די תולדות אהרן רביצין // טור פרידה

יחד עם אלפים מישראל עקבתי אחרי פטירתה וההלוויה של הרבנית הינדא קאהן ע"ה, די תולדות אהרן רביצין, אישיות עם לב ונשמה, שלצד היותה רבת מעשים טובים ואימא מקסימה למשפחתה הקרובה, לאימא שלה שחלתה בצעירותה, לאביה שהתאלמן בגיל צעיר והייתה לו למשען ולעזר, לבעלה הגדול כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן רבי דוד קאהן שליט"א, לאחיה ואחותה שהתייתמו בצעירותם, לילדיה ונכדיה וניניה, לקהילה שלה במאנסי, ואח"כ כ"תולדות אהרן רביצין" ולעשרות ולמאות נשים וילדים שהייתה להם למשען ולמשענה.

רביצין הינדא נולדה להוריה, ממשפחות גדולי האדמו"רים שנישאו מיד אחרי השואה ששרדו בנסים גלוים, היא נולדה במחנה פליטים בגרמניה וגרתה עם הוריה בילדותה בירושלים בחבורה של "תולדות אהרן" ולמדה אצל הסבתא אוממה חנה פפנהיים ב"בנות ירושלם" עד שאימה חלתה ואז עברה המשפחה לגור בלונדון ואביה פתח בית מדרש והיה האדמו"ר מזידיטשוב.

סבי ז"ל הרב ד"ר שלמה פפנהיים היה השליח של כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל לנסוע ללונדון לגמור את השידוך בין הינדא לבעלה החשוב הרב דוד הכהן קאהן, בנו השני של הרבי מתולדות אהרן שנכנס לברית על ברכי זקנו האדמו"ר הזקן רבי אהר'לה ראטה בעל שומר אמונים.

אחרי החתונה הם גרו בירושלים, והרבה שמעתי ממשפחתי על אותם ימים קשים, מלחמת ששת הימים, כאשר מאה שערים של ירושלים הופגזה קשות, הגברים בראשות הרבי מתולדות אהרן היו בקומה התחתונה בבית הכנסת והנשים והילדים ממשפחת הרבי שהו במקלט ברחוב סלונים 9, מתחת לבית סבתי האגי (חיה אסתר) ווייסמן ובנותיה.

הינדא שהייתה כלה צעירה במשפחה השתלבה היטב בנוף השוהים במקלט. בשעות הרבות ובלילות הקודרות במקלט עם הבומים הנוראים שנשמעו מבחוץ ללא הרף גילו המופתעים את כשרונותיה המטיבות בשירה, שירי ערש "פון דער אלטער היים", באידיש עסיסית מרתקת מחשלת ומעודדת, בסיפורים ובדיחות, שהחזיקו את הנשים במקלט בצרה ובצוקה הקשה של ימי המלחמה הסוערים. אותם שירים סיפורים ובדיחות הפכו למשל ולשנינה לכל ימי חייה של הרבנית.

בימים הבאים עם המעבר של עיקר החזית מירושלים המשוחררת עלו הרבנית וכלתה הינדא ובני המשפחה לגור עם סבתא האגי ובנותיה, והחוויות של אותם ימים לא נשכחו כל ימי חייה של הרבנית מצד אחד ו"בנות ווייסמן" מצד שני, ששבעו אמונים בידידות עזה וקשר נפשי צמוד מאוד עם רביצין הינדא ע"ה, ועוד אחזור לזה.

לימים הייתה שהותה של הינדא בירושלים קשים, ובאותה שעה מצב בריאותה של אימה הוחמרה ועברה עם בעלה וילדיה הקטנים לגור בלונדון ליד הוריה וסעדה את אימה וניהלה את הבית עם הילדים הקטנים עד לפטירת אימה והמשיכה לגדל ולטפח את משפחתה, אחיה ואחותה עד שהקימו כל אחד קן מפואר משלו.

כשאביה עבר לגור בוויליאמסבורג שבניו יורק בארה"ב גם הינדא ומשפחתה עברו לשם ואח"כ עברו לגור במאנסי, רחוק משאון העיר ובעיותיה, שם התקבצו קהל מקשיבים ותלמידים מסביב לבעלה המתמיד בתורה ויראה והפדגוג הכישרוני שבלט בנופה של אמריקה בדרכו המיוחדת בעבודת ה' ואהבת הבריות, כאשר רביצין הינדא עומדת לצידו, מגדלת את משפחתה המפוארה ועושה חסד עם הקרובים והרחוקים.

