האם נוכל לאחות את הקרע? • טור אישי

עדיין לא ברור כיצד תסתיים מלאכת הרכבת הקואליציה ומה יהיו פניה, אבל דבר אחד כבר ברור – אלה ימים עצובים לכל מי שרוצה באחדות העם וחרד מפני יצירת שסע וקרע בתוכנו. הכאב גדול שבעתיים מכיוון שהקרע נפער בין יהודים מאמינים ושומרי תורה ומצוות, וזו התפתחות מדאיגה ביותר.

לכאורה מדובר בפוליטיקה ובמאבקי כוח בין מפלגות, שכמותם התקיימו מאז ומעולם. פעם אחת גוברת מפלגה אחת וזוכה בעמדות-כוח גדולות יותר, ופעם אחרת הגלגל מתהפך לטובת חברתה. אילו כך היה, לא היינו טורחים לעסוק בזה.

אבל כאן קרה דבר מהותי הרבה יותר – נוצרה ברית שכל מהותה החרמה של ציבור גדול וחשוב בעם-ישראל.

בתפילות הימים הנוראים אנו אומרים "מי יחיה ומי ימות". לפעמים בני-אדם נאבקים ביניהם על 'מי יחיה' – כל אחד ואחד רוצה 'לחיות' טוב יותר, וזה טבע העולם. אבל כאשר המאבק הוא על 'מי ימות' – על חיסולו של הזולת – זה כבר סיפור אחר לגמרי.

עומק הפגיעה

כולנו מכירים את המשל על האב הזקן שאסף את בניו קודם פטירתו וביקש מהם לשבור אלומת קש מהודקת. כל הבנים ניסו את כוחם ולא הצליחו, ואז הפריד האב את האלומה, והראה לבניו שאפילו בהיותו על ערש-דוויי בכוחו לשבור זה אחר זה את אניצי הקש כשהם מפורדים.

למרבה הצער הצליח שטן המחלוקת לתקוע טריז בקרב ציבור שומרי המצוות. אמנם לשעה קלה נראֶה שקבוצה אחת זוכה בהישגים על חשבון חברתה, אבל במבט כולל כולנו מפסידים.

הלוא העולם סובב כגלגל, ומה תאמר אותה קבוצה אם בעתיד הקרוב או הרחוק תיווצר מציאות אחרת, ובה תיכרת הברית נגדה ונגד כל היקר לליבה?

אנחנו כבר שומעים דיבורים המבטאים את התשוקה העזה לנקמה. אלה התבטאויות אומללות, המזכירות את המשל של התלמוד על אדם שסכינו פגע בידו האחת, האם 'ינקום' ביד האוחזת בסכין על-ידי שיחתוך גם אותה?!

אבל גם אם כל הדיבורים האלה לא יתממשו והאחריות תגבר, עדיין הם משקפים את עומק הפגיעה ותחושת הנבגדוּת.

צעד ראשון ל'השתלבות'

חבל כל-כך שהמהלך הזה מתחולל אחרי שבמרוצת השנים נוצרה התקרבות גדולה מאוד בין הציבורים.

החיבור הזה היה מבורך, והביא לידי התחזקות התורה מזה ולידי הגברת האחיזה בארץ-ישראל מזה. אט-אט החלה לחלחל לתודעת כל חלקי הציבור כי אין כאן ערכים השייכים לציבור כזה או אחר, אלא אלה ערכים היקרים לעם ישראל כולו.

מה יקרה עכשיו? – קשה מאוד לדעת. האם יהיה אפשר לאחות את הקרעים ולרפא את הפצעים? – התשובה אינה קלה. המהלך האומלל הזה ייזכר לשנים רבות, ויידרש מאמץ גדול בשביל לקומם את ההריסות ולחבר את השברים.

ואולי שיא הציניות טמון בהכרזה שהמהלך הזה נועד לקדם את ה'השתלבות' של הציבור החרדי בחיי המדינה.

אתם מבינים, הצעד הראשון ל'השתלבות' הוא לבעוט החוצה את נציגיהם של 527,760 בוחרים, ולומר להם: אתם מחוץ למחנה.

עכשיו הם ממש ירוצו 'להשתלב'.

הטור מתפרסם ב'שיחת השבוע'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!