הזעקה להשבת הבנים: "נמאס מדיבורים"

ביום שישי האחרון צוין שבוע 200 להשבת הבנים כלומר כ-4 וחצי שנים שאנו עומדים וקוראים לממשלת ישראל להחזיר את הבנים הדר גולדין, אורן שאול ואברהם מנגיסטו ולהשיבם הביתה. אלו הבנים של כולנו והם אינם הפקר, אנו מחכים לשובם כבר שנים וכבר מזמן הם היו אמורים לחזור.

אני חושב שבין היתר הסיבה לכך שהבנים עדיין לא שבו היא מכיוון שישנה תופעה רווחת שבה חברי כנסת נעדרים לחץ השחור מזה 7 וחצי שנים ולא נוקטים ולו אצבע בכדי להשיב את הבנים.

אנו מטה הנוער ביחד עם ישראל קוראים לשינוי המצב העגום הזה, זוהי רק סיבה אחת מיני רבות הגורמת לכך שלא יהיה שינוי במצב ואנו צועקים לא עוד! ההמחישה את אי השינוי במצב.

השר אביגדור ליברמן וחברת הכנסת אמלי מועטי אמרו במוצאי שבת האחרון שיש להם איזו דרך חדשה ומתקדמת שבעזרתה ישיבו את הבנים, אך לאחר כל כך הרבה שנים של ציפייה אנו אומרים די לדיבורים, כבר שנים שאנחנו שומעים על תוכניות כאלה ואחרות אך פעם אחר פעם מתאכזבים הדבר נועד אך ורק כדי להרוויח זמן וזה נראה שהשבת הבנים פשוט לא בסדר מעיניהם של חברי הכנסת.

חברי נבחרת הכדורגל של הכנסת עלו היום לשחק עם החולצות. לדעתי אני, יו"ר הנוער של השבת הבנים, לא מספיק רק שאתם לובשים את החולצות תתחילו לפעול למען השבת הבנים. נמאס מדיבורים, תתחילו לעשות מעשים.

אתם רק עושים יח"צ לעצמכם עם הדיבורים. אני קורא לכם להתחיל לבצע ולהפסיק לתת טיפולים רפואיים לבן של הנייה, לאחותו ולגיסתו. אם אתם רוצים לתת את הטיפולים האלה - תדרשו את הבנים חזרה.

על זה נאמר "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול" אנו חושבים שעל חברי הכנסת מוטלת החובה לשנות את סדר העדיפויות ושנושא השבת הבנים יהיה בראשו. שנזכה בעזרת השם לקיים את הפסוק ושבו בנים לגבולם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!