לפני שלושה עשורים בערך כשאמי תחי' נקלעה בעיר מונסי לגיוס משאבים למצוה חשובה, זה היה אך טבעי ששהתה בבית הרבנית, שלא רק התגייסה כולה למען המטרה, ואף גייסה חברות ומכובדות לעזור לה, ובשעות הפנאי הייתה הרבנית יושבת ומשחזרת אותם שירי ערש בשובבות ניכרת, אשר נחקקו היטב בתודעה ובנוסטלגיה מאותם ימי פחד ובלהות מצד אחד, והחוויות המרתקות מצד שני. לימים זכינו ובת משפחת ווייסמן נישאה בכבוד לבנה הגדול של הרבנית הרב הנפלא רבי ישראל יוסף שליט"א, והקשר הנצחי בין המשפחות רק התהדק יותר.

זכיתי גם אנכי לשהות בבית רביצין הינדא במונסי בשנת תשנ"ו בשלהי שמחת נישואי בנה הרב המופלג ישעי' שליט"א. התארחתי אצלה עם חברים וידידים בט"ו בשבט והכינה לנו ארוחה מכובדת עם מקרונים וכדורי בשר עוף ופירות טריים, רביצין הינדא שוחחה איתנו ושאלה בפרטות לכל אחד על שלום המשפחות, ההורים וכל המכירים. ואח"כ ישבנו לשיחה על ט"ו בשבט עם רבינו שליט"א, שיחה שהעתקתי בשעתו ועשתה גלים אדירים בתוככי החסידות בשנתיים של התפילות והציפיות מאז חלה האדמו"ר זצ"ל ועד הנהגתו של הרבי שליט"א.

כשחסידי תולדות אהרן בחרו בבעלה כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן רבי דוד קאהן שליט"א להמשיך את הנהגת החסידות אחרי פטירת אביו כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק זצ"ל, שוב התגייס סבי ע"ה בתפקידו לנסוע לרביצין הינדא לשכנע אותה לעבור לגור בירושלים ולעמוד לצד בעלה בהנהגת החסידות, למרות כל הצידוקים והסיבות שממש לא רצתה להיכנס להרפתקה זו, אבל ידעה גם לקחת אחריות ולא לברוח כשצריכים אותה.

בארץ הקודש כ"תולדות אהרן רביצין" היא נסכה המון תוכן אהבה והערצה לאישיותה, לתפקידה, לנשמה הגדולה וללב הענק שפיעמה מדפיקות לבה ופעמה ועברה בלב כל המשפחות, לכל יחיד, אימה, סבתא, נערה וילדה, ללא גוזמא ממש.

שום אנוכיות לא תפסה מקום אצל רביצין הינדא, הכל למען הזולת, הכל למען בריותיו של הקב"ה.

פשוט אין מילים לתאר את הרגישות הגדולה שלה, החושים המחודדים להיות אצל כל אחת ויחידה ברגע ובמקום הנכון, עם היד הרכה על השכם, אצבעות המשי שניגבה דמעות, של אושר ושל יגון, של כאב ושל התרגשות. הסיפורים שאני עם משפחתי חווינו, לא שמועות ולא סיפורים, איך בשעה הכי קשה, משום מקום, ללא שום תנאים, ללא שום גינונים, היא נפלה משמים, בספסל ברחוב, במסדרון בבית חולים, בשורה האחורית בבית הכנסת בתוך השאון והמהומה, היא הייתה עם מי שצריך את המילה הטובה, את תחושת האימא והלב.

בחג הסוכות, בל"ג בעומר, בחתונות הממלכתיות, אלפים מצטופפים בעזרת נשים להסתכל בקהל קדושים רוגשים בשמחת בית השואבה בבית המדרש הגדול תולדות אהרן השואב בימי החג העליזים אלפים ורבבות, התנאי הראשון שלה הייתה להקים עבורה אגף VIP, ואת מי הכניסה הרביצין ל-VIP? לא את כל מיני הליידיס שבעליהן עשירים ותומכים, גם אותן כיבדה וקירבה, אבל ה-VIP של רביצין הינדא הייתה עבור ליבות נשברים, נשים במצוקה, אותן הכניסה באגף ה-VIP לעמוד יחד איתה ולשמוח. זה היה יכול להיות אישה ממשפחה הכי חשובה ומפוארה עם מעמד חשוב ביותר בקהילה, אבל רביצין הינדא הייתה מומחה לקרוא את הלב, את כל מה שנסתר מעיני הבריות, את המועקות הכי נסתרות של האנשים הכאילו נורמטיביות, וברגעי משבר מוסתרים כאלה היא הייתה שם, היא הייתה עמם ועבורם.

