הגרא"ד לוין: "גם הבג"ץ התיר להוציא כתבי סירוב"
גל ביקורת בבתי הדין על הנחיית היועץ המשפטי לא לשגר כתבי סירוב • אב בית הדין לדיני ממונות: "גם שופטי בג"ץ הכירו בצורך" • הגר"מ שטרנבוך: "נלך לכלא"
- יואל קוריץ, בחדרי חרדים
- כ"ז אדר התשע"ג
- 13 תגובות
צילום אילוסטרציה
הוראתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, לפיה בית דין שיוציא כתב סירוב יעבור עבירה פלילית, עוררה את זעמם של בתי דין רבים ודיינים ותיקים.
הרב אברהם דוב לוין, אב בית הדין לדיני ממונות ולבירורי יוחסין בירושלים, שיגר השבוע מכתב ללשכתו של ויינשטיין, "מאחר ואני משמש כבר שנים רבות כאב בית דין פרטי", כתב הרב. "בית דין שאינו נסמך על שולחן המדינה או תקציביה - והלכה זו אינה ידועה לי, אבקש מכבודו ליידע אותי אם הידיעה נכונה, ואם כן, מדוע ולמה".
לדבריו, "סוגיא זו נידונה לא אחת בבג"ץ, והבג"ץ 'הרשה' לבתי דין להוציא כתבי סירוב".
במכתבו הביא הרב לוין כהוכחה את ציטוט מפסק דין שניתן על ידי השופט זמיר בתיק מסוים, שם כתב: "יתכן, אך אין צורך לפסוק בכך בהקשר זה, כי בית דין כזה, הפוסק בדיני ממונות לפי דין תורה, רשאי גם, בנסיבות מסויימות, להוציא כתב סירוב".
הרב לוין גם הציג החלטה דומה של השופט רבלין בסכסוך בין 'קו עיתונות' ל'מפתח העיר'.
גם ראב"ד 'העדה החרדית', הגר"מ שטרנבוך, התבטא נגד החלטת היועץ המשפטי. "בתי הדין ימשיכו לפעול על פי דיני התורה", אמר בימים האחרונים. "אל ליועץ המשפטי להתערב לרבני ישראל בדרכם. לא נוותר על ההתנהלות שנעשית על פי התורה, גם אם הדבר כרוך בללכת לכלא".
הנחיית היועץ באה בעקבות תלונות נגד בתי דין פרטיים שהוציאו 'כתבי סירוב', שנועדו למנוע הליכה לערכאות. כתבי הסירוב כללו איום בחרם או בנידוי, וסנקציות חמורות או איומים בנקיטת סנקציות, אשר לעיתים הופנו לא רק נגד מושא כתב הסירוב, אלא אף נגד בני משפחתו, בהם ילדיו.
היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הוצאת כתב סירוב המכיל סנקציות חברתיות, גינויים ואיומים בחרם, עלולה להוות עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט, הדחה בעדות, הדחה בחקירה והטרדת עד, וכן, במקרים החמורים יותר, אף עלולה להיחשב כאיום או סחיטה באיומים.
"כתבי הסירוב", אומר היועץ, "נועדו במקור לשמר את האוטונומיה והמעמד של מוסדות השיפוט בקהילות היהודיות בתקופת הגלות, אך כיום בתי הדין פועלים במדינת ישראל, שהינה מדינה יהודית ודמוקרטית".
עקב רגישות הנושא, נקבע כי החלטה על פתיחה בחקירה או העמדה לדין טעונה אישורו של המשנה לפרקליט המדינה.
עוד הובהר, כי במישור המשמעתי, הוצאת כתב סירוב עלולה להוות עילה להגשת קובלנה משמעתית, בין אם החותם על כתב הסירוב הינו דיין בבית דין רבני ממלכתי, ובין אם הוא דיין בבית דין פרטי, הממלא במקביל תפקיד ציבורי, כגון תפקיד של רב המכהן במשרה שלטונית או כל עובד ציבור אחר.
הרב אברהם דוב לוין, אב בית הדין לדיני ממונות ולבירורי יוחסין בירושלים, שיגר השבוע מכתב ללשכתו של ויינשטיין, "מאחר ואני משמש כבר שנים רבות כאב בית דין פרטי", כתב הרב. "בית דין שאינו נסמך על שולחן המדינה או תקציביה - והלכה זו אינה ידועה לי, אבקש מכבודו ליידע אותי אם הידיעה נכונה, ואם כן, מדוע ולמה".
לדבריו, "סוגיא זו נידונה לא אחת בבג"ץ, והבג"ץ 'הרשה' לבתי דין להוציא כתבי סירוב".
במכתבו הביא הרב לוין כהוכחה את ציטוט מפסק דין שניתן על ידי השופט זמיר בתיק מסוים, שם כתב: "יתכן, אך אין צורך לפסוק בכך בהקשר זה, כי בית דין כזה, הפוסק בדיני ממונות לפי דין תורה, רשאי גם, בנסיבות מסויימות, להוציא כתב סירוב".
הרב לוין גם הציג החלטה דומה של השופט רבלין בסכסוך בין 'קו עיתונות' ל'מפתח העיר'.
גם ראב"ד 'העדה החרדית', הגר"מ שטרנבוך, התבטא נגד החלטת היועץ המשפטי. "בתי הדין ימשיכו לפעול על פי דיני התורה", אמר בימים האחרונים. "אל ליועץ המשפטי להתערב לרבני ישראל בדרכם. לא נוותר על ההתנהלות שנעשית על פי התורה, גם אם הדבר כרוך בללכת לכלא".
הנחיית היועץ באה בעקבות תלונות נגד בתי דין פרטיים שהוציאו 'כתבי סירוב', שנועדו למנוע הליכה לערכאות. כתבי הסירוב כללו איום בחרם או בנידוי, וסנקציות חמורות או איומים בנקיטת סנקציות, אשר לעיתים הופנו לא רק נגד מושא כתב הסירוב, אלא אף נגד בני משפחתו, בהם ילדיו.
היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הוצאת כתב סירוב המכיל סנקציות חברתיות, גינויים ואיומים בחרם, עלולה להוות עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט, הדחה בעדות, הדחה בחקירה והטרדת עד, וכן, במקרים החמורים יותר, אף עלולה להיחשב כאיום או סחיטה באיומים.
"כתבי הסירוב", אומר היועץ, "נועדו במקור לשמר את האוטונומיה והמעמד של מוסדות השיפוט בקהילות היהודיות בתקופת הגלות, אך כיום בתי הדין פועלים במדינת ישראל, שהינה מדינה יהודית ודמוקרטית".
עקב רגישות הנושא, נקבע כי החלטה על פתיחה בחקירה או העמדה לדין טעונה אישורו של המשנה לפרקליט המדינה.
עוד הובהר, כי במישור המשמעתי, הוצאת כתב סירוב עלולה להוות עילה להגשת קובלנה משמעתית, בין אם החותם על כתב הסירוב הינו דיין בבית דין רבני ממלכתי, ובין אם הוא דיין בבית דין פרטי, הממלא במקביל תפקיד ציבורי, כגון תפקיד של רב המכהן במשרה שלטונית או כל עובד ציבור אחר.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות