אלי ישי: "די לשימוש הפתאטי במילה אח"

האיומים, הספינים והורדת הידיים כבר לקראת סיום, ואנחנו לקראת הצגתם של חברי הממשלה החדשה - הצלחתם להביא המציאות אליה התפללתם, אף לא חרדי אחד יעמוד לצדכם בעת הצילום במדשאות בית הנשיא.

אך ביום שאחרי, בסיום תרועת הניצחון של אלו שהכניסו את ראש הממשלה להיות כשבוי למלא גחמותיהם, ייזכרו בחירות 2013 כיום בו ציבור שלם, מסורתי וחרדי הוחרמו אך ורק בשל אמונתם ותפיסתם.

מילים יפות לא יוכלו להמתיק השבר, ואת עומק הקרע שנוצר בתקופה הנוכחית - אך ייזכר עוד שנים רבות קדימה. אינני מלין על אי כניסת ש"ס לקואליציה, דבר זה בוודאי צורם לי, אך צורמת לי הרבה יותר, שמציאות זו לא נוצרה עכב אי הסכמות, היא נבעה מסיבה אחת פשוטה: לראות את החרדים בחוץ ויהיה מה.

כל הגורס אחרת, איננו אומר אמת ומזלזל בשכלו של ציבור שלם. הכתם שבהחרמת הציבור אותו אני מייצג, בין המסורתי, החרדי והחילוני לא ימחה. די, די לשימוש הפתאטי במילה "אח" אשר זה שמשתדל להכניסה בכל הזדמנות לא יודע כנראה את שטומנת בחובה. אם היו מחרימים חרדים חברי פרלמנט אירופאיים במדינה כזו או אחרת, הצמד החדש היה מיד משמיע קול זעקה. "יהודי לא מגרש יהודי".אך מסתבר "שיהודי מחרים יהודי" זה לגיטימי.

וכאשר יעבור לפיד למשימתו הבאה, בדמות פגיעה במתיישבים ובהתיישבות ביו"ש, אל לכם, אחי המתיישבים, להתדפק על דלתותינו בבקשת עזרה, אנחנו כבר נתייצב ולא נמתין לקריאה, תמיד היינו שם ותמיד נהיה, אין בכוונת ש"ס להפנות החרב שננעצה בגבה אליכם, על אף התנהלות זה המתיימר לייצגכם, אנו נוכיח לכם, גם ממקומנו החדש, שנישאר נאמנים לתפיסתנו ואמונתנו וכי אחים אמיתיים אנחנו.

בראש מורם ובגאון נלך לאופוזיציה, מלחמתנו שם תהיה בניגוד גמור למלחמה שניהלו נגדנו, לא מלחמת חרמות ונידויים, כי אם מלחמה על הזכות והחובה. את אלו שאת קולם ניסו להשתיק, ובעוד פחות משנתיים, בעת העמדתנו שוב ללבחירת הבוחר, אני יודע כי יעדיף את דרך ההבנה, ההידברות והחיבוק על פני דרך ההחרמה, הריחוק וההקצנה. הוא לא ייתן ידו להמשך הקו אשר ננקט בשבועות האחרונים להפיכתנו מחברה במחלוקת לחברה מחולקת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!