השרה הישראלית הציגה טכנולוגיות פורצות דרך באו"ם

חלקה השני של העצרת הסביבתית החמישית של האו"ם ננעל אתמול (רביעי) בניירובי שבקניה. העצרת, שתוכננה להתקיים ב-2021, פוצלה לשני חלקים, כאשר החלק העיקרי התקיים השנה בנוכחות פיזית של מאות נציגי ממשלות מרחבי העולם, כמו גם נציגי ארגונים בין-לאומיים, ארגוני סביבה, המגזר העסקי וסוכנויות או"ם. המפגש התקיים באופן היברידי, מה שאפשר לאלפי נציגים נוספים בכל הדרגים להשתתף בדיונים ובאירועי הצד בצורה מקוונת.

בראש המשלחת הישראלית עמדה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אשר נאמה בפני מליאת העצרת. השרה הציגה את החלטת הממשלה שהתקבלה לאחרונה בדבר הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב כדוגמה לעבודה משותפת עם השלטון המקומי לקידום פתרונות מבוססי טבע למשבר האקלים. השרה גם ציינה את תפקידן של טכנולוגיות פורצות דרך בהתמודדות עם המשבר ואת רצונה ויכולתה של ישראל לתרום בהקשר זה.

נוסף על השתתפות השרה, ישראל והמשרד להגנת הסביבה יוצגו בקניה באופן פיזי על-ידי אדם שלימצק, ראש אגף יחסים בין-לאומיים במשרד להגנת הסביבה ובאופן מקוון. הנציגים השתתפו במפגשי מליאה, דיונים על הצעות החלטה, דיאלוגים רמי-דרג וכן באירועי צד.

לקראת הכינוס הוגשו הצעות החלטה בנושאים סביבתיים שונים, הקוראות למדינות ול-UNEP עצמו לפעול לקידום פתרונות לאתגרים סביבתיים גלובליים. ההחלטות בעצרת התקבלו בקונצנזוס של כל המדינות, בתום דיונים על הנוסח.

ההחלטה המשמעותית ביותר שהתקבלה היא זו העוסקת בקידום כלי משפטי בין-לאומי בנושא פסולת פלסטיק. אמנה בין-לאומית חדשה זו תעסוק במניעת זיהום פלסטיק באמצעות התייחסות לכל השלבים במחזור החיים של החומר – מעיצובו וייצורו דרך השימוש בו ועד מיחזורו. ההחלטה קוראת ל-UNEP להקים ועדה למו"מ בין-ממשלתי (intergovernmental negotiating committee) שתעבוד על ניסוח האמנה עד לסוף 2024. בכוונת המשרד להגנת הסביבה להיות מעורב באופן פעיל בגיבוש נוסח האמנה, יחד עם גופים רלבנטיים נוספים.

עוד מציינת ההחלטה, כי האמנה תתייחס לכל מעגל החיים של פלסטיק, ומטרתה תהיה לקדם בין השאר ייצור וצריכה בני-קיימה של פלסטיק כולל עיצוב פלסטיק וניהול נכון של פסולת באמצעות גישת כלכלה מעגלית; לקדם שת"פ לאומי ובין-לאומי להפחתת פסולת פלסטיק ימית; לפתח וליישם תכניות פעולה לאומיות למניעת, הפחתת וטיפול בפסולת פלסטיק; לספק הערכות מדעיות וחברתיות-כלכליות בדבר זיהום פלסטיק; לקדם פעילות לחינוך והעלאת מודעות בתחום; לעודד פעילות משותפת של כלל המגזרים ורמות הממשל, כולל המגזר העסקי; ולקדם מו"פ בתחום.

בין ההחלטות הנוספות שהתקבלו במפגש החמישי של העצרת גם החלטה בדבר הקמה של גוף מדעי שיעסוק בניהול נכון של כימיקלים ופסולת למניעת זיהום - בדומה לגופים המדעיים העוסקים בשינוי אקלים (IPCC), מגוון ביולוגי (IPBES) וניהול חומרים (IRP).

החלטות נוספות שהתקבלו נוגעות בין השאר לנושאים כמו שימוש בפתרונות מבוססי-טבע לפיתוח בר קיימא, ניהול בר-קיימה של אגמים, הקשר בין מגוון ביולוגי ובריאות, תשתיות בנות קיימא וחסינות (resilient), כלכלה מעגלית וצריכה וייצור בני-קיימה.

נוסף על ההחלטות שהתקבלו, בסוף מפגש UNEA פרסם נשיא העצרת, שר הסביבה והאקלים של נורבגיה, הצהרת סיכום בשם שרי הסביבה, אשר גובשה בהתייעצות עם כל המדינות. בין הנקודות העיקריות בהצהרה:

• אנו נכונים לעשות את המרב כדי לעצור את זיהום הפלסטיק העולמי ומקדמים בברכה את ההחלטה להקים צוות שיקדם כלי משפטי בין-לאומי בנושא.

• מבינים כי רווחת האנושות תלויה בטבע ובשירותים שהוא מספק. ישנו הכרח לפעול לעצירת אובדן המגוון הביולוגי והפגיעה והקיטוע של בתי גידול.

• מכירים בצורך בשינויים מערכתיים וטרנספורמטיביים (transformative and systemic changes) שמתייחסים למספר אתגרים סביבתיים וחברתיים בו זמנית וכן יש צורך לנתב מחדש את הפעילות הפיננסית כך שלא תפגע בטבע.

• מודאגים מאוד מההשפעות של שחיקת קרקעות ובצורות ומכירים בחשיבות של צעדי התמודדות עמן.

• מכירים בכך שחדשנות, מדע, ידע, בניית יכולות והשקעה בטכנולוגיות ירוקות ובנות קיימא הן הבסיס לפתרונות לטובת כל המדינות.

• קוראים לאימוץ מסגרת עולמית שאפתנית למגוון ביולוגי לתקופה שלאחר 2020 (ambitious and transformational post-2020 global biodiversity framework) במפגש אמנת המגוון הביולוגי.

• כן מתחייבים לקדם ולחזק פתרונות מבוססי-טבע (nature-based solutions) על מנת לסייע בהשגת ה-SDGs.

• תומכים בהתאוששות בת-קיימא ומכלילה ממשבר הקורונה, תוך הטמעת שיקולי אקלים, מגוון ביולוגי וזיהום במדיניות בתחומים שונים.

• מתחייבים להגן על ולשקם את האוקיינוסים, הימים והאזורים החופיים, כולל התייחסות לנושא פסולת פלסטיק ימית.

מדי שנתיים מתכנסת UNEA בהשתתפות נציגי כל המגזרים על מנת להציב מטרות ויעדים למדיניות סביבתית גלובלית. חברות בה 193 מדינות, והיא מתווה את האג'נדה הסביבתית הגלובאלית תוך כדי שיתוף פעולה עם ארגוני או"ם אחרים ובהתאם לאמנות הסביבתיות המולטילטרליות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!