לחיות עם זכרונות • כשמעצבים את הבית של סבתא

אני יודעת: בימים שבהם כולם רוצים בתים לבנים, נקיים, עם קצת אפור וכתם אדום ונעדרי כל סימן אישי, מה שאגיד עכשיו הוא מאוד לא אופנתי.

ובכל זאת אגיד: אני חושבת שבית, כמו החיים שלנו, לא מתחיל מהיום. מטען הזכרונות שאנחנו נושאים איתנו - זכרונות מענגים, זכרונות כואבים, זכרונות של חוויות ושל החמצות - הם הם חיינו. הם מה שאנחנו. ואם התמזל מזלנו ונצליח למצוא דרך לחיות עם אותם זכרונות בשלום, חיינו יהיו עשירים יותר.

ואיך זה בא לידי ביטוי בעבודתי?

הנה דוגמא לתכנון של שיפוץ בית ישן: בית שהיה שייך לסבא ולסבתא אהובים. במסגרת תהליך הבניה והשיפוצים, מצאנו באחד מחדריו רצפה צבעונית ישנה, של פעם. הרצפה פורקה בזהירות, והשתמשנו באריחים היפים בשיפוץ. הנה מבט מהכניסה לבית:



האריחים הגאומטריים המציצים מעבר לפינה הם הישנים. השטיח הפרחוני עשוי מאריחים מעוטרים חדשים באווירה של פעם ובצבעים מתאימים.

השתמשנו באריחים הישנים, היפים כל-כך, כדי ליצור שטיח לכל אורך המסדרון המחבר בין חדרי הבית. מין חוט מקשר בין החדרים, ואולי גם מקשר בין עבר והווה? בין מה שהיה ומה שקיים עכשיו?



הנה מבט מהמסדרון החוצה, לחלל הגדול המכיל את המטבח, הסלון ופינת האוכל:



בחלל הזה היה קיים גג משופע, שמשום מה כוסה בתקרת גבס נמוכה ומכוערת במהלך השנים. שוב - רצינו להחזיר את מה שהיה, וקצת לייפות אותו. הסרנו את תקרת הגבס וגילינו קורות עץ. קורות אלו, ושיפוע הגג, הפכו לאלמנט המרכזי בחלל הגדול, המשותף למטבח, לפינת האוכל ולסלון. הנה הסלון:



ומבט מהמטבח לפינת האוכל:



ופינת האוכל:



זה המטבח: כאן דווקא היה לנו קל מאוד למצוא מה אנחנו רוצים - מראה של פעם, חומרים כמו של פעם, אבל פונקציונליות של היום, והרבה מקומות איחסון (הדלת בסוף המטבח מובילה לחדר מזווה קטן ושימושי מאוד):





הגינה - כמו בהרבה בתים של פעם - היתה תמיד חלק חשוב מחיי המשפחה. במעבר בין הפנים לחוץ השתמשנו באריחים מעוטרים שמצאנו בגינה. מצוירת עליהן עין - כנראה כהגנה מפני עין הרע - ולכן בחרנו למקם אותם ליד הדלתות. אולי לא יועיל, בוודאי לא יזיק.

באותם אריחים גאומטריים של המסדרון, השתמשנו כדי ליצור בגינה שטיח נוסף. קשר בין הפנים לחוץ, עוד קשר בין העבר וההווה. את תכנון הגינה לא שינינו - אהבנו את החלוקה הקודמת, והחלטנו להשאיר אותה ורק לשתול צמחייה רעננה.





בגינה השתמשנו בעוד אלמנטים חדשים, בטעם של פעם: ספסל אבן ליד שביל בגינה, במקום בו נהגה הסבתא לשבת, שער כניסה נוסטלגי במתכוון.





חג שמח לכם!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!