תשמעו סיפור: ארבעה ימי צום שנכפו על אריה ודוד

סגולה לערב שבת מברכין חודש ניסן: המגיד מקוזניץ כתב שמי שיספר בשבת מברכין חודש ניסן את שלושת הסיפורים הבאים, יהיו לו בהרחבה כל צרכי חג הפסח:

המעשה הראשון: המים שהפכו ליי"ש

היה יהודי עשיר שעשה לפני הפסח יין שרף, ונסע עם החבית למכור את היי"ש. עבר עם החבית את הגבול בין מדינה למדינה, וכשחצה את הגבול לכדו אותו שומרי הגבול ולקחו ממנו את חבית היי"ש, כי היה אסור לפי חוק המדינה לסחור עם יי"ש בלי רשיון מיוחד.

נסע היהודי תכף לרבי אלימלך מליזענסק זי"ע ובכה מאוד על שלקחו ממנו את חבית יי"ש. אמר לו רבי אלימלך שילך ויאמר לשומרי הגבול שיטעמו מהחבית יי"ש ויראו שזה מים ולא יי"ש.

וכך עשה היהודי. הוא ביקש משומרי הגבול לטעום מהחבית יי"ש וראו שהיא מלאה מים ולא יי"ש, ונתנו לו בחזרה את החבית.

היהודי חזר שוב לרבי אלימלך ובכה לפניו: החבית יי"ש הינם מקור ההכנסה עבורו לצורכי פסח ועכשיו החביות יי"ש מלאות מים. אמר לו הרבי שיטעם ויראה שהחבית מלאה יי"ש.

וכך הווה שהחבית חזר ליי"ש.

והיה ליהודי צרכי פסח בהרחבה גדולה.

המעשה השני: דיינו וטבעת המלך

פעם היה מלך שנאבדה לו טבעתו וצווה לחפש הטבעת, ומי שקיבל עליו לחפש הטבעת, נתן לו המלך הרבה כסף - שתהיה לו אפשרות לחפש הטבעת.

היה שם יהודי, עני ואביון, ולא היה לו במה להכין צרכי פסח. אמרה לו אשתו: הנה, אתה רואה שהמלך נותן כסף למי שרוצה לחפש טבעתו - תלך גם אתה ותאמר למלך שאתה גם רוצה לחפש הטבעת, והמלך ייתן לך כסף ויהיה לנו ממה להכין צרכי חג הפסח.

נראה בעיניו עצת אשתו, והלך למלך ואמר שרוצה גם הוא לחפש את הטבעת. המלך נתן לו כסף, והיהודי הכין את צרכי פסח בהרחבה גדולה. היהודי היה מכניס אורחים, והביא לביתו לליל הסדר הרבה אורחים.

למלך היה יועץ גוי, שונא ישראל, שחרה לו שהיהודי רימה את המלך. הלך בליל הסדר וקרא למלך: בא תראה מה היהודי עשה עם הכסף שנתת לו.

המלך הגיע בקטע של דיינו, והיהודי אמר: "אילו הוציאנו" וכו' וכל האורחים עונים: "דיינו". וכך בכל בית.

ליועץ הגוי קראו "דייני". אמר המלך: היהודי עכשיו עושה חקירה מי גנב את הטבעת וכולם אומרים דייני (=דיינו בהברה חסידית), וצווה המלך לאסור את היועץ ולהכותו עד שיודה.

וכך היה. היועץ הודה שגנב את הטבעת.

והיה ליהודי צרכי פסח בהרחבה גדולה.

המעשה השלישי: הקוף שמימן את הוצאות הפסח

היה יהודי שעבד אצל פריץ. פעם אמר לו הפריץ: נכון שאם לא הייתי מפרנס אותך, היית גווע ברעב.

אמר לו היהודי: יש אלוקים והוא זן ומפרנס לכל, ויש לו הרבה שליחים.

הדבר חרה לפריץ ופיטר את היהודי. זה היה לפני פסח והיהודי היה עני ולא היו לו צרכי פסח.

לפריץ היה קוף. פעם נכנס לאוצר המטבעות עם הקוף, ובדק וצחצח בפיו את המטבעות. כשהפריץ יצא, עשה הקוף מה שהפריץ עשה, וגם שם מטבעות בפיו, ובלע אותן - ונחנק. כשבא הפריץ וראה את הקוף מת, צווה למשרת שיזרוק את הקוף המת ליהודי שפיטר. כשזרק המשרת את הקוף לחלון ביתו של היהודי, נקרעה בטנו. היהודי המבוהל שמע רעש ובא וראה פגר של קוף ומטבעות זהב בתוך בטנו.וכך היה לו צרכי פסח בהרחבה.

בליל הסדר הלך הפריץ לראות את היהודי, וראה שיש לו כל טוב. שאלו: מהיכן? ספר לו היהודי שזרקו לו קוף עם מטבעות אל תוך ביתו.

אמר לו הפריץ: עכשיו כבר אני מודה שה' זן ומפרנס לכל.

והיה ליהודי צרכי פסח בהרחבה גדולה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!