקי דורו הרבי האהבת ישראל מויז'ניץ אליו היה קשור אביו, ולרבי מסקולען זצ"ל שהיה אז האדמו"ר האחרון שהתגורר ברומניה ותמיד ראה לעצמו זכות להיות דבוק בצדיקים אלו.

המנוח ר' אברהם נולד בעיירה 'טענקע' הסמוכה ל'גרוסוורדין' בשבת שירה תרצ"ג, לאביו רבי בן ציון חיים הלוי גרוס זצ"ל, בצעירותו והוא נער צעיר, נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבה באראד אצל הגאון הרב מילר זצ"ל, שם היה אוכל טעג אצל תושבי המקום, וכך למד עד הבר מצווה, משך כשש שבע שנים.

יחד עם הוריו ובני המשפחה עבר את מוראות השואה בין הגטאות של טרנסניסטריה שם הוגלו על ידי הרומנים ימ"ש עד שנצלו בחסדי השם, הוריו יחד עמו היו מסתופפים בצל צדיקי ויז'ניץ בגרוסוורדיין ואצל הרבי מסקולען בבוקרסט.

בשיעור תורה

כאשר ראה את צעירי הצאן ההולכים ללא מדריך ומחנך ליבו נכמר בקרבו וקיבל על עצמו להיות מלמד דרדקי, בתחילה עבר להתגורר בגרוסוורדיין ואח"כ בגורה הומורולוי אצל הרב באב"ד, בבטלאן, ובפיאטרא ניאמץ שם היו לו תלמידים רבים, הגרמ"מ טוביאס סיפר בהספדו איך הגיע ר' אברהם לעירם פיאטרא ניאמץ, לאחר שהתלמוד תורה המקומי נסגר, שמעו הטוב הגיע לפיאטרא ניאמץ, ואביו הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל רב העיר שיגר אליו בקשה שיבוא ללמד את בניו ואת ילדי העיר, ר' אברהם הגיע לפיאטרא בשנת 55-56 לערך, שם בפיאטרא קיבל ר' אברהם חדר צדדי שהיה מיועד בשביל האורחים, ועכשיו הוסב לכבוד המלמד דרדקי לחדר המלמד, שם אכל וישן והתגורר במשך קרוב לשנה, ולימד את ילדי הרב וילדי העיר כשלושים תלמידים במספר, חומש רש"י ומעט משניות וגמרא ובעיקר לימד אהבת השם ומסירות נפש ליהדות.

ר' אברהם עלה לארץ בשנת תשכ"ג, פה קיבל בתחילה דירה למגורים בצפת, אולם שם שהה לילה אחד, זה היה בט"ו בשבט ביום חמישי, אך ביום שישי ביקש להתאחד עם בני משפחתו ויחד עם אחיו נסע לירושלים לפקוד את הכותל המערבי, וכך נסע, מצפת לחיפה, ומחיפה לתל אביב, ומתל אביב לירושלים, ר' אברהם סיפר לימים: "הגענו בשעה 12 שם נפגשנו עם אחותי הגב' ברגר ע"ה. ואז גמלה בליבי ההחלטה להתגורר ליד אחי בפתח תקוה", בפתח תקווה שהה כשנה אחת, אולם ר' אברהם חיפש להיות דבוק בצל צדיקים והחליט לעבור לנתניה ליד הרבי בעל השפע חיים מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, שם התגורר (משנת תשכ"ד) בקרית צאנז עד יום פטירתו.

בארה"ק נהנה רבי אברהם מיגיע כפיו כדי להביא טרף לעולליו, לימים פתח חנות מכולת למחייתו, והתחבב על כל תושבי הקריה והעיר כנקי כפים ובר לבב, עושה חסד וצדקות בסתר ובגלוי, כאשר הכל ידעו כי כשנכנסים לחנותו לא רק קונים מוצרים, אלא באים לקבל מילה טובה ועידוד, או מילתא דבדיחותא להתעודד ולהתחזק, כשיצא לפנסיה סגר את החנות וקבע את מקום מושבו בבית המדרש לתפילות ולשיעורי תורה יומם וליל.

במשך כ15 שנים זכה להסתופף בצל ציונו של הצדיק משטפנשט בגבעתיים, כאשר מדי יום ביומו חוק ולא יעבור היה מתפלל כותיקין, ומיד פונה לציון הצדיק להדליק את נר התמיד בציון, ולהתפלל ולברך עבור המוני בית ישראל הפוקדים בהמונים את חלקת הציון, משך כל שעות היום היה שומע צרותיהם של ישראל, נותן מילות עידוד ונחמה, ומעתיר בתפילה לרפואה ולהצלחה.

סביב חלקת הציון באים המוני בית ישראל ואף כאלו הרחוקים מתומ"צ, ורבי אברהם היה מכניס בהם קורטוב של יראת שמים ויהדות, מילות עידוד ונחמה, ונוסך בהם תקווה כי אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים, כך זכה לקרב רבים לכור המחצבת, ולתת טעם רוחני בחייהם, לא פעם היו האנשים מגיעים לציון הצדיק רק בשביל למצוא את ר' אברהם ולקבל את ברכתו ואת מילת הנוחם המתאימה שסללה נתיבות ללב ההמונים, ר' אברהם אף זכה להיות עד שמיעה וראיה למאות ואלפי ניסים וישועות פלאיות ממש, כאשר המוני הפונים והמתפללים היו שבים לציון הצדיק להודות ולספר על הנס שלהם בזכות התפילה בציונו של הצדיק פועל הישועות משטפנשט.

ר' אברהם עם בניו בציון האדמו"ר הראשון משטפנשט זיע"א בעיר יאס רומניה

תדיר היה מספר כי הוא עצמו זכה להוולד בשנת ההסתלקות של הצדיק משטפנשט תרצ"ג, ואביו עוד הספיק לקחתו להתברך מפי הצדיק, בעת כינוס 'ועד חסידי שטפנשט' שנערך בביתו של האדמו"ר ה'עקבי אבירים' מסאדיגורה זצ"ל נתמנה כחבר בוועד והיה פעיל בו לקרב את צעירי הצאן חסידים ומתקרבים, למורשתו ולתורתו של הצדיק שכל רומניה רעדה למוצא פיו.

בשנה האחרונה נחלש ויסורים רבים אפפוהו, אולם כל העת היה ממשיך באמונת אומן להאמין ולהגיד כי כל מה דעביד רחמנא הכל לטובה.

בערב שבת קודש פרשת פקודי, בבוקרו של יום ב' דראש חודש אדר השני התשפ"ב נסתלק לעולם שכולו טוב גדוש במצוות ובמעשים טובים שילווהו לעולם העליון הותיר אחריו בנים ובנות זרע ברך השם, ההולכים בדרכו דרך התורה והחסד.

זכה ונטמן בערש"ק אחר חצות סימן יפה לו כפי שהגמרא אומרת שהוא בן עולם הבא כאשר את סאת ייסוריו סבל כאן בחיי חיותו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!