קיומו הפשוט ביותר של המדרש: "אמר הקב"ה: אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך", אותה למדו חז"ל מהפסוק בתורה: "ושמחת לפני ה' אלהיך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה", כפי שפירשו חז"ל "אמר הקב"ה: לי יש ארבעה בני בית, שהם: הלוי, הגר, היתום והאלמנה. ולך יש ארבעה בני בית, שהם: בנך, ובתך, ועבדך ואמתך - אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך"...

שום פוליטיקה, שום אינטרסים מוסדיים לא היו פקטור בלב אל לב שפעמה בנשמה הגדולה רביצין הינדא. בחיבוק ובהתמסרות שלה לעמוד לימין ולישע נדכאים ונשברי לבב, היא הייתה יכולה לפגוע הכי קשה בפוליטיקה של הקהילה ושל האינטרסים המשפחתיים, היא הבינה את זה, היא לא הייתה עיוורת לכל רזי האינסטינקטים הקטנים הפושים אצל אנשי מעמד, אבל נקודת הלב הפועם אהבה אמתית ללא כל כיסוי ומשחקים היה מעל לכל.

רביצין הינדא לא ידעה מה זה שיפוטיות, קיבלה את כולם איך ואיפה שהם, היא רק מעניקה, מעניקה אהבה, תמיכה, רגשות אין סוף. היא הייתה במודע ובהחלטה נחושה - עיוורת! לכל מה שנוגע לאהבת הבריות, לא שפטה אדם על פי השתייכותו, בגדיו, מלבושו, שיחו והשקפתו, כל כולה אהבה אינסופית, וכמים הפנים אל פנים האהבה והערצה כלפיה היו ללא גבולות, ללא סייגים, נקיה וטהורה לגמרי.

הבית שלה בירושלים, לונדון, ויליאמסבורג, מונסי וירושלים הייתה בית פתוח לכל מי שרוצה להתייעץ, לשמוע, להקשיב, לאכול, לכל בני המעמד, כאלו שנראים נורמטיביים, עשירים ומכובדים, לצד נדכאים ונעזבים, כולם מצאו אצלה אוזן קשבת, צלחת מרק חם, הכנסת אורחים ללא חשבונות וללא גבולות.

היא נשאה בגאון ובכבוד את תפקידה הייצוגית כ"תולדות אהרן רביצין" ונסכה לתוכה נשמה ולב רחב, רחב מאוד ורגיש. עם התייסדות הקהילות החדשות, בשעתו ברמת בית שמש ב', בגבעת ירושלים, ואח"כ בטבריה וכו', היא הייתה שם, היא שרכה את רגלה להיות שם עם המשפחות הראשונות, לחזק ולתמוך, לתת אווירה של תמיכה והזדהות, היא התקשרה לנשות הקהילה, שוחחה איתם בכללות ובפרטות, היא חישלה אותם ובנתה למקום את יסודות היציבות הבריאה והשייכות.

היא הקימה מפעלי חסד כבירים בתוך הקהילות, לעזור לנשים יולדות בארוחות בימי החול ושבתות, בבייבי סיטר לנשים חולות מותשות וסחוטות. חילקה את נשות החסידות לקבוצות תמיכה וחיזוק קטנות, זהות מנטלית, תומכות ומאוהבות, כן, המון היא החדירה, המון אהבה בין הבריות, אהבה ללא תנאי, קבלה ונתינה ללא חוק ותקנון.

כן, גם אני ומשפחתי זכינו לנשמה הגדולה והחובקת של רביצין הינדא, בשעות משבר, כמו בעידן שמחות, עליתי עם בנותיי וגם עם בני להתברך ממנה, הרגשתי שזה חשוב, זה עוצמתי לקבל מאור פנים מאישיות כבירה כזאת לפני החופה, והיא הייתה שם עם כל הלב והנשמה. היא זיהתה את הרגעים הקשים של המשפחה המתפרקת, של האישה אשר בודדה בלב ובחוויה, ומשום מקום היא הייתה שם.

הליכתה מהעולם אחרי שנה קשה של מירוק הגוף ויסורים קשים היא קשה גם עבורי ומשפחתי, העולם ללא רביצין הינדא היא עולם חסר. גם אני דמעתי עם פסוקי הייחוד ביציאת נשמתה במעמד הדרמטי, והשיחות עם ילדיי על רביצין הינדא וכל אחת מהן, השיחות עם אימא שלי, והאוזניים כרויות ומקשיבות וקולטות את השבר והכאב, דוקרות בלב, זו אבידה גדולה שאין לה תמורה.

יהי זכרה ברוך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!